רוביו ולברב נפגשו במנילה: שיחת 35 דקות ללא התקדמות

העמדה האמריקנית, כפי שרוביו העביר אותה, הייתה זהירה יותר. רוביו אמר לכתבים לפני הפגישה כי וושינגטון נותרה פתוחה למלא "תפקיד בונה" בסיום הסכסוך "אם תיפתח הזדמנות", אך הודה כי המאמצים הדיפלומטיים "קצת ירדו מהפרק בחודשים האחרונים" . על פי חלק מהדיווחים, המשלחת הרוסית העלתה גם את נושא תוכנית "אנקורג'", מתווה שלום קודם שנתמך על יד ארה"ב, שמוסקבה רואה בו כעת "מת" .

לאחר הפגישה: ללא פריצות דרך

לא רוביו ולא לברב מסרו הצהרות או ענו על שאלות כתבים כשעזבו את הפגישה . משרד החוץ הרוסי תיאר את האווירה כ"גלויה", אך משני הצדדים לא נרשמו פריצות דרך או אופטימיות . כלי תקשורת מרובים תיארו את התוצאה כחיזוק העמדות הקיימות .

תגובתו של נשיא אוקראינה זלנסקי עם שליחים אמריקנים

על פי מקורות זמינים, נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי קיים שיחות נפרדות עם שליחים אמריקנים באותה תקופה, שמטרתן הייתה, בלשונו, "להחיות את הדיפלומטיה" . עם זאת, תוצאות החיפוש אינן מספקות דיווח מפורט ומפורש על תוכן או תוצאות השיחות הללו. פרט זה נותר חסר בראיות הקיימות.

המתיחות הרחבה יותר בוועידת אש"ן

פגישת 35 הדקות התקיימה במסגרת ועידת שרי החוץ ה-59 של אש"ן, שהתקיימה בין ה-21 ל-24 ביולי 2026 במנילה, באירוח הפיליפינים כיו"ר הארגון . הוועידה הייתה נתונה למספר משברים בו-זמניים:

• המתיחות בים סין הדרומי: הפיליפינים הכריזו על ים סין הדרומי בראש סדר העדיפויות לשנת 2026, תוך דחיפה ל"קוד התנהגות" מחייב עם סין. בהצהרה מוועידת שרי החוץ ה-58 הובע "דאגה" מפעולות ש"שחקו אמון וביטחון" .
• ההסלמה בין ארה"ב לאיראן: שרי החוץ של אש"ן פרסמו הודעה קולקטיבית המביעה "דאגה חמורה" מהסלמת העימות בין ארה"ב לאיראן, תוך אזהרה שהסכסוך עלול לערער את היציבות הבינלאומית .
• הסכסוך במיאנמר: מלחמת האזרחים המתמשכת במיאנמר נותרה נושא סדור על סדר היום של אש"ן, תוך דחיפה ליישום תוכנית חמש הנקודות של הארגון .
• היריבות בין ארה"ב לסין: הוועידה התנהלה על רקע התגברות יריבות המעצמות על ההשפעה במדינות דרום-מזרח אסיה .
• לוח הזמנים של רוביו: רוביו שהה במנילה בין ה-19 ל-23 ביולי, תוך שהוא מקיים פגישות דו-צדדיות נוספות .

נקודות עיקריות

פגישת רוביו-לברב במנילה מדגישה את העמדות המגולמות משני הצדדים בכל הנוגע למלחמה באוקראינה. למרות המפגש הראשון ברמה הגבוהה מזה כמעט שנה, לא וושינגטון ולא מוסקבה הראו נכונות לזוז מדרישות הליבה שלהן. עבור ארה"ב, הדלת נותרה פתוחה לתפקיד בונה, אך ללא צעד קונקרטי מצד רוסיה. עבור רוסיה, המסר היה ברור: המשך התמיכה הצבאית המערבית באוקראינה אינו קביל, וכל הסדר חייב לשקף את ההתקדמות הטריטוריאלית ואת האינטרסים הביטחוניים של מוסקבה. הפורום הרחב של אש"ן הדגיש כיצד הסכסוך באוקראינה הוא רק אחד מכמה משברים גאופוליטיים גדולים המתחרים על תשומת הלב הדיפלומטית באזור.