בערב יום רביעי, 1 ביולי, הנשיא דונלד טראמפ התקשר לנשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו וביקש לבחון מחדש את החלטת הכרטיס האדום . טראמפ הודה פומבית בשיחה, תיאר את הכרטיס האדום כהחלטה "נוראית", והצהיר: "כל מה שעשיתי זה לבקש בדיקה מחדש" . מקור בבית הלבן אישר שהשיחה התקיימה .
ביום ראשון, 5 ביולי, הודיעה פיפ"א כי היא משעה את יישום הרחקתו של בלוגון למשחק אחד, ובכך פינתה את הדרך עבורו לשחק נגד בלגיה . טכנית, הכרטיס האדום נשאר בתוקף, אך העונש נדחה לתקופת מבחן של שנה אחת.
מהלך זה היה יוצא דופן ביותר. מספר דיווחים ציינו שזו הפעם הראשונה מאז 1962 שכרטיס אדום במונדיאל לא מביא להשעיה אוטומטית .
פיפ"א נימקה את ההחלטה בהפעלת סעיף 27 של הקוד המשמעתי שלה (FDC), מנגנון המאפשר לארגון להשעות את יישומו של עונש. בהודעה הרשמית שלה אמרה פיפ"א: "בהתאם לסעיף 27 של הקוד המשמעתי של פיפ"א, יישום ההשעיה האוטומטית מושהה לתקופת מבחן של שנה אחת" . ההחלטה התקבלה על ידי ועדת הערעור של פיפ"א .
סעיף 27 פועל למעשה כדחייה על-תנאי: העונש נשאר בתוקף, אך השחקן אינו חייב לרצותו באופן מיידי, אלא אם ההשעיה תבוטל מאוחר יותר במהלך תקופת המבחן . בדרך כלל נעשה שימוש בסעיף זה במקרים בהם קיימות נסיבות מקילות או תנאים ספציפיים. פיפ"א הדגישה שוב ושוב כי הגוף המשמעתי שלה פועל "באופן עצמאי" . אינפנטינו הצהיר מאוחר יותר שאמר לטראמפ שההליך המשמעתי נפרד מלשכתו .
ההסלמה המשמעותית ביותר הגיעה יומיים לאחר ההחלטה. ב-יום שלישי, 7 ביולי, השיקה קבוצה של חברי הפרלמנט האירופי (MEPs) יוזמה הדורשת חקירה נגד אינפנטינו ופיפ"א .
גופי כדורגל אירופיים הגיבו בגינוי מהיר וחריף.
אופ"א (UEFA) פרסמה הודעה חריפה בגנות החלטת פיפ"א, וכינתה אותה מהלומה לאמינותה של המסגרת המשמעתית של הענף. אופ"א לא הזכירה במפורש את טראמפ, אך גינתה את התקדים של התערבות פוליטית חיצונית, וכינתה את המהלך "בלתי מובן ובלתי מוצדק" ואמרה שהוא "חצה קו אדום" .
ההתאחדות המלכותית הבלגית לכדורגל (RBFA) — התאחדות הכדורגל של בלגיה — מסרה כי עדיין לא קיבלה כל נימוק בכתב להחלטה וכינתה את המהלך של פיפ"א "הפרה של תקנות פיפ"א" . ההתאחדות הבלגית ציינה כי היא בוחנת "כל האופציות האפשריות", כולל ערעור או צעד משפטי .
הנציב האירופי לספורט, גלן מיקלף, התייחס לדברים ואמר כי "החלטות ספורטיביות שייכות לגופים המנהלים, לא לפוליטיקאים", והזהיר כי התערבות פוליטית מערערת את האוטונומיה של הספורט .
התקרית החריפה מעבר למחלוקת ספורטיבית והפכה למוקד חיכוך מדיני בין אירופה לארה"ב:
נבחרת ארה"ב הפסידה 4-1 לבלגיה במשחק שמינית הגמר ביום שני, 6 ביולי, מה שהפך את מחלוקת ההשעיה ללא רלוונטית מבחינה תחרותית, אך לא הצליח לצנן את הסערה הפוליטית . בקשת ההתאחדות הבלגית להסבר נפסלה על ידי פיפ"א בטענה שהיא "בלתי קבילה" ב-6 ביולי .
נכון לדיווחים העדכניים ביותר, יוזמת החקירה של חברי הפרלמנט האירופי עדיין נמצאת בשלב הפצת המכתבים. השאלות המרכזיות נותרו ללא מענה: האם שיחת הטלפון השפיעה ישירות על ועדת הערעור של פיפ"א? מדוע לא ניתן הסבר רשמי לבלגיה? והאם ההליך המשמעתי של פיפ"א מבוסס כעת על שיקולים פוליטיים, ולא ספורטיביים?