הטיעון המרכזי של קזימיר נשען על מה שמכונה השפעות סבב שני: מצב שבו זינוק במחירי האנרגיה אינו נשאר בתחנות הדלק או בחשבונות החשמל, אלא מחלחל לשכר, לשירותים ולמחירי מוצרים נוספים.
לדבריו, השפעות כאלה כבר מתחילות להתממש ועלולות להימשך ללא פעולה מצד ה-ECB . הוא טוען שגם הסכם שלום אפשרי בין ארצות הברית לאיראן לא יחזיר את האינפלציה ליעד של 2% באופן מיידי, ולכן אין להסתמך רק על ירידה עתידית במחירי האנרגיה . קזימיר אף אמר כי ה-ECB "לא יהסס לפעול אם יהיה סיכון שהאינפלציה תישאר מעל היעד לאורך זמן" .
זו עמדה ניצית יותר מזו של עמיתו למועצה, קוכר. ב-24 ביולי אמר קוכר כי הוא אינו רואה "ראיות מוצקות להשפעות סבב שני", אך הוסיף שהבנק יפעל אם תחזית האינפלציה תורע . הפער בין השניים ממחיש את המחלוקת המתפתחת בתוך מועצת הנגידים לקראת הישיבה שתתקיים ב-9–10 בספטמבר.
בישיבה שנערכה ב-22–23 ביולי החליטה מועצת הנגידים פה אחד להשאיר את ריבית הפיקדונות על 2.25% . עם זאת, האחדות בהצבעה לא העלימה את הוויכוח הפנימי. נשיאת ה-ECB כריסטין לגארד אמרה במסיבת העיתונאים כי כמה נגידים שאלו את עצמם אם יש מקום להעלאת ריבית נוספת .
גם בהודעה הרשמית הודגש כי הבנק עוקב מקרוב אחר השפעת העלייה במחירי האנרגיה — כולל ההשפעות העקיפות והשפעות הסבב השני . במילים אחרות, ה-ECB לא התחייב להעלות ריבית בספטמבר, אך גם לא סגר את האפשרות הזו. ההתבטאות של קזימיר היא למעשה קריאה פומבית להפוך את האפשרות להחלטה.
מהלך הריבית ב-2026 מסמן תפנית חדה לעומת 2025, שבה הבנק הוריד את הריבית לאורך חלק ניכר מהשנה. לאחר העלאה ביוני והמתנה ביולי, השווקים פירשו את ההחלטה האחרונה כהפוגה — לא בהכרח כשיא הריבית. לפי תמחור השווקים הפיננסיים, צפוּיות בערך שתי העלאות נוספות עד סוף השנה, החל מהישיבה בספטמבר .
תחזיות צוות האירו-סיסטם של ה-ECB מיוני 2026 מציירות תמונה מורכבת: אינפלציה גבוהה יותר לצד צמיחה חלשה .
לפי עמוד התחזיות המקרו-כלכליות של ה-ECB, אם מחירי הנפט ירדו בהתאם לחוזים העתידיים, האינפלציה עשויה לחזור ליעד של 2% ב-2028. עם זאת, הבנק מדגיש כי התחזית "נתונה לאי-ודאות גבוהה" בשל המלחמה במזרח התיכון .
גם סקר החזאים המקצועיים של ה-ECB לרבעון השני של 2026 הצביע על שינוי בציפיות. תחזית האינפלציה הכוללת לשנת 2026 עודכנה באופן ניכר כלפי מעלה ל-2.7%, בעוד שהציפיות לטווח הארוך נותרו על 2.0% .
מדובר בשינוי דרמטי ביחס לתחזיות דצמבר 2025, שבהן צפו אנשי האירו-סיסטם אינפלציה ממוצעת של 1.9% גם ב-2026 וגם ב-2027 . זעזוע מחירי האנרגיה בעקבות המלחמה שינה מאז את התמונה.
קזימיר הוא כיום הקול הבולט ביותר בעד העלאה בספטמבר, אך הוא אינו פועל בחלל ריק:
השווקים כבר נערכו לאפשרות של הידוק נוסף. לאחר החלטת יולי דווח כי ה-ECB השאיר מקום להעלאות בחודשים הקרובים, על רקע העלייה המחודשת במחירי הנפט והגז . לפי התמחור בשווקים, צפויות בערך שתי העלאות ריבית נוספות עד סוף 2026, כשהראשונה עשויה להגיע בישיבת 9–10 בספטמבר .
קזימיר מוביל את האגף הניצי ב-ECB וטוען שהעלאת ריבית בספטמבר נחוצה כדי למנוע ממחירי האנרגיה להצית אינפלציה רחבה ומתמשכת. החלטת יולי להשאיר את הריבית על 2.25% נראית, לפי האיתותים מהבנק ומהשווקים, כהפוגה ולא כנקודת שיא.
עם זאת, ההחלטה הסופית עדיין אינה מובטחת. אי-הוודאות סביב המלחמה במזרח התיכון והשפעתה על מחירי האנרגיה גבוהה, וה-ECB צפוי לבחון את הנתונים שיצטברו בששת השבועות הקרובים — בהם נתוני האינפלציה של אוגוסט ותחזיות צוות האירו-סיסטם שיפורסמו בספטמבר.