ג'ון פולסון: שוק השוורים של הזהב רק בהתחלה - האם הנתונים תומכים בתחזית?

הטיעון של פולסון נשען על תזה פשוטה אך בעלת משמעות: רכישות בנקים מרכזיים, ביקוש גובר מהמגזר הפרטי ודעיכת האמון במטבעות הנייר יוצרים רוח גבית מבנית לזהב שאינה מחזורית אלא ארוכת טווח . בעבר, פולסון חזה שמתיחות סחר עלולה לדחוף את מחיר המתכת קרוב ל-5,000 דולר לאונקיה עד 2028, ושהבנקים המרכזיים ימשיכו לקנות בלי קשר לרמת המחיר .

אך מה אומרים הנתונים? מאמר זה בוחן את טענותיו המרכזיות של פולסון תוך שימוש בנתונים העדכניים ביותר ממועצת הזהב העולמית, מחירי שוק ודפוסי רכישה ברמת המדינה.

סביבת מחיר הזהב: ראלי תחת לחץ

הזהב נסחר בכ-4,147 דולר לאונקיה ב-22 ביולי 2026, יום הראיון של פולסון, לפי נתוני מחיר יומיים . נתון זה ממקם אותו בטווח הרחב של 4,100 דולר, אך הרבה מתחת לשיא כל הזמנים של 5,595 דולר מינואר 2026 - ירידה של כ-28% באמצע השנה, שנגרמה בשל אינפלציה גבוהה בארה"ב וציפיות להעלאות ריבית של הפדרל ריזרב .

מסגרת הערכת השווי של מועצת הזהב העולמית קובעת את השווי ההוגן של הזהב על כ-4,100 דולר, עם טווח סבילות של ±5% . ב-25 ביוני 2026, הזהב ירד מתחת ל-4,000 דולר לאונקיה - שפל של שבעה חודשים - לפני שהתאושש מעל 4,100 דולר בתחילת יולי .

לכן, כשפולסון אומר שהזהב "רק מתחיל" את ראלי השוורים שלו, הוא קובע זאת לאחר נסיגה דרמטית משיאים היסטוריים, לא במהלך עלייה פראבולית. הקשר זה חשוב.

רכישות בנקים מרכזיים: רוח הגבית המבנית

הראיה החזקה ביותר של פולסון טמונה בנתוני הבנקים המרכזיים, המציגים שינוי מבני אמיתי בביקוש הריבוני לזהב.

מגמה רב-שנתית: בנקים מרכזיים הם קונים נטו של זהב מזה 16 שנים רצופות . בין 2022 ל-2024, רכישות נטו עלו על 1,000 טון בשנה במשך שלוש שנים רצופות - קפיצה היסטורית לעומת הממוצע של 2010–2021 שעמד על כ-473 טון לשנה . ב-2025, הבנקים המרכזיים הוסיפו 863 טון, ירידה מהקצב של מעל 1,000 טון אך עדיין 82% מעל הממוצע שלפני 2022 .

האצה ברבעון הראשון של 2026: רכישות נטו של בנקים מרכזיים הגיעו ל-244 טון ברבעון הראשון של 2026 - עלייה של 17% לעומת הרבעון הקודם ועלייה של 3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, לפי מועצת הזהב העולמית . זה היה הקצב הרבעוני המהיר ביותר מזה למעלה משנה, כשפולין (31 טון) ואוזבקיסטן (25 טון) מובילות את הרכישות . הבנקים המרכזיים רכשו כעת יותר מ-200 טון ב-10 מתוך 11 הרבעונים האחרונים .

נתוני מאי 2026: מקור אחד ציין נתון ספציפי של 41 טון נטו במאי 2026, עם פולין (18 טון), סין (10 טון) ואוזבקיסטן כקונים מרכזיים . עם זאת, פירוט חודשי זה לא אושר באופן בלתי תלוי ממקורות ראשוניים של מועצת הזהב העולמית שהוחזרו בחיפוש זה.

רכישות לפי מדינה

• פולין (הבנק הלאומי של פולין): הקונה הגדול ביותר של זהב מבין הבנקים המרכזיים זו השנה השנייה ברציפות ב-2025, כשהוסיף 102 טון . ברבעון הראשון של 2026, פולין הובילה את כל הקונים עם תוספות נטו של 31 טון .
• סין (הבנק העממי של סין): סין הוסיפה 7 טון ברבעון הראשון של 2026, יותר מכפול מהקצב של הרבעון הראשון של 2025, לפי נתוני מועצת הזהב העולמית . הנרטיב הרחב יותר של הצטברות מתמשכת של סין מתועד היטב, אם כי הטענה המדויקת של 18 חודשים רצופים עד אפריל 2026 לא אושרה ישירות מהמקורות שהוחזרו.
• צ'כיה: הבנק הלאומי הצ'כי היה קונה עקבי כחלק ממגמה רחבה יותר של גיוון רזרבות במזרח אירופה, אם כי טונה ספציפית לרבעון הראשון של 2026 לא פורטה במקורות הזמינים.
• קונים בולטים נוספים: ברזיל הוסיפה 31 טון ברבעון הראשון של 2026, הרכישה הרבעונית הבודדת הגדולה ביותר שלה מזה למעלה מעשור . הודו ואוזבקיסטן היו גם קונים משמעותיים .

