מועצת השרים הפדרלית של בלגיה אישרה איסור על יבוא מוצרים שמיוצרים בהתנחלויות ישראליות בשטחים הפלסטיניים הכבושים, כולל הגדה המערבית ומזרח ירושלים . ההתחייבות להטיל את האיסור התקבלה לראשונה בספטמבר 2025, אך חילוקי דעות פוליטיים ומשא ומתן עיכבו את יישומה במשך כמעט שנה. ההסכם הסופי הושג ב-18 ביולי 2026, במהלך ישיבת קבינט לילית שארכה שעות ארוכות, רגע לפני כניסת הממשלה לפגרת הקיץ . האיסור חל על מוצרים מ"שטחים פלסטיניים כבושים שלא כדין", אם כי פרטי היישום הספציפיים טרם גובשו סופית . הצעד הוצע במקור בתגובה למערכה הצבאית של ישראל בעזה, והיה חלק מחבילה רחבה יותר של 12 סנקציות נגד ישראל שהכריזה בלגיה בספטמבר 2025, שכללה גם הכרה במדינה פלסטינית .
בלגיה היא המדינה האירופית הרביעית שמטילה איסור כזה, ומצטרפת לקבוצה קטנה אך צומחת במהירות של מדינות הפועלות בנושא שטרם נפתר ברמת האיחוד האירופי . להלן הכרונולוגיה של האיסורים הלאומיים:
ברמת האיחוד האירופי, ב-13 ביולי 2026 קיימו שרי החוץ דיון על איסור יבוא פוטנציאלי בפריסת הגוש כולו. הנציבות האירופית הציגה שלוש אפשרויות: איסור מלא, הגבלות חלקיות או דרישות תיוג . ראש מדיניות החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, אמרה כי איסור מלא על סחר עם התנחלויות לא חוקיות זכה ל"תמיכה הרבה ביותר" מצד המדינות החברות, כאשר קבוצת המדינות הגדולה ביותר תמכה בצעדים שלא ידרשו פה אחד . עם זאת, לא התקבלה החלטה מחייבת, ומבקרים האשימו את האיחוד ב"גרירת רגליים" על רקע מומנטום פוליטי רחב . צרפת ושוודיה קראו לנציבות האירופית לאמץ הגבלות בפריסת האיחוד כולו . הדיון באיחוד נמשך, ועדיין לא נחקק איסור כולל.
משרד החוץ הפלסטיני בירך על החלטת בלגיה, וכינה אותה "צעד חשוב לקראת מתן דין וחשבון לישראל על הפרותיה של המשפט הבינלאומי" . ישראל גינתה את האיסור. הירושלמי פוסט דיווח כי ממשלת ישראל מתחה ביקורת על הצעד, ומגוון גורמים ישראלים רשמיים גינו את ההחלטה כמפלה ופוגעת ביחסים הדו-צדדיים . מצרים, כפי שפורט לעיל, פרסמה ברכה חמה וקראה למדינות אירופיות נוספות להצטרף . לא דווח על תגובות רשמיות מארצות הברית או ממדינות גדולות אחרות שאינן באיחוד האירופי במקורות הזמינים.
בקיצור, תגובת מצרים מדגישה התיישרות בינלאומית גוברת והולכת עם המאמצים האירופיים לבודד את מוצרי ההתנחלויות הישראליות, גם בשעה שהאיחוד האירופי עצמו נותר חלוק בשאלת מדיניות אחידה.