המדד הנפוץ 3:2:1 ממחיש את הפער. זהו אומדן תאורטי לרווח מהפיכת שלוש חביות נפט לשתי חביות בנזין ולחבית אחת של סולר. ביולי 2026 הגיע המרווח לכ־70%–75% מערכה של חבית נפט, לעומת כ־45% בתחילת יוני ורק 27% בתחילת השנה .
כאשר המרווח מתרחב כל כך, המשמעות אינה רק שבתי הזיקוק מרוויחים יותר על כל חבית שהם מצליחים לעבד. זו גם אינדיקציה לכך שההיצע של הדלקים המוגמרים אינו מדביק את הביקוש, גם כשהנפט עצמו נעשה זול יותר . איגוד התחבורה האווירית הבינלאומי (IATA) צופה שמרווח הזיקוק הממוצע של דלק סילונים עשוי לעלות מעל 57 דולר לחבית ב־2026 .
מלאי הדלקים המזוקקים בארצות הברית — קטגוריה הכוללת סולר ונפט לחימום — ירד במאי 2026 לשפל של 23 שנים. לפי הנתונים, המלאי ירד ב־2.1 מיליון חביות בשבוע שהסתיים ב־22 במאי, ל־100.8 מיליון חביות, הרמה הנמוכה ביותר מאז מאי 2003 . ביוני דווח על רמה נמוכה ביותר מאז 2003 .
מינהל המידע על האנרגיה בארצות הברית (EIA) כבר צפה שמלאי הדלקים המזוקקים יסיים את 2025 ואת 2026 ברמות נמוכות יחסית לשנים קודמות, בין היתר בשל ביקוש גבוה ליצוא וירידה בייצור המקומי בעקבות סגירת בתי זיקוק .
מלאי נמוך פועל כמו כרית ביטחון דקה: כל תקלה נוספת, עיכוב באספקה או קפיצה בביקוש עלולים להתגלגל במהירות למחירי הסולר ונפט החימום.
שתי תקלות משמעותיות גרעו בתקופה הזו מיכולת הזיקוק באזורים חשובים בארצות הברית:
בית הזיקוק של Marathon Petroleum בדטרויט: הפסקת חשמל ב־5 ביולי 2026 הובילה לשריפת גזים מבוקרת במתקן, בעל יכולת זיקוק של 140 אלף חביות ביום. החשמל הושב רק ב־6 ביולי, ובית הזיקוק עדיין היה בתהליך של הפעלה מחדש של יחידות העיבוד . נוסף על כך, החברה דיווחה על תקופת תחזוקה מתוכננת — השנייה בגודלה בתולדותיה — ברבעון הראשון של 2025, שפגעה בתפוקה במערכת שלה .
בית הזיקוק Trainer בפנסילבניה, המופעל בידי Monroe Energy של Delta Air Lines: שריפה פרצה ב־25 ביוני 2026 במתקן בעל יכולת של 190 אלף חביות ביום. ארבעה עובדים נפגעו והייצור שובש . המתקן מספק לפי הדיווחים כ־40%–50% מצורכי דלק הסילונים המקומיים של דלתא . עוד קודם לכן, במרץ 2026, נרשמו בו תקלות לא מתוכננות בשתי יחידות עיבוד מרכזיות .
התקלות לא השביתו את כל מערכת הזיקוק האמריקאית, אך הן גרעו ממנה יכולת בתקופה שבה המלאים כבר היו נמוכים. לכן ההשפעה הייתה חריפה במיוחד בשווקי הדלק במערב התיכון ובחוף המזרחי — האזורים הקרובים יותר למתקנים שנפגעו.
רוסיה היא אחת מיצואניות הסולר הגדולות בעולם. לפי התמונה שהוצגה בניתוחי שוק האנרגיה, תקיפות רחפנים אוקראיניות במהלך 2025–2026 פגעו בחלק מיכולת הזיקוק והפיצוח הרוסית, ובעקבותיהן רוסיה הטילה איסור על יצוא סולר.
הוצאת כמויות רוסיות מהסחר העולמי מאלצת קונים להתחרות על מטענים חלופיים ממקורות אחרים. כך נוצר לחץ נוסף על שוקי הסולר והגזואיל בעולם, ועל מרווחי הזיקוק. עם זאת, המקורות הישירים לאיסור היצוא הספציפי הזה לא אותרו במסגרת החיפוש שסופק; לכן יש להתייחס לחלק הזה כשרשרת סיבתית שעליה מדווחים מנתחי שוק, ולא כטענה שמגובה כאן במקור ישיר .
גם הרקע הגיאופוליטי הרחב יותר, ובכלל זה העימות הצבאי בין ארצות הברית לאיראן, הוסיף לחץ על שרשראות האספקה. לפי הדיווח, המלחמה שיבשה את אספקת הדלק העולמית והגדילה את הביקוש לנפט ולמוצרי נפט אמריקאיים. היצוא המוגבר תרם לירידה במלאי הדלקים המזוקקים בארצות הברית .
מחיר הברנט זינק מכ־70 דולר לחבית לפני העימות ועד 118 דולר במרץ 2026 . המחיר ירד מאז, אך הירידה במחיר הנפט הגולמי אינה מתקנת מיד את השיבושים הלוגיסטיים ואת המחסור במוצרים המזוקקים.
| גורם | ההשפעה על השוק |
|---|---|
| ירידה במחיר הנפט הגולמי | מוזילה את חומר הגלם, אך אינה פותרת מחסור כאשר יכולת הזיקוק מושבתת |
| מרווחי זיקוק בשיא | משקפים מחסור בדלקים מוגמרים ומאפשרים לבתי זיקוק להרוויח יותר על כל חבית פעילה |
| מלאי סולר אמריקאי בשפל של 23 שנים | מותיר את השוק ללא запас ביטחון משמעותי; כל תקלה עלולה להקפיץ מחירים |
| תקלות בבתי הזיקוק בדטרויט וב־Trainer | גרעו היצע אזורי והכבידו במיוחד על שוקי המערב התיכון והחוף המזרחי |
| איסור היצוא הרוסי והפגיעה בבתי זיקוק ברוסיה | הוציאו היצע משמעותי משוק הסולר העולמי והגבירו את התחרות על מטענים חלופיים |
| העימות עם איראן | הגדיל את הביקוש ליצוא דלקים מארצות הברית ותרם לדלדול המלאים המקומיים |
לכן, ירידה במחיר הנפט אינה מבטיחה ירידה מקבילה במחיר הדלק. כל עוד יכולת הזיקוק העולמית נותרת מוגבלת בגלל תקלות, סגירות, סנקציות ושיבושים הקשורים לעימותים, מחירי הבנזין, הסולר ודלק הסילונים עלולים להישאר גבוהים — גם אם הנפט הגולמי עצמו ימשיך להיחלש.