שלוש הקטגוריות הללו מסתכמות לטווח הכולל של 30–40 מיליארד יורו.
מעבר לעלויות ההחלפה הישירות, GSMA צופה עלויות עקיפות נוספות של 8.5 מיליארד יורו בין 2027 ל-2030 בגלל צמצום התחרות בין הספקיות. ההגיון: הרחקת Huawei ו-ZTE תצמצם את שוק הספקים, תוביל למחירים גבוהים יותר מהספקיות הנותרות (בעיקר נוקיה ואריקסון) ולחץ תחרותי מופחת על תמחור הציוד .
מספר אנליסטים וחוקרים עצמאיים מתחו ביקורת חריפה על נתוני GSMA.
הוסוק לי-מקיאמה, מנהל המרכז האירופי לכלכלה פוליטית בינלאומית (ECIPE), אמר לפוליטיקו שהערכות GSMA הן "ברוטו, לא מצטברות" – כלומר, הדו"ח לא מנכה עלויות החלפה שהיו מתרחשות בכל מקרה במסגרת שדרוגים רגילים . ECIPE מזהיר במחקריו הרחבים יותר שאיסורי ספקים גורפים מטילים עלויות לא פרופורציונליות על מפעילות אירופיות ומסכנים האטה בפריסת 5G ללא רווחי אבטחה מתאימים
.
באופן דרמטי יותר, חברת המחקר העצמאית Strand Consult פרסמה ניתוח נגדי המעריך את עלות ההחלפה החד-פעמית האמיתית ב-3.5 מיליארד דולר בלבד (כ-3.2 מיליארד יורו באותה עת) – כשישה-עשר מהנתון של GSMA . הניתוח של Strand Consult, שהוצג בפני ENISA (סוכנות האיחוד האירופי לאבטחת סייבר), טען ש-GSMA הגזימה מאוד בהיקף הציוד של Huawei/ZTE שכבר פרוש ובמורכבות ההחלפה
. Strand Consult ציינה שבשלוש השנים שקדמו ל-2019 רכשו המפעילות האירופיות ציוד RAN בכ-8.75 מיליארד דולר, כאשר 40% מהם נרכשו מ-Huawei ו-ZTE – מה שמרמז שבסיס ההחלפה קטן בהרבה ממה ש-GSMA רמזה
.
מחלוקת הליבה היא מתודולוגית: מחקרים שהוזמנו על ידי המפעילות מניבים נתונים גדולים התומכים בטענות לפיצוי מהאיחוד או לעיכוב מדיניות, בעוד שאנליסטים עצמאיים מפיקים נתונים קטנים בהרבה, המצביעים על כך שהאיסור ניתן ליישום.
מספר גורמים העלו חששות באמינות תחזיות העלות של GSMA:
החברות כוללת את Huawei: GSMA היא איגוד סחר עולמי שחברות בו כוללת את Huawei עצמה, לצד המפעילות האירופיות שהזמינו את הדו"ח. הדבר יוצר ניגוד עניינים מהותי – הנתון המרכזי משרת את האינטרסים הפוליטיים של גם Huawei (שנהנית ממספרי "עלות הרחקה" גבוהים שעלולים להרתיע מאיסורים) ושל המפעילות (שרוצות פיצוי גבוה יותר מהאיחוד) .
התקדים מ-2019: ביוני 2019, GSMA העריכה שהרחקת ספקים סיניים מ-5G אירופי תוסיף 55 מיליארד יורו (62 מיליארד דולר) לעלויות ותעכב את הפריסה ב-18 חודשים . באותה שנה, Strand Consult פרסמה ניתוח נגדי שהעריך את עלות ההחלפה האמיתית ב-3.5 מיליארד דולר בלבד
.
דפוס חוזר: המבקרים טוענים של-GSMA יש רקורד עקבי של הפקת הערכות עלות גבוהות המתאימות לאינטרסי הלובינג של חברותיה, בעוד שאנליסטים עצמאיים הפיקו שוב ושוב נתונים נמוכים בהרבה .
וויכוח העלויות מתנהל על רקע רגולטורי שמתהדק במהירות.
חוק אבטחת הסייבר המתוקן (הוצע בינואר 2026): הנציבות האירופית חשפה תיקון של חוק אבטחת הסייבר של האיחוד בינואר 2026, שנועד לאפשר הרחקה מחייבת של "ספקיות צד שלישי בסיכון גבוה" מרשתות תקשורת סלולריות ותשתיות קריטיות אחרות . החוק נועד לעבור מהמלצות שאינן מחייבות לאיסורים ניתנים לאכיפה משפטית.
כיסוי על פני 18 מגזרים: מחקר נפרד של KPMG שהוזמן על ידי לשכת המסחר הסינית לאיחוד האירופי (CCCEU) העריך שהוצאת ספקים סיניים מ-18 מגזרים קריטיים באיחוד בין 2026 ל-2030 תעלה 367.8 מיליארד יורו – מה שממחיש את הגודל העצום של המהלך הרגולטורי הרחב יותר .
המלצת הנציבות ממאי 2026: ב-4 במאי 2026, הנציבות האירופית המליצה רשמית למדינות החברות להחריג ציוד של Huawei ו-ZTE מתשתית הקישוריות שלהן, מה שמהווה הסלמה משמעותית מהנחיה וולונטרית מוקדמת יותר לעבר כללים מחייבים תחת מסגרת חוק אבטחת הסייבר .
חוות דעת היועץ של בית המשפט העליון של האיחוד ממרץ 2026: בהתאם לפסיקה קודמת של CJEU, ההנמקה מאשרת באופן רחב שמדינות החברות יכולות להטיל איסורי ספקים המבוססים על ביטחון לאומי תחת חוק האיחוד, בתנאי שהם מידתיים ולא מפלים.
התחייבות גרמניה מ-2024: גרמניה הסכימה ב-2024 להסיר רכיבי Huawei מרשתות הליבה של 5G שלה עד סוף 2026, כחלק מהסכם מדורג בין הממשלה הגרמנית למפעילות כמו דויטשה טלקום.
| פריט | GSMA Intelligence (יולי 2026) | הנציבות האירופית | Strand Consult (2019) |
|---|---|---|---|
| עלות ישירה כוללת | 30–40 מיליארד יורו | 10–13 מיליארד יורו | ~3.5 מיליארד דולר (3.2 מיליארד יורו) |
| רשתות סלולריות | 16–22 מיליארד יורו | לא זמין | לא זמין |
| רשתות קבועות | 5 מיליארד יורו | לא זמין | לא זמין |
| רשתות תעבורה | 9–12 מיליארד יורו | לא זמין | לא זמין |
| עלויות עקיפות (2027–2030) | 8.5 מיליארד יורו | לא זמין | לא זמין |
הנתון של 30–40 מיליארד יורו מובן בצורה הטובה ביותר כנקודה אחת בספקטרום רחב של הערכות אמינות, לא עלות אובייקטיבית. המחלוקת איננה רק על המספרים אלא על מתודולוגיה ואינטרסים: מחקרים שהוזמנו על ידי מפעילות מניבים נתונים גדולים התומכים בטענות למימון מהאיחוד או לעיכוב מדיניות; אנליסטים עצמאיים מפיקים נתונים קטנים בהרבה, המצביעים על כך שהאיסור ניתן ליישום. משקובעי המדיניות באיחוד נעים לעבר הפיכת הרחקות ספקים למחייבות מבחינה חוקית, העלות האמיתית תתברר רק לאחר השלמת הגל הראשון של ההחלפות.