פגישת OPEC+ הראשונה בבאקו: אבן דרך מוסדית, אך ללא החלטה על מכסות

אף שהמפגש הוגדר כ"אבן דרך משמעותית" בשיתוף הפעולה האנרגטי , הוא לא נועד לקבוע מכסות תפוקה חדשות. מוקד הדיונים היה בניית התשתית הארגונית שתאפשר ל-OPEC ולשותפותיה לתאם מדיניות גם בהמשך.

מה הוחלט בבאקו?

• הכנת תוכנית עבודה: מזכ"ל OPEC, הית'אם אל-ע'איס, אמר כי המשימה המרכזית היא לגבש תוכנית עבודה לאמנת שיתוף הפעולה. התוכנית אמורה לכלול רשימת פעילויות ותוכניות, לצד לוח זמנים מפורט לפגישות. היעד הוא להשלים אותה ולהביא אותה לאישור השרים בדצמבר 2026 .
• מצגת ובחירת יו"ר: מזכירות OPEC+ הציגה את עבודתה, ונבחר יו"ר לוועדה הטכנית .
• ללא החלטת תפוקה: הוועדה הטכנית לא קיבלה החלטה חדשה על מכסות או על רמות ייצור. החלטות כאלה מתקבלות בפגישות בדרג השרים.

כלומר, מבחינת שוק הנפט, לא יצאה מבאקו בשורה מיידית. מבחינת הממשל העתידי של OPEC+, מדובר בצעד ראשון בבניית מנגנון עבודה מסודר יותר.

תחזית הביקוש של OPEC נחתכת בפעם השלישית

יומיים לפני הפגישה, ב-13 ביולי 2026, פרסמה OPEC את דוח שוק הנפט החודשי שלה ליולי — ובו הורידה שוב את תחזית הביקוש .

המספרים המרכזיים

• צמיחת הביקוש ב-2026: OPEC צופה כעת גידול של כ-800 אלף חביות ביום. מקורות שונים המבוססים על הדוח מציגים נתון של 780–800 אלף חביות ביום . זו הייתה ההפחתה השלישית ברציפות בתחזית .
• הביקוש הכולל: הביקוש העולמי צפוי להגיע לכ-105.94 מיליון חביות ביום ב-2026, לעומת תחזית קודמת של 106.13 מיליון חביות ביום .
• 2027: OPEC העלתה את תחזית צמיחת הביקוש ל-2027 לכ-1.9 מיליון חביות ביום, כ-200 אלף חביות ביום יותר מהתחזית שפורסמה ביוני .
• הצמיחה הכלכלית: תחזית הצמיחה הכלכלית העולמית נותרה ללא שינוי — 3.1% ב-2026 ו-3.2% ב-2027 .

המגמה בולטת במיוחד בהשוואה לחודשים הקודמים: בדוח יוני הורידה OPEC את תחזית הצמיחה ל-970 אלף חביות ביום, לעומת 1.17 מיליון חביות ביום בתחזית מוקדמת יותר . ההפחתות משקפות חולשה מתמשכת בביקוש, בין היתר בעקבות השלכות העימות עם איראן . סוכנות האנרגיה הבין-לאומית (IEA) הציגה תחזית פסימית יותר וצפתה ירידה בביקוש ב-2026 .

שבע המדינות המרכזיות: העלאות מכסה שהיו בעיקר על הנייר

המדינות שמנהלות את ההתאמות הנוספות במסגרת OPEC+ הן ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן. חשוב להבחין בין החלטותיהן לבין פגישת הוועדה הטכנית בבאקו: הוועדה לא קיבלה את החלטות התפוקה האלה.

רצף ההחלטות

• הקפאה בתחילת 2026: במהלך הרבעון הראשון של השנה נעצרו העלאות התפוקה, על רקע המשבר במצרי הורמוז והחשש מהשפעתו על השוק .
• חזרה הדרגתית להעלאות: ממאי החלו שבע המדינות להעלות את יעדי התפוקה בהיקף מתון של 188 אלף חביות ביום בכל חודש. העלאת יולי הייתה הרביעית ברציפות .
• מדוע מדובר בעיקר בהחלטה סמלית: סגירת המצר מנעה מכמה מהמדינות — ובהן עיראק וכווית — לייצא בפועל כמויות גדולות יותר. לכן העלאות המכסה לא בהכרח תורגמו לעלייה מקבילה בתפוקה הפיזית .
• דיווחים סותרים לגבי אוגוסט: מקורות משניים מסוימים דיווחו על שינוי כיוון, שלפיו שבע המדינות הסכימו ב-5 ביולי להפחית את התפוקה ב-188 אלף חביות ביום החל מאוגוסט, בעקבות ירידת המחירים . עם זאת, הדיווחים אינם מאומתים באופן עצמאי ולא זכו לאישור מצד שירותי חדשות מרכזיים כמו רויטרס או בלומברג. מקורות אחרים דיווחו דווקא על העלאת מכסה באותו היקף באוגוסט .

