| מוצר | מחיר חדש (דונג) | שינוי (דונג) | שינוי (דולר) |
|---|---|---|---|
| בנזין E5 RON 92 | 19,820–19,826/ליטר | 630-635+ | 0.02$+ |
| בנזין E10 RON 95-III | 20,550/ליטר | 547-550+ | 0.02$+ |
| סולר (0.05S) | 23,320–23,329/ליטר | 1,580-1,584+ | 0.06$+ |
| מזוט / דלק כבד (180CST 3.5S) | 14,450–14,459/ק״ג | 720+ | 0.03$+ |
מחירי הסולר רשמו את העלייה הגבוהה ביותר, הן בערך המוחלט והן באחוזים, ועלו בכ-7.3% לעומת התקרה הקודמת .
שני המשרדים הפעילו את קרן BOG בשתי דרכים בעדכון מחירים זה :
תשלומים אלה הפחיתו ישירות את שיעור העלייה במחיר העולמי שהועבר לצרכן. ללא השימוש בקרן, מחירי הסולר והמזוט היו עולים ביתר שאת . צעד זה היווה המשך של האסטרטגיה הממשלתית, ששמה דגש על חלוקת כספי הקרן על פני חידוש מלאי שלה בתקופת המשבר של אמצע 2026 .
כל ארבעת מדדי התזקיקים העולמיים זינקו בחדות בתקופת העדכון, כאשר הסולר הוביל :
הגורם הבסיסי היה העימות המתגבר בין ארה״ב לאיראן סביב מיצרי הורמוז. ב-7 ביולי תקפו כוחות איראניים מספר מכליות נפט מסחריות סמוך למיצרים, כולל מכלית LNG קטרית ומכלית-על סעודית . ב-8 ביולי הכריז הנשיא טראמפ על סיום הפסקת האש ושיגר תקיפות חדשות, מה שהוביל לזינוק של 5.2% במחיר חבית ברנט ל-78.02$ . ב-13 ביולי, מחיר חבית ברנט הגיע ל-79.26$ בעקבות פעולות צבאיות נוספות . אפילו כשהמחירים ירדו במקצת ל-84.23$ ב-16 ביולי, הם נותרו קרובים לשיא של חודש . גורמים רשמיים בווייטנאם ציינו במפורש את ״המתיחות הגואה בין ארה״ב לאיראן, החששות משיבושים במיצרי הורמוז וסכסוך רוסיה-אוקראינה״ כגורמים לעדכון המקומי .
מחירי הדלק החדשים בווייטנאם נותרו בטווח הבינוני-נמוך של מדינות ASEAN, נמוכים משמעותית מרוב השכנות שאינן מסבסדות דלק.
| מדינה | בנזין (~דולר לליטר) | הערה |
|---|---|---|
| ברוניי | ~0.40$ (מסובסד מאוד) | הזול ביותר ב-ASEAN |
| אינדונזיה | ~0.56$ (Pertalite מסובסד) | השני בזול |
| מלזיה | ~0.44$ (RON95 מסובסד) | השלישי בזול |
| וייטנאם | ~0.76$ (E5) – 0.79$ (E10) | טווח בינוני |
| תאילנד | ~1.15-1.23$ | גבוה מווייטנאם |
| הפיליפינים | ~0.93$ | גבוה מווייטנאם |
| קמבודיה | ~1.15$ | גבוה מווייטנאם |
| סינגפור | ~2.50-2.84$ | היקר ביותר |
על פי נתוני TradingEconomics (יוני 2026), מחיר הבנזין הממוצע בווייטנאם עמד על 0.88$ לליטר . השוואות מחירים באסיה ממרץ-אפריל 2026 דירגו את וייטנאם באופן עקבי מתחת לתאילנד, הפיליפינים, קמבודיה וסינגפור, אך מעל אינדונזיה, מלזיה וברוניי . מחירי וייטנאם החדשים מיולי 16, העומדים על ~0.76$-0.89$ לליטר, שמרו על מיצובה כמדינה בעלת מחירים מתונים יחסית באזור, כאשר רק ברוניי, אינדונזיה ומלזיה (המסבסדות בכבדות) זולות ממנה .
וייטנאם נכנסה למשבר יולי 2026 עם מערך מדיניות מוכח ונסיון רב שצברה בחודשים שקדמו לו :
קרן ייצוב מחירי הדלק (BOG Fund) – הופעלה שוב ושוב מאז מרץ 2026. בתחילת מרץ, הממשלה השתמשה בקרן ברמות של 4,000-5,000 דונג לליטר כדי לבלום זינוקי מחירים לאחר הסגירה הראשונית של מיצרי הורמוז בסוף פברואר . במרץ, הקרן שילמה 4,000 דונג לליטר עבור בנזין ו-5,000 דונג לליטר עבור סולר .
הזרמת 8 טריליון דונג מתקציב המדינה – בסוף מרץ, הממשלה הזרימה 8 טריליון דונג (כ-303 מיליון דולר) מעודפי תקציב 2025 לקרן הייצוב, מה שהקנה לה רזרבות משמעותיות . בסוף הרבעון הראשון, הקרן כבר הוציאה 5,418.5 מיליארד דונג (206 מיליון דולר) ונותרה ביתרה של 195.9 מיליארד דונג בלבד . הזרמה זו הייתה קריטית ליכולתה של הקרן להמשיך בתשלומים עד אמצע 2026 .
גמישות במדיניות המיסים – ב-1 ביולי, הממשלה השיבה את מס הצריכה המיוחד על בנזין (1,430+ דונג לליטר על E10 RON95 ו-1,290+ דונג לליטר על E5 RON92), תוך שהותירה את מחירי הסולר והמזוט ללא שינוי, ובכך הפגינה ניהול מיסוי סלקטיבי .
הפסקת ההפרשות לקרן – לאורך אמצע 2026, המשרדים שמרו על הפסקת ההפרשות לקרן עבור רוב סוגי הדלק, תוך תעדוף יכולת התשלום על פני חידוש המלאי . מדיניות זו החלה כבר באפריל 2026, עם פרסום חוזר 19/2026/TT-BCT שהסדיר את מנגנון ההזרמה וההחזר .
גלי הוזלה קודמים – בסוף יוני ותחילת יולי, וייטנאם הורידה את מחירי הדלק במשך ארבעה עדכונים רצופים, מה שיצר מרחב צרכני ופוליטי ליישום העלייה ב-16 ביולי מבלי לעורר פאניקה . מסוף יוני ועד 9 ביולי, מחיר E5 RON92 ירד מכ-20,126 דונג לליטר (18 ביוני) ל-19,190 דונג לליטר (9 ביולי), ומחיר הסולר ירד מ-23,534 דונג לליטר ל-21,740 דונג לליטר לפני שהתהפך .
מכלול צעדים אלה העניק לווייטנאם את המרחב התקציבי והמדיני לספוג את זעזוע הורמוז ביולי 2026 מבלי להידרש לסבסוד חירום או להטלת קיצוב.
המסקנה המרכזית: וייטנאם ספגה את זעזוע הורמוז ביולי 2026 באמצעות תשלומים ממוקדים מקרן הייצוב לסולר ובאמצעות חידוש מלאי הקרן מבעוד מועד. זאת, תוך שמירה על מחירים קמעונאיים ברמות מתונות ביחס ל-ASEAN, למרות זינוק של 17% במחירי הסולר הסיטונאיים ואי-ודאות גיאופוליטית מתמשכת.