רוסיה חונקת את מסדרון הדגן של אוקראינה בים השחור: זלנסקי מזהיר מהסלמה

אזהרת זלנסקי: מסע מכוון לחסום את מסדרון הדגן

הנשיא וולודימיר זלנסקי הזהיר כי מוסקבה עושה הכל כדי לערער ולסגור את נתיב הסחר הימי החיוני לכלכלת אוקראינה ולאספקת המזון העולמית . בנאום לעיתונות בקייב ב-23 ביולי, הוא אמר שרוסיה תגביר את ההתקפות על כלי שיט במפורש כדי לשבש את מסדרון הדגן . דבריו גובו בנתונים קשים: לפי פרקליטות מחוז אודסה, רוסיה תקפה 28 כלי שיט אזרחיים והרגה 21 בני אדם בין ה-20 ביוני ל-20 ביולי 2026 . האזהרה הגיעה בזמן שהמסדרון, שסייע בעבר לאוקראינה לייצא למעלה מ-200 מיליון טון מטען מאז הקמתו , נעצר למעשה.

מצב המסדרון הימי: אפס אוניות ב-22 ביולי

שר החוץ האוקראיני אנדריי סיביחה דיווח כי אף אונייה לא עברה במסדרון הימי האוקראיני בים השחור ב-22 ביולי . בפוסט ברשתות החברתיות, הצהיר סיביחה כי רוסיה תקפה 31 אוניות סוחר מאז תחילת יולי בלבד, וכינה את התקיפות "התקפות מכוונות נגד ספנות אזרחית, חופש השיט וביטחון המזון של מיליונים ברחבי אפריקה, אסיה, המזרח התיכון ואמריקה הלטינית" . הוא השווה את פעולות רוסיה לחסימת מיצר הורמוז, נתיב מים קריטי למשלוחי נפט עולמיים . בתגובה, אוקראינה ביקשה כינוס חירום של מועצת הביטחון של האו"ם, שנקבע ל-27 ביולי, כדי לדון במשבר . סיביחה גם שוחח על שיקום חופש השיט עם שר החוץ הטורקי האקאן פידאן .

תגובת חברות הספנות: השעיה, הפניית נתיבים ועלייה חדה בביטוח

תגובת תעשיית הספנות הייתה מהירה וחמורה. בעלי האוניות השעו זמנית את הגעת האוניות לנמלי הים השחור של אוקראינה ליצוא חקלאי . שר החקלאות טאראס ויסוצקי אישר כי מדובר בהחלטה של בעלי האוניות, ולא בהטלת סגר ממשלתי, והדגיש כי נמלי אוקראינה נותרו פתוחים . קווי ספנות מרכזיים נסוגו. ענקית הספנות מאסק (Maersk) הפסיקה את פעילותה בנמל הדייג צ'ורנומורסק שבמחוז אודסה, והפנתה את המטען לנמל קונסטנצה ברומניה . הפאג-לויד (Hapag-Lloyd) השעתה גם היא את השירות, בצטטה "תקיפות טילים וכטב"מים אחרונות באזור אודסה שהגבירו משמעותית את הסיכונים התפעוליים" . הדבר ניתק למעשה את אחד העורקים הלוגיסטיים המרכזיים של אוקראינה. תעריפי הביטוח עבור אוניות הנכנסות לאזור זינקו פי חמישה, וצוותי האוניות דורשים תוספת שכר תמורת הסיכון . האזהרה שאף אוניות לא ייכנסו לנמלים — מצב שלא נראה מאז 2023 — התממשה, כאשר תנועת האוניות לנמלי הים השחור של אוקראינה הושעתה לחלוטין נכון ל-23 ביולי .

אובדן כושר היצוא: אוקראינה משותקת בשיא הקציר

ההשפעה הכלכלית נמדדת באובדן קיבולת. סוכנות הידיעות רויטרס מדווחת שאוקראינה איבדה כשליש מכושר ייצוא התבואה שלה דרך נמלי הים השחור עקב התקפות רוסיות מוגברות . איגוד החקלאים הראשי של המדינה מסר שקיבולת יצוא התבואה החודשית ירדה לכ-4 מיליון טון, לעומת כ-6 מיליון טון לחודש בעבר . זוהי מכה קשה בשיא עונת הקציר באוקראינה. לפני ההתקפות, אוקראינה חזתה ייצוא תבואה של כ-43 מיליון טון לעונת 2026/27 . אוקראינה מסתמכת על נמלי הים השחור שלה, בעיקר באזור אודסה רבתי, עבור למעלה מ-90% מייצוא החקלאי והתבואה שלה .

משברים מתלכדים: סערה מושלמת למחירי המזון העולמיים

השיבוש בים מתווסף למספר לחצים מתלכדים היוצרים מצב חמור לביטחון המזון העולמי. סוכנות רויטרס דיווחה כי פעולות האיבה בים השחור גרמו לעלייה במחירי החיטה העולמיים באמצע יולי . הגורמים המרכזיים כוללים:

• ירידה בהובלות רכבת: נתוני רכבות אוקראינה הראו כי משלוחי תבואה בקרונות לנמלי אודסה ירדו ב-11% בשבוע של 2-8 ביולי, כאשר התקיפות שיבשו את שרשרת האספקה .
• נתיבים חלופיים אינם מספיקים: המסופים במים עמוקים, שבעבר יכלו לאחסן עד שבעה מיליון טון בחודש, יכולים כעת להכיל ארבעה עד חמישה מיליון טון בלבד. הפער — כ-2.5 מיליון טון בחודש — לא ניתן למילוי באמצעות נתיבים חלופיים כמו דוברות בדנובה, משאיות או מעברי רכבת מערביים .
• הסלמה הדדית: ההתקפות באות במקביל לתקיפות אוקראיניות על אוניות רוסיות, ויוצרות מעגל מסוכן של הסלמה. לדוגמה, רוסיה עצרה זמנית את השיט בתעלת דון-אזוב לאחר מתקפה אוקראינית על 13 אוניות רוסיות בים אזוב ב-10 ביולי . הדבר גרם גם לעלייה במחירי החיטה העולמיים .

הנשיא זלנסקי הזהיר במפורש כי משבר זה "עלול לסכן שוב את ביטחון המזון העולמי באזורים שונים בעולם" . אמנם נתונים ספציפיים על מספר האנשים הנוספים שעלולים לעמוד בפני חוסר ביטחון תזונתי חריף מתוכנית המזון העולמית (WFP) ודוח הרעב של האו"ם מ-20 ביולי לא היו זמינים מהמקורות שסופקו, אך המגמה ברורה: חסימה של אחת מיצואניות התבואה הגדולות בעולם בעונת הקציר תוביל להשפעות משמעותיות במורד הזרם על מחירי המזון וזמינותו, במיוחד במדינות תלויות יבוא באפריקה, אסיה והמזרח התיכון .