המטוס שמחלק את אירופה: לאן מועדת פניה של גרמניה בדור השישי?

איירבוס אינה מחפשת חברות ישירה ב-GCAP, אך לא סוגרת את הדלת

במקום לבקש מקום בשולחן GCAP, איירבוס דיפנס אנד ספייס נוקטת באסטרטגיה שונה. המנכ"ל מיכאל שולבורן הצהיר בתערוכת פרנבורו ב-22 ביולי 2026 כי איירבוס "מכינה את עצמה כדי לא לבזבז זמן" ומחפשת "מיצוב משמעותי" בכל נתיב עתידי למטוס קרב, במיוחד כזה עם טביעת רגל תעשייתית גרמנית וספרדית .

בפן המקומי, איירבוס הובילה את הקמת Team Gen 6 - קונסורציום של שמונה חברות ביטחוניות גרמניות: איירבוס דיפנס אנד ספייס, אוטופלוג, דיל דיפנס, הנסולדט, ליבהר, MBDA גרמניה, MTU אירו אנדס ורוהדה אנד שוורץ . בצד הספרדי, הקבוצה התעשייתית כוללת את אינדרה, הזרוע הספרדית של איירבוס דיפנס אנד ספייס, גרופו אוסיה, GMV, ITP אירו וסינר . קונסורציום זה נועד לשמר את היכולות הטכנולוגיות שפותחו במסגרת FCAS ולהציג קונספט גרמני למטוס קרב דור שישי .

במקביל, איירבוס נוטה על פי דיווחים לשתף פעולה עם סאב (Saab) השוודית כשותפה מועדפת לעתיד, מה שמאותת שהיא עשויה לרדוף אחר מספר אופציות מקבילות במקום להתחייב לנתיב GCAP יחיד .

לאונרדו: איתותים מעורבים על גרמניה

המנכ"ל לורנצו מריאני מסר שני איתותים ציבוריים מעט שונים בנוגע להשתתפות גרמניה ב-GCAP:

• ב-9 ביוני 2026, מיד לאחר קריסת FCAS, הוא אמר שגרמניה "תהיה שותפה חזקה" עבור GCAP .
• ב-22 ביולי 2026 בפרנבורו, הוא הבהיר כי השתתפות גרמנית "אינה אופציה כרגע" אך תהיה "מועילה" מנקודת מבט תעשייתית, תוך ציון היכולת החזקה של התעשייה הגרמנית והפוטנציאל לחלוקת עלויות רחבה יותר .

שר ההגנה האיטלקי, גווידו קרוסטו, הצהיר ב-23 ביוני 2026 שמדינות נוספות, כולל גרמניה, יתקבלו בברכה להצטרף ל-GCAP כדי לשפר את חלוקת העלויות . הדלת התעשייתית פתוחה, אך הדלת המדינית והחוזית נותרה סגורה לעת עתה.

קנדה מצטרפת כמדינה משקיפה ראשונה

ב-21 ביולי 2026, קנדה הפכה רשמית למדינה המשקיפה הראשונה של GCAP, כפי שהוכרז במשותף על ידי בריטניה, איטליה ויפן . מעמד משקיף מעניק לקנדה "גישה מועדפת" לפיתוח יכולות, שיתוף פעולה תעשייתי ותוכניות אספקה ארוכות טווח, כמו גם אפשרות להשתתף בתדרוכים מסווגים . עם זאת, אין התחייבות או לוח זמנים נוכחי לחברות מלאה . ממשלת קנדה הציגה את המהלך כגיוון של שותפויות ביטחוניות, במיוחד לאחר שאוטווה בחנה מחדש את הזמנת 88 מטוסי ה-F-35 שלה על רקע מתיחות הסחר עם ארצות הברית .

החוזה בסך 4.6 מיליארד ליש"ט ל-Edgewing

ב-3 ביולי 2026, הארגון הבין-ממשלתי הבינלאומי של GCAP (GIGO) העניק חוזה בינלאומי ל-18 חודשים, בשווי 4.6 מיליארד ליש"ט (6.1 מיליארד דולר), ל-Edgewing - המיזם המשותף המשולש של BAE Systems (בריטניה), לאונרדו (איטליה) ו-JAIEC (יפן) . החוזה מממן את המשך שלב התפיסה וההערכה ומעביר את התוכנית ל"פיתוח תכנון מפורט משותף" . החוזה נמשך עד סוף 2027 . זה הגיע זמן קצר לאחר שבריטניה שחררה את המימון של תוכנית ההשקעות הביטחונית שלה . חוזה מוקדם יותר בסך 68 מיליון ליש"ט הוענק ל-Edgewing באפריל 2026 .

השאלה המרכזית ללא מענה: האם גרמניה יכולה להצטרף מבלי להפר את לוח הזמנים של 2035?

אף הצהרה פומבית של ממשלות השותפות ב-GCAP, של סוכנות GCAP או של Edgewing לא התייחסה לתנאים, להשפעה על לוח הזמנים או לאיזון התעשייתי שחברות מלאה של גרמניה תחייב. המתיחות המרכזית נותרה בעינה:

• יעד הכניסה לשירות של 2035 צפוף. יפן מקדמת חוקי יצוא כדי למנוע עיכובים , וועדת ההגנה הפרלמנטרית בבריטניה הזהירה כי בתוכניות רב-צדדיות קודמות "העלויות יצאו משליטה והעיכובים התרבו" .
• המנכ"ל של לאונרדו עצמו אמר שהשתתפות גרמנית "אינה אופציה כרגע" , מה שמרמז כי כל תהליך הצטרפות טרם נבחן על ידי השותפים התעשייתיים.
• אף ניתוח סמכותי לא פורסם שמכמת את הסיכון ללוח הזמנים של שילוב שותפה חדשה עם דרישות חדשות בשלב זה.

אין מספיק ראיות במקורות פתוחים כדי לקבוע האם גרמניה תוכל להצטרף כשותפה מלאה מבלי לדחות את יעד 2035. משקיפים בענף רואים בכך את השאלה המרכזית הפתוחה בזירה האווירית האירופית, אך לא פורסמו עדיין הערכה רשמית או מחקר עצמאי המתייחס לכך בפירוט. הדרך קדימה עבור גרמניה - בין אם דרך GCAP, קונספט לאומי של Team Gen 6, או שיתוף פעולה עם סאב - נותרה ההחלטה האסטרטגית המכרעת לכוח האווירי האירופי בעשור זה.