המשבר הבנקאי ה״נפיץ״ ברוסיה: הנתונים שמדליקים נורות אזהרה

שלושת הנתונים המרכזיים בדוח

הדוח האירופי מצביע על כמה סימנים בולטים להידרדרות באיכות האשראי :

• הלוואות חברות בסיכון: לפי ההערכה, כ-10% מההלוואות לחברות הן הלוואות מוטלות בספק — זינוק משמעותי לעומת 2024 .
• הלוואות קמעונאיות שאינן נפרעות: כמה מהבנקים הגדולים דיווחו ב-2025 על שיעור של עד 15% בהלוואות קמעונאיות שאינן נפרעות, כלומר הלוואות שהחזרן נמצא בסיכון גבוה .
• פשיטות רגל אישיות: יותר מחצי מיליון רוסים הוכרזו פושטי רגל ב-2025, עלייה של כמעט שליש בתוך שנה .

המחברים מייחסים את ההחמרה, בין היתר, להתרחבות האשראי לחברות ביטחוניות, לפרויקטים אזוריים הנתמכים בידי המדינה ולמשקי בית — הלוואות שחלקן עלולות שלא להיפרע .

החובות הבעייתיים מתפשטים במערכת

נתונים ממקורות נוספים מצביעים על מגמה דומה. בתחילת 2026 שיעור הנכסים הבעייתיים במערכת הבנקאית הרוסית עבר את רף 10% — סף שבו קרן המטבע הבינלאומית משתמשת כאחד המדדים למשבר בנקאי מערכתי .

החברות במוקד הלחץ

היקף ההלוואות הבעייתיות לחברות הגיע ל-10.4 טריליון רובל בסוף 2025, שהם כ-11% מכלל האשראי העסקי . לפי נתוני המודיעין האוקראיני, כבר באמצע 2025 עמד שיעור ההלוואות הבעייתיות במגזר העסקי על 10.4% מתיק האשראי, בהיקף של כ-111.9 מיליארד דולר .

גם משקי הבית מתקשים להחזיר חובות

החובות הבעייתיים של משקי הבית הרוסיים עברו את רף 2.4 טריליון הרובל ב-2025 — עלייה של כשליש בתוך שנה. בעקבות זאת, שיעור ההלוואות שאינן נפרעות בתיקי האשראי הקמעונאי התקרב ל-7%, לעומת 5.7% שנה קודם לכן .

הפגיעה החריפה ביותר נרשמה באשראי צרכני ללא ביטחונות: שיעור ההלוואות הבעייתיות בתחום זה עלה ל-13%, לעומת 9% שנה קודם לכן .

שיא בפשיטות הרגל האישיות

כמעט 568 אלף רוסים הוכרזו חדלי פירעון ב-2025 — עלייה של 31.5% לעומת 2024. מדובר בשיא מאז הנהגת הליכי פשיטת הרגל האישיים ברוסיה .

בכ-97% מהמקרים, האנשים עצמם הם שפתחו בהליך . עם זאת, אחד המקורות מציין כי העלייה קשורה גם לפישוט ההליך באמצעות מרכזי השירות הממשלתיים ולהפחתת הסטיגמה החברתית סביב פשיטת רגל, ולא רק להחמרה במצבם הכלכלי של משקי הבית .

הבנקים הגדולים מתחילים להרגיש את הלחץ

הלחץ אינו מוגבל לבנקים קטנים או למגזרים מסוימים:

• סברבנק, הבנק הגדול ברוסיה, צפוי להוריד את תחזית צמיחת האשראי העסקי שלו ל-2026 בעקבות ההידרדרות במצבם הפיננסי של הלווים. סמנכ״ל הכספים של הבנק אמר כי יותר לקוחות מבקשים לפרוס מחדש את חובותיהם, וכי עלות הסיכון במגזר העסקי צפויה לעלות .
• PSB, בנק המקושר למדינה ונמנה עם חמשת הבנקים הגדולים ברוסיה, הפריש ב-2025 כמעט 300 מיליארד רובל לכיסוי הפסדי אשראי — בערך פי שלושה מב-2024. למרות שקיבל תמיכה ממשלתית, הוא רשם הפסד שנתי .
• לפחות שלושה מהבנקים הגדולים במדינה בחנו בשקט אפשרויות לקבלת סיוע מהבנק המרכזי, במקרה שמספר הלווים שלא יעמדו בהחזרי החוב ימשיך לגדול .

