החוקים הטכניים המרכזיים:
החוקים תוכננו לפקוע אוטומטית לאחר כ-52,416 בלוקים (כשנה) אלא אם יחודשו בהמשך . לצורך הפעלה נדרשה תמיכה של 55% מעוצמת הכרייה – רף נמוך משמעותית מכ-95% שנדרשו בשדרוגים קודמים
.
סיילור, שהחברה שלו, Strategy Inc., היא המחזיקה הציבורית הגדולה בעולם בביטקוין, פרסם מסמך התנגדות מקיף תחת הכותרת "110 Reasons BIP 110 Is a Bad Idea" וכינה את ההצעה יאטרוגנית – מונח רפואי שמשמעותו שהתרופה גרועה מהמחלה .
עיקר טיעוניו:
סיילור גם ציין ש-BIP-110 אינה מתקנת באגים קריטיים או כשלי קונצנזוס כמו אינפלציה, אימות חתימות או הוצאה כפולה – אלא מטפלת במה שהוא כינה "חיצוניות שנויה במחלוקת" .
ביקורתו המרכזית:
לסיילור ובאק הצטרפו דמויות בולטות נוספות כמו Jameson Lopp (CTO של Casa) ו-Wang Chun (מייסד שותף של F2Pool), שציינו איומים דומים לנייטרליות, צנזורה ופיצול רשת .
הדיון מתחיל בהתפוצצות של Ordinals inscriptions ו-BRC-20 tokens בתחילת 2023. תומכי BIP-110 טענו שהשימושים הלא-פיננסיים האלה סותמים בלוקים ב"ספאם", מייקרים את הפעלת הצמתים ומעוותים את התמריצים של הכורים . המתנגדים – בהם סיילור ובאק – השיבו שהתגובה הראויה היא כלכלית (עמלות, מדיניות ממסר), לא שינוי בכללי הקונצנזוס
.
ויכוח BIP-110 מייצג רגע מכונן במשילות הביטקוין. סיילור ובאק – על אף תפקידיהם השונים לחלוטין – הסכימו על עקרון יסוד: שינוי כללי קונצנזוס למטרת פיקוח על תוכן עסקאות הוא איום חמור יותר על אמינות הביטקוין לטווח ארוך מאשר העסקאות עצמן. כפי שסיילור ניסח זאת, השאלה היא "האם עסקאות חוקיות ובת-תשלום לפי הכללים הקיימים צריכות להיחסם ברמת הקונצנזוס" . התשובה של הרשת, עד כה, הייתה לא.