הטיפוס האחרון, שנכלל לראשונה בתולדות הטור, נמתח לאורך 11.3 ק״מ בשיפוע ממוצע של 9%, עם מקטעים תלולים של יותר מ-12% . הכבישים הצרים והשיפועים הקשים הפכו אותו למבחן טהור למטפסים ולמועמדים לדירוג הכללי .
הרגע ששינה את פני המרוץ הגיע כ-20 ק״מ לפני קו הסיום. יונאס וינגגורד מקבוצת ויסמה–ליס א בייק איבד שליטה בעיקול במהלך הירידה אל תחתית הטיפוס לפלאטו דה סולזון, ולא יכול היה להמשיך . האלוף המגן, שזכה בשני הטורים הקודמים, נטש את המרוץ במקום.
בהמשך אושפז וינגגורד עם שבר בעצם הבריח ושפשופים רבים . התאונה התרחשה שעות לאחר שהוא ופוגצ׳אר הושכמו מוקדם בבוקר לצורך בדיקות antidoping לפני הזינוק . פרישתו הסירה מהמרוץ את היריב המרכזי של פוגצ׳אר ושינתה מן היסוד את המאבק על הניצחון הכולל.
לאחר פרישתו של וינגגורד, קבוצת החוד בטיפוס האחרון כללה את טדיי פוגצ׳אר, חברו לקבוצה אייזק דל טורו ואת רמקו אפנפול . דל טורו תקף פעמיים ב-800 המטרים האחרונים, אך אפנפול הצליח לסגור את הפער בשתי הפעמים .
פוגצ׳אר הכתיב את הקצב בחלק ניכר מחמשת הקילומטרים האחרונים, בניסיון למקם את דל טורו היטב במאבק על החולצה הלבנה. ב-150 המטרים האחרונים הוא האט, ואפשר לאפנפול להיאבק על הניצחון .
אפנפול גבר על פוגצ׳אר בספרינט לפסגה וזכה בניצחון הראשון שלו בקטע כביש בטור דה פראנס . עבור הבלגי היה זה גם ניצחון ראשון בקטע הררי בטור, לאחר ששני ניצחונותיו הקודמים במרוץ הגיעו בקטעי נגד-שעון .
פוגצ׳אר שמר על החולצה הצהובה ועל יתרון משמעותי בדירוג הכללי . בעקבות פרישתו של וינגגורד, אפנפול עלה למקום השני והפך למתחרה הקרוב ביותר של הסלובני לקראת יום המנוחה השני .
במילים אחרות, קטע אחד — ותאונה אחת — מחקו את היריבות המרכזית שהגדירה את המאבק על הטור, והעניקו להמשך המרוץ תמונה חדשה לחלוטין.
| רוכב | קבוצה | זמן |
|---|---|---|
| 1. רמקו אפנפול | Red Bull-BORA-hansgrohe | 4:43:14 שעות |
| 2. טדיי פוגצ׳אר | UAE Team Emirates | אותו זמן |
| 3. אייזק דל טורו | UAE Team Emirates | 16+ שניות |
מקורות: נתוני הקטע הרשמיים באתר letour.fr ו-ProCyclingStats
קטע 15 נחשב לאחד הימים הסוערים ביותר במהדורת 2026 עד כה — יום שבו ניצחון היסטורי של אפנפול השתלב בתאונה ששינתה את כל מאזן הכוחות בצמרת .