לא רק הבנקים: כלכלת המלחמה מגדילה את הסיכון

המצב הבנקאי מתרחש על רקע האטה כלכלית רחבה יותר. הערכה של שירותי מודיעין אירופיים, שדווחה בעיתון הגרמני Frankfurter Allgemeine Zeitung, תיארה את כלכלת רוסיה כמצויה במצב "נפיץ" בעקבות המעבר למתכונת של כלכלת מלחמה. לפי ההערכה, מגזר הבנקאות חשוף במיוחד .

המודיעין האירופי טען גם כי מאזני הבנקים מנופחים באופן מלאכותי — בין היתר באמצעות אשראי שממשיך לזרום לפרויקטים וללווים הקשורים למדינה, גם כאשר איכות הנכסים מתדרדרת . באותה הערכה הובאו אומדנים שוודיים שלפיהם האינפלציה הריאלית ברוסיה עשויה להגיע לכ-15%, לעומת נתון רשמי של כ-5.86% .

האיחוד האירופי מגביר את הלחץ

האיחוד האירופי מכין את חבילת הסנקציות ה-21 שלו נגד רוסיה, ובמרכזה צעדים המכוונים גם למערכת הבנקאית הרוסית . סנקציות נוספות עלולות להקשות על הבנקים לגייס מקורות, להעביר תשלומים ולתמוך בלווים שכבר מתקשים להחזיר את חובותיהם.

זהו בדיוק המנגנון שממנו חוששים מחברי הדוח: כל עוד הבנקים ממשיכים להעמיד אשראי ולפרוס חובות, הבעיה עשויה להישאר מוסתרת בדוחות. אך זעזוע נוסף — למשל סנקציות רחבות יותר או ירידה חדה בהכנסות — עלול לחשוף במהירות את היקף הנכסים שאינם צפויים להיפרע .

בין הכחשה רשמית לאזהרות מבית

הבנק המרכזי הרוסי דוחה את הטענה שמתפתח במדינה משבר בנקאי. פיליפ גאבוניה, המשנה לנגיד הבנק המרכזי, אמר כי אין אינדיקטורים למשבר וכי הסדרי חוב תרמו לייצוב המערכת .

אולם גם גוף המזוהה עם הקרמלין השמיע אזהרה. המרכז לניתוח מקרו-כלכלי ולתחזיות קצרות טווח, CMASF, הזהיר בדצמבר 2025 כי רוסיה עלולה להתמודד עם משבר בנקאי מערכתי עד אוקטובר 2026 אם הנכסים הבעייתיים ימשיכו לגדול והפקידים יתחילו למשוך כספים בהיקף נרחב .

מאז תיאר המרכז את המשבר ככזה שמתממש "באופן סמוי" — בין היתר משום שהמערכת מסתירה את הירידה באיכות הנכסים באמצעות פריסות חוב והמשקל הגדול של מוסדות פיננסיים בבעלות המדינה .

מה עדיין לא אומת?

כמה מהטענות שהופיעו בשאלה המקורית לא נמצאו במקורות שסופקו ולכן אינן נכללות במסקנות: עלייה שנתית של 17% במזומן שמוחזק מחוץ לבנקים, סכום של יותר מ-243 מיליארד דולר, תחזית צמיחה של 0.4% ב-2026, השבתה של יותר מ-42% מיכולת זיקוק הנפט ברוסיה, מחסור של כ-20% בבנזין, התחייבות של הנשיא ולדימיר פוטין לייבא בנזין מהודו, וכן הערכה ספציפית של מכון קיל.

גם הטענה שחבילת הסנקציות האירופית תכוון במפורש לכ-90 בנקים נוספים לא אושרה במקורות שסופקו. לכן, הנתונים הללו צריכים להיחשב בלתי מאומתים בשלב זה.

השורה התחתונה

הדוח האירופי אינו מוכיח לבדו שקריסה בנקאית כבר החלה, אך הוא מצביע על שילוב מדאיג: אשראי שניתן כדי להחזיק את כלכלת המלחמה, עלייה בהלוואות שאינן נפרעות, זינוק בפשיטות רגל אישיות ולחץ גובר על הבנקים הגדולים .

מנגד, הבנק המרכזי עדיין מציג את המערכת כיציבה. השאלה המרכזית ל-2026 תהיה אם פריסות החוב ותמיכת המדינה ימשיכו להסתיר את הבעיה — או אם סנקציות חדשות, ריבית גבוהה והמשך ההאטה יאלצו את המערכת להתמודד איתה בגלוי.