אחרי פרישת איחוד האמירויות מאופ״ק: שיא בתפוקת הנפט, השקעות של 55 מיליארד דולר והסיכון לפירוק הקרטל

ההאצה בתוכנית הרחבת הקיבולת של ADNOC

• מהלך השקעות של 55 מיליארד דולר: ADNOC האיצה תוכניות להקצאת חוזים בשווי של עד 55 מיליארד דולר (200 מיליארד דירהם של איחוד האמירויות) לצמיחה וייצור בעקבות הפרישה מאופ״ק. ההשקעות מכסות פרויקטים במעלה ובמורד הזרם בשנתיים הקרובות .
• יעד קיבולת של 5 מיליון חביות ליום: מנכ"ל חטיבת המעלה של ADNOC כינה את היציאה "החלטה ריבונית" שהתקבלה למען האינטרסים האסטרטגיים ארוכי הטווח של המדינה, תוך הצהרה על יעד לקיבולת ייצור של 5 מיליון חביות ליום . שר האנרגיה סוהיל אל-מזרועי ציין בעבר כי ניתן להגדיל את הקיבולת ל-6 מיליון חביות ליום אם יתעורר צורך בשוק .
• תחזית סוכנות האנרגיה הבין-לאומית (IEA): סוכנות האנרגיה הבין-לאומית צופה כי תפוקת הנפט של איחוד האמירויות תחצה את רף 5 מיליון החביות ליום בשנה הבאה, לאור רצונה של המדינה להגביר את תפוקתה לאחר הפרישה מאופ״ק .
• פרויקטים בסגנון פצלי שמן: ADNOC צפויה לקדם פרויקטים של נפט וגז לא קונבנציונליים (בסגנון פצלי שמן), שהוגבלו בעבר על ידי מכסות אופ״ק .

רקע היסטורי: חיכוך עם ערב הסעודית בנושא המכסות

• סכסוך מכסות ממושך: איחוד האמירויות הייתה מתוסכלת במשך שנים ממכסת הבסיס שלה באופ״ק+, שאילצה אותה להשאיר כמיליון חביות ליום של קיבולת עודפת בלתי מנוצלת, בעוד ADNOC השקיעה רבות בהרחבה . באמצעות ADNOC, הגדילה איחוד האמירויות את קיבולת הייצור שלה בכמעט 40% במשך שש שנים, והגיעה לכ-4.85 מיליון חביות ליום .
• היצרנית היחידה באופ״ק מלבד ערב הסעודית עם קיבולת עודפת משמעותית: הקיבולת העודפת של איחוד האמירויות, שיכלה לשמש להקלת מחירי הנפט, הוגבלה על ידי הסדר אופ״ק שאפשר לה לייצר רק 3–3.5 מיליון חביות ליום . משמעות הדבר היא שאיחוד האמירויות הייתה למעשה יצרנית הגמישות (swing producer) השנייה של אופ״ק .
• יציאה חד-צדדית: איחוד האמירויות לא התייעצה עם ערב הסעודית או כל חברה אחרת לפני ההכרזה על הפרישה ב-28 באפריל, תוך סיום 59 שנות חברות במה שתואר כ"שיחת טלפון אחת" .
• מתחים תחתיים: עמדתה של איחוד האמירויות הייתה כי היא צמחה מעבר לאופ״ק - היא כבר לא נזקקה למסגרת הארגונית שלה, והרגישה שהאינטרסים הלאומיים שלה משרתים טוב יותר באופן עצמאי . שר האנרגיה אל-מזרועי אמר מאוחר יותר כי הפרישה "לא כוונה נגד אף אחד" .

תגובת אופ״ק+ ולחץ השוק

• העלאת מכסה סמלית: ב-3 במאי, שבע מדינות מקבוצת אופ״ק+ (ערב הסעודית, רוסיה, עיראק, כווית, קזחסטן, אלג'יריה ועומאן) הסכימו על העלאת מכסה סמלית של 188,000 חביות ליום לחודש יוני - הפגישה הראשונה של הקבוצה ללא איחוד האמירויות, שמטרתה הייתה להפגין המשכיות .
• החלשות מינוף הקרטל: עזיבת איחוד האמירויות הסירה כ-3.5 מיליון חביות ליום ממכסת הבסיס של הברית, והחלישה את השפעת אופ״ק על היצעי הנפט והתמחור העולמיים . עם זאת, נציגים ומומחים העריכו כי החברות הנותרות ישמרו ככל הנראה על לכידות בטווח הקצר .
• לחץ כלפי מטה על המחירים: עם איחוד האמירויות ללא מגבלות ושאבה ברמות כמעט שיא, התגברה התחרות בין יצרניות המפרץ, מה שהוסיף להיצע העולמי והפעיל לחץ כלפי מטה על המחירים - דינמיקה שהוגברה עוד יותר בעקבות איומי הפרישה של עיראק .

השלכות רחבות יותר: סיכון לפרישות נוספות

• עיראק מאיימת לפרוש: עיראק, היצרנית השנייה בגודלה באופ״ק, אותתה בסוף יוני כי ייתכן שתעזוב את הקרטל אם תסורב לקבלת מכסת ייצור גבוהה יותר, בעקבות פרישת איחוד האמירויות . פרישה עיראקית תוציא משוק היצרנית השישית בגודלה בעולם ותותיר את ערב הסעודית "מבודדת יותר ויותר" כאוכפת של אופ״ק . על פי הערכה אחת, פרישה עיראקית תפחית את הקיבולת של גרעין אופ״ק ב-17% נוספים, בנוסף להפחתה של 14% בעקבות פרישת איחוד האמירויות .
• כווית, קזחסטן ויצרניות אחרות בעלות קיבולת עודפת עומדות בפני לחצים דומים, ואנליסטים מציינים כי אופ״ק+ עשויה "להתפתח מקרטל ממושמע למשהו הרבה יותר רופף" . אתר MarketWatch דיווח כי חלקים מתעשיית האנרגיה רואים בקזחסטן ובעיראק כמועמדות הסבירות ביותר לעקוב אחר איחוד האמירויות .
• תקדים פרישות קודמות: עזיבת איחוד האמירויות מהווה את הפרישה הרביעית מקבוצת אופ״ק+ בשנים האחרונות, לאחר אנגולה (2024), אקוודור (2020) וקטאר (2019) . עם זאת, איחוד האמירויות היא ללא ספק היצרנית הגדולה ביותר שעזבה אי פעם, כשייצרה כ-3.6 מיליון חביות ליום בתחילת 2026 - פי שלושה מהייצור המשותף של כל הפורשות הקודמות לפני פרישתן .
• ללא אפקט דומינו מיידי מאושר: בעוד שנציגים האמינו בתחילה שאופ״ק+ תחזיק מעמד , האיום העיראקי התגלה כסימן הקונקרטי ביותר לכך שפרישת איחוד האמירויות עלולה לגרום להתפוררות רחבה יותר אם החברות הנותרות לא יקבלו ויתורים על המכסות .

בקיצור, פרישת איחוד האמירויות אושרה במהירות על ידי שיאי תפוקה וייצוא, פתחה עשרות מיליארדי דולרים בהשקעות של ADNOC, החלישה את משמעת אופ״ק+, ועודדה חברות אחרות - בעיקר עיראק - לאיים בפרישה דומה, תוך הצבת הקרטל תחת המתח החמור ביותר מזה עשורים.