ארמסטרונג פרסם ברשת X כי המשפט "אם אתה בקריפטו, תעבור ל-AI" משקף חשיבה סכום-אפס וחשיבת מחסור, שהיא לדבריו דרך שגויה להסתכל על היחסים בין התחומים . הוא טוען שקריפטו הוא טכנולוגיה לשימוש כללי (general-purpose technology) — תשתית הדומה לחשמל או לאינטרנט — שאינה מתחרה בטרנד הגדול הבא, אלא מאפשרת אותו .
קריפטו ו-AI הם "וגם", לא "או" — האחד לא מפחית מערכו של השני; AI כטרנד-על הופך את הקריפטו לחשוב יותר, לא פחות . ארמסטרונג מתח ביקורת על סטארטאפים בתחום הקריפטו שמשנים את המותג לחברות AI, וכינה את המנטליות הזו מוטעית . הוא רמז לראשונה על תזה זו במרץ 2026, בטענה שסוכני AI אינם יכולים לפתוח חשבונות בנק אבל יכולים להחזיק בארנקי קריפטו — יתרון מבני שינתב טריליוני דולרים של פעילות כלכלית למסילות הבלוקצ'יין .
ארמסטרונג מגדיר Agentic Finance (AiFi) כמערכת הפיננסית החדשה, המיועדת לסוכני AI אוטונומיים . המסגרת מתמודדת עם בעיה יסודית:
עמודי התשתית המרכזיים של קוינבייס ל-AiFi הם:
דו"ח של חברת צ'יינאליסיס (Chainalysis) מיוני 2026 מתעד את הצמיחה בעולם האמיתי של תשלומי סוכנים:
ב-5 במאי 2026 הודיעה קוינבייס על תוכנית ארגון מחדש רשמית שהוגשה לרשות ניירות הערך האמריקאית (SEC), עם שתי מטרות מוצהרות: ניהול הוצאות תפעול ו**"אופטימיזציה של פעילות החברה לעידן ה-AI"** .
הפעולות המרכזיות כללו:
מאז הארגון מחדש, קוינבייס השיקה מספר מוצרים לכלכלת הסוכנים:
השורה התחתונה: הטיעון של ארמסטרונג הוא שקריפטו לא מוחלף על ידי AI — הוא הופך לשכבת התשלומים והפיננסים שסוכני AI זקוקים לה כדי לתפקד באופן אוטונומי, וקוינבייס מארגנת מחדש את כל פעילותה סביב תזה זו. השקפה זו זכתה לתמיכה מגורמים מובילים בתעשייה, כאשר פרנקלין טמפלטון (Franklin Templeton) מכנה את סוכני ה-AI "מקרה השימוש המכריע" המניע אימוץ בלוקצ'יין , ו-CZ מביננס (Binance) מסכים שסוכני AI מייצגים את מקרה השימוש הגדול הבא בקריפטו .