פנדל מציע לבחון את הירידה הנוכחית דרך שתי מסגרות מתחרות :
במילים פשוטות, פנדל רואה בביטקוין נכס מאקרו שנסחר לצד מטבעות, סחורות ומניות . המשתנה המרכזי מבחינתו הוא השאלה אם הבנק המרכזי האמריקאי ימשיך להעלות את הריבית או יעצור. פנדל אמר שאם הפדרל ריזרב לא יעלה את הריבית, ייתכן שהביטקוין כבר הגיע לתחתית — גם אם מודל ארבע השנים עדיין מצביע על שוק דובי ממושך יותר .
לפי גרייסקייל, הירידה הנוכחית נובעת בעיקר מתנאים מאקרו-כלכליים: אינפלציה גבוהה, שהגיעה ל-4.1% ביוני, ועלייה במחירי הנפט על רקע עימות גיאופוליטי . זאת, בניגוד למחזורי ירידה קודמים שהתאפיינו בקריסות של בורסות או במשברים שמקורם בתוך עולם הקריפטו עצמו.
פנדל סבור גם שתעודות הסל על ביטקוין, שינוי פוליטי פרו-קריפטו בארצות הברית והקלה מוניטרית מצד בנקים מרכזיים בעולם שינו את דפוסי התמחור של הנכס . מבחינתו, יש פחות סיבה להניח שהביטקוין חייב לציית לאותו לוח זמנים מחזורי שהנחה את השווקים בעבר.
גרייסקייל הצביעה על טווח של 65–70 אלף דולר כאזור שבו הביטקוין כבר עשוי היה לבסס תחתית. הניתוח התייחס גם להתאוששות של יותר מ-20% משפל של כ-63 אלף דולר .
ב-15 ביולי 2026 הציג פנדל גם אסטרטגיית covered call — החזקת ביטקוין במקביל למכירת אופציות call — עבור תרחיש שבו המחיר נע הצדה בתוך טווח מוגבל . בהנחת מחיר ביטקוין של 65 אלף דולר ותנודתיות גלומה של 40%, גרייסקייל העריכה תשואה שנתית של כ-22% .
לפי החישוב, האסטרטגיה נותרת רווחית כל עוד מחיר הביטקוין נמצא מעל נקודת איזון של כ-58,500 דולר . היא עשויה להניב יותר מהחזקה ישירה בביטקוין עד למחיר של כ-72,500 דולר במועד הפקיעה . גרייסקייל מציעה את Grayscale Bitcoin Covered Call ETF (BTCC) כאחד הכלים ליישום גישה זו .
האסטרטגיה מתאימה לתרחיש של דשדוש: המשקיע מקבל הכנסה מפרמיות האופציות, אך מוותר על חלק מהעלייה האפשרית אם הביטקוין יזנק בחדות.
ג׳יאנג ג׳ואוֶר נשען על דפוסים היסטוריים של מחזור ארבע השנים ועל מדד טכני הקשור ל-Strategy, החברה שנודעה בעבר בשם MicroStrategy. המדד הוא יחס mNAV — שווי השוק של החברה ביחס לשווי הנכסי הנקי שלה — שירד בעת התחזית ל-0.72, קרוב לרמה של 0.7 שנרשמה בשפל המחזורי במאי 2022 .
לטענת ג׳יאנג, תחתית של יחס ה-mNAV מקדימה בדרך כלל את תחתית מחיר הביטקוין בכשישה חודשים. בשילוב עם מודל ארבע השנים, שאותו הוא מדמה לכדור קופץ שמאבד גובה בכל קפיצה, החישוב הצביע תחילה על שפל אפשרי ב-31 באוקטובר 2026, סביב 44,016 דולר . בהמשך הוא הרחיב את חלון הזמן לאוקטובר–דצמבר 2026 ואת יעד המחיר לטווח של 42–44 אלף דולר .
התחזית של ג׳יאנג קרובה גם לקריאה דובית אחרת של ארתור הייז, שהעריך כי הביטקוין עשוי לרדת לכ-40 אלף דולר . עם זאת, ג׳יאנג עצמו ציין שהמודל שלו הוכיח את עצמו היסטורית טוב יותר בחיזוי העיתוי מאשר בחיזוי המחיר המדויק .
| פרמטר | גרייסקייל — זאק פנדל | ג׳יאנג ג׳ואוֶר — BTC.TOP |
|---|---|---|
| מועד התחתית | ייתכן שכבר הגיעה, או שהיא קרובה | הרבעון הרביעי של 2026 — אוקטובר עד דצמבר |
| יעד המחיר | כ-65–70 אלף דולר | 42–44 אלף דולר |
| מסגרת הניתוח | מאקרו: מדיניות הפדרל ריזרב, ריבית ריאלית וצמיחה | מחזור החצייה בן ארבע השנים ויחס ה-mNAV של Strategy |
| המדד המרכזי | החלטות הריבית, ובפרט ישיבת ה-FOMC ב-28–29 ביולי | יחס mNAV של Strategy, שהתקרב ל-0.7 ועומד על 0.72 |
| הטון הכללי | מתון עד חיובי: ירידה באמצע המחזור בתוך מגמה מבנית חיובית | דובי: ירידה נוספת עדיין צפויה |
שורש המחלוקת הוא בשאלה אם הביטקוין כבר ״התבגר״ מעבר למחזורי החצייה. פנדל סבור שהאימוץ המוסדי באמצעות תעודות סל, השינוי הפוליטי בארצות הברית וההקלה מצד בנקים מרכזיים שינו באופן יסודי את תמחור הביטקוין. לפי התפיסה הזו, הביטקוין מגיב כיום יותר למדיניות הפדרל ריזרב ולתנאי השווקים הפיננסיים מאשר ללוח הזמנים של הכורים .
המודל של ג׳יאנג מניח שהמנגנונים שהנחו את מחזורי השוק הדוביים הקודמים עדיין תקפים. מנקודת מבט זו, התנאים המאקרו-כלכליים הם רעש זמני בתוך מגמת ירידה רחבה יותר, שטרם הגיעה לשפל ההיסטורי שלה .
לשתי הגישות יש הסתייגויות. פנדל מודה שמודל המחזור המסורתי עדיין משאיר מקום לשוק דובי ארוך יותר ולירידה נוספת, במיוחד אם הפדרל ריזרב יפתיע בהעלאת ריבית . ג׳יאנג מצדו מדגיש שהמודל שלו מדויק יותר בתזמון מאשר בקביעת יעד המחיר .
האירועים שעשויים להכריע בין התרחישים כוללים את החלטת ה-FOMC ב-28–29 ביולי ואת התקדמות חוק CLARITY בסנאט האמריקאי . עד אז, המשקיעים נדרשים להתמודד עם שתי מפות שונות לחלוטין: אחת מצביעה על כך שהתחתית כבר מאחוריהם, והשנייה מזהירה שהירידה המשמעותית עוד לא הסתיימה.