טורקיה מבקשת צו מעצר בינלאומי נגד נתניהו באמצעות האינטרפול

האישומים: כתב האישום מייחס לבכירים הישראלים עבירות של רצח עם, פשעים נגד האנושות, עינויים, והשתתפות בתקיפה מזוינת נגד אזרחים במים בינלאומיים . הפרקליטות דרשה לגזור על הנאשמים מאסרי עולם מחמירים ולכל הפחות 1,102 שנות מאסר .

הבכירים הישראלים הנאשמים: 35 הנאשמים כוללים את ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ, והשר לביטחון לאומי איתמר בן-גביר .

החלטת צו המעצר באמצעות האינטרפול מ-14 ביולי 2026

ב-14 ביולי 2026 קבע בית המשפט הפלילי ה-11 באיסטנבול צו ביניים המורה על הוצאת התרעה אדומה של האינטרפול נגד נתניהו, תוך הגדרתו כ'פושע מסוכן במיוחד' . התרעה אדומה אינה צו מעצר בינלאומי כשלעצמה — זוהי בקשה לרשויות אכיפת חוק ברחבי העולם לאתר אזרח ולעצרו באופן זמני לקראת הסגרה או הליך משפטי דומה . ההחלטה הסופית על פרסום ההתרעה נתונה לוועדה לבקרת תיקים של האינטרפול.

הקשר לצווי המעצר הטורקיים הקודמים

זוהי לא הפעולה המשפטית הראשונה של טורקיה נגד נתניהו. בנובמבר 2025 הוציאה הפרקליטות הראשית באיסטנבול 37 צווי מעצר נפרדים נגד נתניהו ובכירים ישראלים נוספים באשמת רצח עם ופשעים נגד האנושות בקשר למלחמה הרחבה בעזה . החלטת בית המשפט מיולי 2026 היא מסלול נפרד — היא נובעת ישירות מהמשפט הפלילי המתנהל על יירוט משט סמוד, והיא הפעם הראשונה שבית משפט טורקי מפעיל רשמית את מנגנון האינטרפול, במקום להסתפק בצו מעצר פנימי.

צווי המעצר הקיימים של בית הדין הפלילי הבינלאומי נגד נתניהו

ב-21 בנובמבר 2024 הוציא בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג צווי מעצר נגד נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט באשמת פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות על רקע הסכסוך ברצועת עזה . בית הדין דחה מאז ערעורים ישראלים מרובים על סמכותו וקבע שצווי המעצר נותרו בתוקף . נכון למרץ 2026, גם נתניהו וגם גלנט מוגדרים כנמלטים מבית הדין הפלילי הבינלאומי .

הבדל מרכזי: צו המעצר של בית הדין מכסה את המלחמה הרחבה בעזה (מאוקטובר 2023 ואילך), בעוד שהתיק הטורקי מתמקד באופן ספציפי ביירוט משט סמוד. שני הצווים קיימים באופן בלתי תלוי, אך ההשפעה המשולבת שלהם מציבה את נתניהו בפני סכנה משפטית רשמית משתי מערכות משפט בינלאומיות שונות בו-זמנית.

משמעות מעשית

האכיפה המעשית של הבקשה הטורקית לאינטרפול ושל צו המעצר של בית הדין הבינלאומי נותרה מאוד לא ודאית. ישראל אינה חברה בבית הדין הפלילי הבינלאומי, והתראות אדומות של האינטרפול אינן מחייבות — כל מדינה חברה באינטרפול מחליטה באופן עצמאי אם לפעול לפיהן. עם זאת, לפסיקות האלה יש משקל פוליטי ותדמיתי משמעותי, והן מצמצמות למעשה את רשימת המדינות שבהן נתניהו יכול לבקר בבטחה, לאלו שאינן מוכנות או אינן יכולות לפעול על פי צווי המעצר.