למרות היותו מייסד שותף עם מניות בעלות הצבעה עודפת וגישה ישירה למנכ"ל סנדאר פיצ'אי, ברין לא הצליח לפתור את הבעיה במהירות . הוא בילה שבועות בניסיון להסיר את ההגבלה דרך הערוצים הפנימיים הרגילים, אבל התהליך נמשך במה שהוא כינה "זמן ארוך בצורה מזעזעת"
.
ברין, מתוסכל, העביר לבסוף את העניין ישירות לסנדאר פיצ'אי, ואמר לו: "אני לא יכול להתמודד עם האנשים האלה, אתה צריך לטפל בזה" . פיצ'אי הוכיח את עצמו כתומך ועזר להסיר את ההגבלה, מה שאפשר למהנדסי גוגל להשתמש סוף סוף בג'מיני לקידוד
.
הפרק הזה הוא איתות חושפני לגבי הבירוקרטיה של גוגל:
סיפור "הרשימה האסורה" אינו הסימן היחיד לכך שמערכת היחסים של גוגל עם בינה מלאכותית מסובכת. בין ה-23 ל-24 ביולי 2026, מניית אלפבית (חברת האם של גוגל) צללה בכ-7% לאחר שהחברה העלתה את תחזית ההוצאה ההונית השנתית שלה לרמה של עד 205 מיליארד דולר, מה שהדאיג משקיעים בנוגע למשמעת ההוצאות על AI . המכירה הובילה למחיקה של כ- 290–294 מיליארד דולר משווי השוק של אלפבית ביום אחד — אחת ממחיקות השווי היומיות הגדולות ביותר בהיסטוריה
.
עד ה-25 ביולי 2026, מניית אלפבית התאוששה חלקית, והעלתה את הונו הנקי של ברין לכ- 241.8 מיליארד דולר, מה שהחזיר אותו למעמדו כאדם השלישי בעושרו בעולם .
ההקשר הרחב קושר יחד את אותו פרדוקס: גוגל משקיעה עשרות מיליארדי דולרים בבינה מלאכותית (הון של 195–205 מיליארד דולר ב-2026 בלבד), ובכל זאת המשקיעים חוששים שההוצאות יצאו מכלל שליטה . במקביל, הבירוקרטיה הפנימית של החברה חסמה מהנדסים מלהשתמש במודל הבינה המלאכותית המוביל שלה — ניתוק שברין האיר עליו זרקור.