מה הופך את זה ל'מבני' ולא רק ל'מחזורי'?

הטיעון של פולסון תלוי בשאלה האם רכישות הבנקים המרכזיות הן תגובה זמנית לזעזועים גיאופוליטיים או שינוי קבוע בניהול הרזרבות. הנתונים תומכים בתפיסה המבנית מכמה סיבות:

1. משך: בנקים מרכזיים הם קונים נטו מזה 16 שנים רצופות, מגמה שקדמה לסכסוך רוסיה-אוקראינה ב-2022 ולגיוון שבא בעקבות הסנקציות .
2. היקף: הרכישה השנתית הממוצעת של כ-1,000 טון בארבע השנים האחרונות היא בערך כפולה מהקצב של העשור הקודם .
3. מחויבות מוסדית: סקר של מועצת הזהב העולמית מצא כי 95% מהבנקים המרכזיים מצפים שרזרבות הזהב העולמיות יגדלו ב-12 החודשים הקרובים .
4. חוסר רגישות למחיר: בנקים מרכזיים רכשו 244 טון ברבעון הראשון של 2026 גם כשהזהב הגיע לשיא של 5,405 דולר לאונקיה בינואר ולאחר מכן התרסק, מה שמרמז שהרכישה היא אסטרטגית ולא טקטית .

אזהרות ושאלות פתוחות

התזה של פולסון נתמכת היטב על ידי הנתונים, אך מספר אזהרות חשובות ראויות לתשומת לב:

• מבחן המחיר: הנסיגה הדרמטית של הזהב מ-5,595 דולר לכ-4,100 דולר במחצית הראשונה של 2026 מראה שתחזית השור נבחנת על ידי מדיניות ניצית של הפד וסביבת דולר חזק . רכישות בנקים מרכזיות מספקות רצפה, לא ערובה לעליית מחירים.
• האטה בקצב השנתי: רכישות הבנקים המרכזיים האטו מהקצב השנתי של מעל 1,000 טון ב-2025 (863 טון) . השאלה היא האם ההתאוששות ברבעון הראשון של 2026 ל-244 טון מסמנת האצה מחודשת או זינוק זמני על ירידות מחירים.
• נתונים שלא אומתו: שני נתונים ספציפיים מהשאילתה המקורית - רכישות נטו של 41 טון במאי 2026 ורצף הרכישות של 18 חודשים של סין - לא אושרו ישירות ממקורות ראשוניים בחיפוש זה ויש להתייחס אליהם כלא מאומתים אלא אם לקורא יש גישה לנתונים החודשיים המקוריים של מועצת הזהב העולמית.
• טענת 'השלבים המוקדמים': אם שוק השוורים של הזהב החל ב-2022 עם הזינוק ברכישות הבנקים המרכזיים, קריאה לזה 'שלבים מוקדמים' לאחר נסיגה של 28% משיאים היסטוריים היא שיקול דעת, לא טענה עובדתית. פולסון עושה תחזית מבנית ארוכת טווח, לא תחזית מחיר קצרת טווח.

שורה תחתונה

הצהרתו של ג'ון פולסון ששוק השוורים של הזהב רק מתחיל מבוססת על שינויים מבניים אמיתיים ומתועדים היטב בביקוש העולמי לזהב. בנקים מרכזיים אכן הפכו ממוכרים נטו לקונים אגרסיביים נטו, עם רכישות שרצות בקצב של בערך כפול מהממוצע ההיסטורי במשך ארבע שנים רצופות. פולין, סין ורשימה הולכת וגדלה של בנקים מרכזיים במזרח ובאסיה מתייחסות לזהב כנכס רזרבה אסטרטגי ולא כהשקעה טקטית.

עם זאת, פעולת המחיר בתחילת 2026 - ירידה של כ-28% מהשיא בינואר - מראה שאפילו ביקוש מבני חזק יכול להיות מוצף בטווח הקצר על ידי מדיניות מוניטרית ניצית ודולר חזק. התזה של פולסון נתמכת על ידי הנתונים, אבל היא נותרת תחזית אמון ארוכת טווח, לא ודאות.