לכן, נכון להתייחס למדיניות אוגוסט בזהירות: הנתון המאומת יותר בהקשר שסביב פגישת באקו הוא העלאת היעד ליולי, בעוד שהדיווחים לגבי שינוי הכיוון באוגוסט אינם אחידים.

מצרי הורמוז: הרקע שטלטל את שוק הנפט

הפגישה נערכה בזמן שאחד מנתיבי השיט החשובים בעולם עבר טלטלה חריגה. מצרי הורמוז, מעבר ימי מרכזי להובלת נפט וגז, נסגר למעשה ב-28 בפברואר 2026, עם תחילת העימות בין ארצות הברית לאיראן .

ב-18 ביוני חתמו ארצות הברית ואיראן על מזכר הבנות שנועד לסיים את העימות ולפתוח מחדש את המצר . תנועת המכליות החלה להשתפר, אך בתחילת יולי עדיין נותרה נמוכה במידה ניכרת מהרמות שלפני העימות . בלומברג תיאר את הסגירה כ"זעזוע היצע הנפט הגדול בהיסטוריה", שבמהלכו נרשמו עליות מחירים ומחסור במדינות באסיה .

מה קרה למחירים?

• לאחר ההסכם הזמני ב-18 ביוני ירד מחיר נפט ברנט לרמות שלפני המלחמה, בערך 70–75 דולר לחבית, עד סוף יוני .
• ב-24 ביוני ירד נפט מסוג WTI מתחת ל-70 דולר לחבית, לראשונה מאז התקופה שקדמה לעימות .
• עם חידוש התנועה במצר החלה להשתחרר לשוק כמות גדולה של נפט מהמזרח התיכון שנעצרה באזור. רויטרס תיארה את התהליך כ"איזון מחדש כאוטי" שעלול להימשך חודשים .
• אנליסטים בסיטי העריכו כי ברנט עשוי לרדת עד לכ-60 דולר לחבית עד סוף השנה, אם השיבושים במצר ימשיכו להיחלש והביקוש יישאר חלש .
• נתוני EIA הצביעו על כך שהמחירים נותרו בתקופות מסוימות גבוהים בשל מגבלות האספקה, אך מגמת המחיר הכוללת הייתה כלפי מטה; מחיר הספוט של ברנט ירד מתחת ל-70 דולר לחבית ב-1 ביולי .

חולשה בצד הביקוש

הפחתות התחזית של OPEC משקפות לא רק את השיבושים בצד ההיצע, אלא גם פגיעה בצריכה. בין הגורמים שצוינו: הנזק הכלכלי מהעימות, חולשה בביקוש באסיה — ובייחוד היעדרם של קונים סינים מהשוק — וההשפעה הרחבה של מחירי האנרגיה הגבוהים על הצמיחה העולמית .

מה המשמעות עבור השוק?

המסר מבאקו היה מוסדי יותר ממסחרי. OPEC+ החלה לבנות תוכנית עבודה ומסגרת תיאום ארוכת טווח, אך לא שינתה בפגישה עצמה את מאזן התפוקה העולמי.

במקביל, שוק הנפט התמודד עם שילוב מורכב: מצד אחד, חידוש הזרימה דרך הורמוז הוסיף חשש לעודף היצע; מצד שני, הביקוש נחלש ו-OPEC הורידה את תחזיותיה שוב ושוב. לכן, אף שהפגישה בבאקו הייתה חשובה לעתיד הארגון, הגורמים שקבעו את כיוון המחירים היו בעיקר חזרת האספקה, ההתפתחויות הגיאופוליטיות והחולשה בביקוש.

בשורה התחתונה: הפגישה הראשונה של ועדת האמנה לשיתוף פעולה הייתה אבן דרך בניהול ארוך הטווח של OPEC+, אך לא אירוע ששינה מיד את שוק הנפט. בזמן שהארגון בנה את המנגנון המוסדי שלו, תחזיות הביקוש ירדו, העלאות המכסה של שבע המדינות נותרו ברובן סמליות, והנפט איבד את פרמיית המלחמה לאחר פתיחתו מחדש של מצרי הורמוז.