״כיבוי קרים״: כיצד מתקפות הרחפנים דוחפות את חצי האי הכבוש אל החשיכה

המספרים הם נתונים שמסרו גורמים אוקראיניים, ולא קיימת בשלב זה הערכה עצמאית מלאה של היקף הנזק לכל אחד מהאתרים.

יום אחד ללא חשמל בכל חצי האי

כבר בחמשת הימים הראשונים של יולי דווח על פגיעה ב-38 מתקני אנרגיה, בהם תחנת המשנה המרכזית בסימפרופול, במתח של 330 קילו-וולט . בלילה שבין 5 ל-6 ביולי, במסגרת מטח שכלל יותר מ-500 רחפנים לעבר יותר מ-20 אזורים ברוסיה, נרשמה הפסקת חשמל ברחבי קרים — אזור שבו מתגוררים כ-2.5 מיליון בני אדם .

חברת החשמל הממשלתית של קרים, קרימאנרגו, אישרה כי התקלה נגרמה מ״הפרעה חיצונית״ . עד 20 ביולי מסרו הכוחות האוקראיניים כי פגעו ב-104 תחנות משנה ומתקני חשמל, ועד 24 ביולי עלה המספר ל-136. לפי הדיווחים, 19 מתקנים נפגעו בתוך חלון של 48 שעות שהחל ב-22 ביולי .

בין האתרים שסומנו כמטרות היו תחנות משנה באזורי יאלטה, קרץ', סודאק, קוקteבל, אלושטה, יבפטוריה, פאודוסיה וברדיאנסק, וכן אזור תחנת הכוח התרמית בבלקלאבה . ב-12–13 ביולי טענו הכוחות האוקראיניים כי פגעו גם ב״גשר החשמל קובאן–קרים״ — נקודת הכניסה המרכזית של החשמל מרוסיה היבשתית לחצי האי .

כשהחשמל נעלם — גם המים והתחבורה נפגעים

הפגיעה ברשת החשמל יצרה אפקט דומינו. משאבות מים חשמליות חדלו לפעול, ובכמה מחוזות נותרו התושבים ללא מים זורמים במשך ימים. ב-8 ביולי דיווחו מקורות כי חלקים נרחבים מקרים נותרו ללא חשמל ומים במשך שלושה ימים, לאחר פגיעה בשש תחנות משנה .

במהלך מתקפה מרכזית ב-16 ביולי הופסקה גם התנועה על גשר קרץ', נתיב אספקה חשוב לרוסיה . הרשויות שמונו בידי מוסקבה הכריזו כבר בסוף יוני על מצב חירום אזורי, על רקע החרפת המחסור בדלק והפסקות החשמל .

במקביל למבצע נגד תשתיות האנרגיה פעל מבצע ימי שכונה MoLoCHKa. לפי דיווחים אוקראיניים, בין 1 ל-19 ביולי הותקפו במסגרתו 176 כלי שיט מצי הצללים הרוסי, וקיבולת המעבורות במעבר קרץ' צומצמה בכ-75% . השילוב בין פגיעה בחשמל, במעברים הימיים ובכלי השיט נועד להקשות על העברת דלק, תחמושת וציוד צבאי לחצי האי.

רוסיה יירטה מאות רחפנים — אך לא הצליחה למנוע את ההחשכה

משרד ההגנה הרוסי מסר כי בלילה שבין 5 ל-6 ביולי יורטו 519 רחפנים אוקראיניים ברחבי יותר מ-20 מחוזות ברוסיה, בחצי האי קרים ובים אזוב .

אולם גם לאחר הדיווחים על מספרי יירוטים חריגים, החדירות שהצליחו להגיע ליעד הספיקו כדי לגרום להפסקות חשמל בכל רחבי חצי האי ביותר מהזדמנות אחת. הדבר מצביע על כך שמערך ההגנה האווירית הרוסי התקשה להתמודד עם היקף התקיפה וריבוי המטרות . הרשויות שמונו בידי הקרמלין דיווחו גם על הרוגה אחת, אישה, במהלך מתקפות 6 ביולי .

המטרה האסטרטגית: להפוך את קרים לפחות שימושית עבור הצבא הרוסי

מבחינת קייב, החשמל אינו רק שירות אזרחי — הוא תשתית צבאית. תחנות משנה מזינות מערכות איתות של רכבות, משאבות מים לבסיסים, מחסני דלק ומרכזי פיקוד . לכן, פגיעה חוזרת בצמתים מרכזיים עשויה לשבש את יכולתה של רוסיה להשתמש בקרים כמרכז לוגיסטי ומבצעי.

לפי ההיגיון שמציגים הכוחות האוקראיניים, המבצע מבקש להשיג שלוש מטרות:

• שיבוש הלוגיסטיקה הצבאית: פגיעה בחשמל עלולה להאט רכבות, לשתק משאבות ולשבש את פעילותם של מחסני דלק ומרכזי פיקוד.
• החלשת הכלכלה המקומית: הפסקות חשמל ממושכות פוגעות בתפקוד היומיומי ובכדאיותו של חצי האי כבסיס רוסי.
• בידוד קרים: הפגיעה במעבורות קרץ' ובכלי שיט של צי הצללים משלימה את המערכה נגד רשת החשמל .

כוחות המערכות הבלתי מאוישות של אוקראינה הציגו את המבצע כמהלך שנועד לגרום לכוחות הרוסיים ״לאסוף את המזוודות״ — כלומר, להפוך את השליטה הצבאית בחצי האי לנטל שקשה יותר ויותר לתחזק .

מה עדיין לא ידוע

אין עדיין הערכה עצמאית ומפורטת של הנזק שנגרם במתקפות הלילה שבין 25 ל-26 ביולי. הנתונים המובאים כאן מתייחסים בעיקר לסיכום המצטבר עד 24 ביולי. גם זהותן המדויקת של כל תחנות המשנה שנפגעו בגל האחרון והיקף הפסקות החשמל שנגרמו בעקבותיו עדיין ממתינים לאימות נוסף .

נכון לסוף יולי 2026, מבצע ״כיבוי קרים״ נמשך, והדיווחים הזמינים אינם מצביעים על האטה בקצב התקיפות .