מחקר Dune ו־1inch: רוב הנזילות בבורסות המבוזרות נותרה ללא שימוש

כמעט שליש מההון שנבדק ישב מחוץ לטווח המחירים שנקבע לו — ולכן לא השתתף במסחר ולא הרוויח עמלות כלל. לפי המחקר, ספקי הנזילות — LPs, כלומר משתמשים שמפקידים נכסים בבריכות מסחר — ויתרו יחד על הכנסות מוערכות של כ־150 מיליון דולר בשנה.

המספרים המרכזיים

המחקר התבסס על 26 שבועות של נתונים, מ־6 בינואר ועד 30 ביוני 2026, והעלה שלוש נקודות מרכזיות:

• 85% מהנזילות נוצלה באופן חלקי בלבד: הנתון כולל הון שנמצא מחוץ לטווח המחירים הפעיל, וכן הון שנמצא בתוך הטווח אך מצוי בבריכות עם נפח מסחר נמוך מדי. לכן, 85% אינו אומר שכל ההון הזה היה לחלוטין מחוץ לטווח או שלא הניב הכנסה כלשהי.
• כ־150 מיליון דולר בעמלות שלא נגבו: פוזיציות שנותרו מחוץ לטווח הפעיל, או בבריכות עם פעילות מסחר מוגבלת, לא הפיקו את מלוא העמלות האפשריות.
• 29.5% מחוץ לטווח המחירים: כמעט שליש מההון שנעקב היה מחוץ לחלוטין לטווח שהוגדר לו, ולכן לא היה זכאי לעמלות מסחר. מדובר בכ־542 מיליון דולר שישבו ללא שימוש בשבוע טיפוסי.

מה בדיוק נבדק?

Dune שיחזרה את פוזיציות הנזילות בכל הבריכות הפעילות ביותר של Uniswap v3, Uniswap v4, PancakeSwap v3 ו־Aerodrome Slipstream. הבדיקה כללה כ־200 בריכות, שבעה בלוקצ'יינים וכ־1.84 מיליארד דולר בממוצע של נזילות שבועית.

המונח נזילות מרוכזת מתאר מודל שבו ספק הנזילות אינו מפזר את ההון על פני כל טווח המחירים, אלא בוחר טווח צר שבו הוא מעוניין לספק מסחר. כאשר המחיר יוצא מהטווח הזה, הנכסים עדיין נשארים בפרוטוקול — אך אינם משמשים בפועל לביצוע החלפות ואינם צוברים עמלות, עד שהמחיר חוזר לטווח או שהפוזיציה מתעדכנת.

מדוע ההון נשאר ללא שימוש?

תנודתיות המחירים

היתרון של נזילות מרוכזת — יעילות הון גבוהה יותר — הוא גם מקור לחיסרון שלה. טווחים צרים יכולים להניב יותר עמלות כאשר המחיר נשאר בתוכם, אך תנודה חדה עלולה להוציא במהירות את הפוזיציה מהטווח הפעיל. במחצית הראשונה של 2026, תנועות מחירים מתמשכות ותנודתיות תכופה דחפו פוזיציות רבות אל מחוץ לטווחים שהוגדרו להן.

פער בין ניהול אוטומטי לניהול ידני

המחקר מצא שכלים אוטומטיים לניהול נזילות מרוכזת — למשל בוטים שמבצעים איזון מחדש — הצליחו לשמור על הון פעיל יותר מאשר חשבונות של משתמשים פרטיים. מנהלים אוטומטיים עדכנו את הטווחים בתדירות גבוהה יותר, בעוד שפוזיציות של משתמשים יחידים נטו להישאר מחוץ לטווח במשך זמן רב יותר.

גישת "להפקיד ולשכוח"

36.7% מההון שהיה מחוץ לטווח לא הוזז או עודכן במשך יותר מ־90 יום. הנתון מצביע על כך שחלק ניכר מהמשתמשים אינם עוקבים באופן שוטף אחר הפוזיציות שלהם — גם כאשר תנאי השוק משתנים והטווח המקורי מפסיק להיות רלוונטי.

התמונה הגדולה: גם ה־DeFi עצמו התכווץ

המחקר פורסם בתקופה של האטה רחבה בשוק הפיננסים המבוזרים. לפי נתוני TVL — השווי הכולל של הנכסים המופקדים בפרוטוקולי DeFi — השוק התכווץ בכל חודש מתחילת 2026, מכ־115 מיליארד דולר בינואר לכ־70 מיליארד דולר ביוני. מדובר בירידה של כ־37%–39%.

בין הגורמים שנקשרו לירידה: היחלשות מחירי מטבעות הקריפטו, ירידה בתשואות, מעבר של משקיעים למדיניות זהירה יותר לאחר תיקון השוק באוקטובר 2025, וכן גל של פרצות אבטחה בולטות. לפי הדיווחים שצוטטו, הפריצות גרמו להפסדים של כ־942 מיליון דולר במחצית הראשונה של 2026.

רק שתי רשתות — TRON ו־Hyperliquid — רשמו צמיחה ב־TVL בניגוד למגמה בתקופה הזו.

הנתונים של Dune מוסיפים רובד חשוב לתמונת ההאטה: לא רק שהון יצא מ־DeFi, אלא שחלק גדול מההון שנשאר במערכת לא עבד ביעילות. במילים אחרות, נתון ה־TVL עשוי להציג כמות נכסים "נעולים" גדולה יותר מכמות ההון שבפועל מספקת עומק מסחר או מייצרת הכנסות מעמלות.

מה המשמעות עבור משתמשי DeFi?

המחקר מדגיש שנזילות מרוכזת אינה מוצר של "הפקד ושכח". מי שמספק נזילות צריך לעקוב אחר טווח המחירים, לשקול עדכון של הפוזיציה ולהביא בחשבון עמלות רשת, עלויות ביצוע וסיכוני שוק. לחלופין, אפשר להשתמש בכלים אוטומטיים — אך גם הם אינם מבטלים את הסיכון או מבטיחים תשואה.

עבור התעשייה כולה, המסקנה רחבה יותר: TVL לבדו אינו מדד מספיק לאיכות או ליעילות של נזילות. כדי להבין כמה הון באמת תומך במסחר ומייצר הכנסות, צריך לבדוק גם אם הנכסים נמצאים בטווח הפעיל, מהו נפח המסחר בבריכה ועד כמה הפוזיציות מנוהלות באופן שוטף.