בכתב התביעה בן 41 העמודים מתארת אפל "דפוס גניבה" שהתרחש "בכל רמה, מחברי הסגל הטכני ועד למנהל החומרה הראשי." על פי הנטען, המזימה חורגת הרבה מעבר לעובד סורר יחיד; אפל מציגה תמונה של מאמץ מאורגן ומוסדי מצד הנהגת OpenAI לשאוב מידע קנייני ממתחרתה הגדולה ביותר.
אולי ההאשמה המדהימה ביותר היא ש-OpenAI הורתה למועמדים לעבודה לשעבר באפל להביא רכיבים פיזיים, שרטוטים ומסמכים פנימיים של אפל לראיונות העבודה שלהם. טענה זו, אם תוכח, תייצג מעשה ריגול תאגידי חסר תקדים בחוצפתו במהלך תהליך הגיוס.
התביעה מאשימה ספציפית את צ'אנג ליו, לשעבר מהנדס מערכת חשמלי בכיר באפל, בשמירת המחשב הנייד שסיפקה לו אפל לאחר שעזב כדי להצטרף ל-OpenAI בינואר 2026. לאחר שהגיע ל-OpenAI, ליו ניצל לכאורה באג במערכת אחסון הקבצים הפנימית של אפל, ויצר דלת אחורית שהעניקה ל-OpenAI גישה מתמשכת לנתוני המוצר הסודיים ביותר של אפל.
מעבר לגיוס עובדים לשעבר, אפל טוענת ש-OpenAI עודדה באופן אקטיבי עובדים נוכחיים של אפל לשתף מידע סודי עוד כשהם עדיין עובדים ביצרנית האייפון. טענה זו מכוונת לליבת אסטרטגיית רכישת הכישרונות של OpenAI, ומאשימה אותה בהפיכת כוח העבודה של אפל למקור מידע תעשייתי.
התביעה שמות שני עובדים לשעבר של אפל, המחזיקים כיום בתפקידים קריטיים ב-OpenAI, כמו גם חברת עיצוב חומרה בעלת שורשים עמוקים באפל.
אפל נוקטת באסטרטגיה משפטית מקיפה, תוך הגשת תביעות מרובות שנועדו לעצור את פרויקט החומרה של OpenAI ולחלץ פיצויים מקסימליים.
אפל מבקשת צו מניעה - צו בית משפט שימנע מ-OpenAI להשתמש במידע שמקורו באפל - וכן פיצויים כספיים לא מוגדרים. חוק ה-DTSA מעניק לבתי המשפט הפדרליים סמכויות מרחיקות לכת, כולל היכולת להוציא צווי תפיסה ללא אזהרה לשחזור נתונים גנובים, מה שיוצר סביבה משפטית מלחיצה במיוחד עבור OpenAI.
OpenAI מפתחת מערך של מכשירי חומרה המופעלים על ידי AI בשיתוף עם מעצב העל לשעבר של אפל, ג'וני אייב. המוצר הראשון, המוערך כמכשיר AI דמוי אייפון או רמקול חכם, היה מיועד במקור להשקה בסוף 2026, אך כבר נדחה לתחילת 2027 עקב סכסוך סימנים מסחריים נפרד.
כתב התביעה של אפל נחרץ: "עסקי החומרה המתהווים של OpenAI נשענים כעת על היסודות הרעועים ביותר, רקובים עד ליבה בשל הסתמכותם הבלתי חוקית על סודותיה המסחריים של אפל." אפל ביקשה מבית המשפט צו שיכול למנוע מ-OpenAI להשתמש במידע שמקורו באפל במוצרי החומרה שלה - סעד שאם יינתן, עלול לאלץ את OpenAI לעצב מחדש את המכשיר שלה או לדחות את השקתו בשנים.
התביעה הזו משתלבת בדפוס מוכר בעמק הסיליקון, שבו עובדים עוזבים והאשמות ריגול תאגידי הובילו לקרבות משפטיים ענקיים. ההקבלה המפורסמת ביותר היא Waymo נגד Uber (2017). באותו מקרה, Waymo תבעה את אובר לאחר שמהנדס לשעבר (אנתוני לבנדובסקי) הוריד לכאורה 14,000 קבצים סודיים לפני שעזב כדי להקים סטארטאפ רכב אוטונומי שאובר רכשה. אובר הגיעה לפשרה ב-2018 תמורת 245 מיליון דולר במניות בתוספת הבטחה שלא להשתמש בטכנולוגיה של Waymo. התביעה של אפל דומה מאוד לתסריט זה: מהנדס כוכב עובר למתחרה, לכאורה לוקח איתו קבצים סודיים, והמתחרה מואשמת בהטמעת הגניבה.
תקדים משמעותי נוסף הוא גוגל נגד אובר (גם 2017, קשור ללבנדובסקי). גוגל הגישה תביעת בוררות נפרדת נגד לבנדובסקי אישית, שהובילה לפסק דין של 179 מיליון דולר ולפשיטת הרעל שלו בסופו של דבר. זה מדגים את סיכוני האחריות האישית החמורים עבור נאשמים בודדים כמו ליו וטאן.
מלחמת הפטנטים אפל נגד סמסונג (2011–2018), אף שלא הייתה תיק סודות מסחריים, קבעה תקדים לאפל בניהול אגרסיבי של ליטיגציית קניין רוחני נגד מתחרים.
| מימד | סטטוס |
|---|---|
| האשמה מרכזית | OpenAI גנבה באופן שיטתי סודות חומרה/קניין רוחני באמצעות עובדי אפל לשעבר, כולל חלקים פיזיים ודלת אחורית למערכות אפל |
| נאשמים בודדים | צ'אנג ליו (מהנדס) וטאנג טאן (מנהל חומרה ראשי); גם io Products |
| תגובת OpenAI | מכחישה את כל ההאשמות; טוענת שתתגונן בנחישות |
| השפעה על חומרה | פומבית: לוח זמנים ללא שינוי (חשיפה 2026, השקה 2027). פרטית: על פי דיווחים, כבר מתמודדת עם סיבוכים מול ספקים |
| סעד משפטי מבוקש | צו מניעה (עלול לחסום השקת מכשיר) בתוספת פיצויים |
| תקדים היסטורי | מזכיר מאוד את Waymo נגד Uber; עלול להימשך שנים |
בשורה התחתונה: התביעה נמצאת בשלביה המוקדמים ביותר. אף בית משפט לא פסק לגופו של עניין, ו-OpenAI הכחישה את ההאשמות. אך השילוב של טענות עובדתיות ספציפיות ביותר, מעורבות של בכיר חומרה מוביל ב-OpenAI, והעמדה המשפטית האגרסיבית הופכים זאת לאיום פוטנציאלי קיומי על שאיפות החומרה של OpenAI - ולתיק שייצפה מקרוב כעימות הסודות המסחריים הגדול הבא בעמק הסיליקון.