מקורות אחרים, ובהם סיכומי נפגעים בוויקיפדיה, מציגים 19–20 הרוגים אמריקאים — בהתאם לשאלה אם כוללים גם קבלנים. עם זאת, הספירה הרשמית של הפנטגון נכון ל־20 ביולי עומדת על 17 .
המאמץ הדיפלומטי לא הצליח לעצור את הלחימה. ב־8 באפריל 2026 הושגה הפסקת אש בת שבועיים בתיווך פקיסטן . בהמשך נחתם מרחוק, ב־17 ביוני, מזכר ההבנות של איסלמाबाद — מסגרת שנועדה להוביל בתוך 60 יום להסכם שלום קבוע .
הפסקת האש שרדה כמעט שלושה שבועות, אך בתחילת יולי התחדשו התקיפות והתקפות־הנגד . ב־8 ביולי הכריז הנשיא דונלד טראמפ כי הפסקת האש הסתיימה .
יש גם צורך לדייק בניסוח שלפיו "המנהיג העליון של איראן הכריז שההסכם חסר ערך". עלי חמינאי, המנהיג העליון המקורי, נהרג ביום הראשון למלחמה, ב־28 בפברואר 2026 . מי שפרסם את ההצהרה ב־18 ביולי היה יורשו, מוג׳תבא חמינאי. הוא האשים את ארה״ב בהפרות חוזרות של מזכר ההבנות ואמר כי חתימתו של טראמפ היא "חסרת כל ערך ותוקף" .
הטענה על תקיפות איראניות נגד תשתיות צבאיות אמריקאיות במדינות המפרץ מאושרת בדיווחים. איראן שיגרה כמה גלים של טילים וכלי טיס בלתי מאוישים לעבר מתקנים אמריקאיים בכווית, בבחריין, בירדן ובקטאר:
הדיווחים מתארים את עקבה כאזור רגיש במיוחד בשל קרבתה לישראל, אך עיקר התקיפות המתועדות כוונו לתשתיות צבאיות אמריקאיות ולא לאוכלוסייה האזרחית.
העימות אינו מוגבל עוד לשטחי ארה״ב ואיראן. כווית, בחריין, ירדן, קטאר ועיראק הפכו לזירות לחימה או לאזורי תקיפה ישירה .
נכון ל־19–20 ביולי, הכוחות האמריקאים ביצעו תשעה לילות רצופים של תקיפות . במקביל, חיילים אמריקאים נהרגו בירדן ובעיראק . לאחר כמעט חמישה חודשי לחימה, לא נראתה מגמת הסלמה ברורה — להפך: ההתפתחויות מצביעות על סכנה להתרחבות אזורית נוספת.
מצר הורמוז הוא מעבר ימי צר בין איראן לעומאן, דרכו עוברים בדרך כלל כ־20% ממשלוחי הנפט והגז הטבעי הנוזלי בעולם. לכן, כל פגיעה בתנועה בו משפיעה לא רק על מדינות המפרץ, אלא גם על מחירי האנרגיה ועל שרשראות האספקה בעולם .
היקף השיבוש הנוכחי חריג במיוחד:
הארגון הימי הבין־לאומי, סוכנות של האו״ם, קרא להימנע ממעבר במצר עד שיתקיימו תנאי בטיחות מתאימים. מזכ״ל הארגון, ארסניו דומינגס, הזהיר מהשלכות הומניטריות וכלכליות "קטסטרופליות" ותיאר את עצירת התנועה במצר כשיבוש האספקה הגדול בהיסטוריה .
האו״ם פינה אנשי צוות מהאזור, אך מתקפה מחודשת על ספינת מטען ב־26 ביוני עצרה את תוכנית הפינוי . מדינות המפרץ נותרו בכוננות גבוהה מחשש לתקיפות נוספות .
הנתונים הזמינים לסוף יולי מצביעים על עימות שהתרחב מעבר למלחמה ישירה בין וושינגטון לטהרן. מספר ההרוגים האמריקאים עלה ל־17, הסכם הפסקת האש בתיווך פקיסטן קרס, התקיפות האיראניות הגיעו לכמה מדינות במפרץ — ומצר הורמוז, עורק אנרגיה מרכזי של העולם, מתפקד בקיבולת נמוכה ביותר.
בשלב זה אין סימן ברור לחזרה מהירה לשולחן המשא ומתן או לשיקום התנועה המסחרית במצר.