יום קודם לכן, ב־24 ביוני, דווח על גל נפרד של יותר מ־300 רחפנים, שגרם להפסקת חשמל ברחבי סבסטופול — העיר הגדולה ביותר בחצי האי קרים . משרד ההגנה הרוסי טען כי באותו לילה יורטו 323 רחפנים בעלי כנף קבועה, וכי המתקפה הגיעה לכמעט 20 מחוזות רוסיים . לכן, ייתכן שחלק מהדיווחים ערבבו בין נתוני שני גלים סמוכים: 323 רחפנים בכמעט 20 מחוזות ב־24 ביוני, ו־660 רחפנים ב־12 מחוזות ובאזורים הסובבים אותם ב־25–26 ביוני.

בית הזיקוק בירוסלבל: יעד שחזר ונפגע

בית הזיקוק Slavneft-YANOS בעיר ירוסלבל, שממוקמת במרחק של יותר מ־700 ק״מ מגבול אוקראינה, מעבד לפי המקורות כ־15 מיליון טונות נפט בשנה . המקורות הזמינים מתעדים פגיעות או דיווחים על פגיעות במתקן בכמה מועדים:

• 28 במרץ: דווח על פגיעה בשטח בית הזיקוק ולאחריה פרצה שריפה .
• 25–26 באפריל: רחפנים פגעו ביחידת זיקוק בוואקום, והאירוע גרם לשריפה גדולה .
• 19–22 במאי: התרחשו כמה מתקפות לילה. מושל מחוז ירוסלבל, מיכאיל יבראייב, אישר שהאזור הותקף במתקפת רחפנים נרחבת .
• 14 ביוני: נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ציין פגיעות במרחק של יותר מ־700 ק״מ מהגבול .
• 27–28 ביוני: זלנסקי אישר כי נפגעו בתי הזיקוק בסלביאנסק ובירוסלבל .

עם זאת, אף אחד מהמקורות שנבדקו אינו מתאר פגיעה בבית הזיקוק Slavneft-YANOS ב־5–6 ביולי. הפגיעה המתועדת האחרונה בבית הזיקוק בירוסלבל היא זו שיוחסה ללילה שבין 27 ל־28 ביוני . גם ההודעות הפומביות של יבראייב שאותרו מתייחסות למתקפות בחודשים מאי ויוני, ולא למתקפה ביולי .

מה קרה בקרים — ומה לא הוכח

קרים חוותה כמה אירועי הפסקות חשמל בסוף יוני ובתחילת יולי:

• 24 ביוני: מתקפת רחפנים אוקראינית גרמה להפסקת חשמל ברחבי סבסטופול .
• 30 ביוני: דיווחים תיארו הפסקות חשמל נרחבות ברחבי קרים הכבושה לאחר פגיעות בתחנות משנה חשמליות .
• 5 ביולי: מושל קרים שמונה מטעם הקרמלין, סרגיי אקסיונוב, מסר כי אדם אחד נהרג ושני אנשים נפצעו, בהם ילד בן 10 . באותו לילה דווח גם על תקיפת שדה התעופה הצבאי גווארדייסקויה בקרים .

המקורות אינם מאשרים אירוע אחד שבו מתקפת 5–6 ביולי גרמה בו־זמנית להפסקת חשמל בכל קרים, פגעה בבית הזיקוק בירוסלבל וכללה יותר מ־500 רחפנים ב־20 מחוזות. האירוע הקרוב ביותר לכך מבחינת היקף הוא מטח 660 הרחפנים ב־25–26 ביוני, שעל פי הדיווחים הרוסיים כלל 12 מחוזות — לא 20 .

״סנקציות ארוכות טווח״: האסטרטגיה של זלנסקי

זלנסקי מציג את התקיפות העמוקות של אוקראינה כחלק ממערכה שהוא מכנה ״סנקציות ארוכות טווח״. אין מדובר בסנקציות כלכליות במובן המקובל, אלא בכינוי פוליטי־אסטרטגי לתקיפות נגד תשתיות שמסייעות למאמץ המלחמתי הרוסי.

• ב־23 ביוני אמר זלנסקי כי ״הדיוק האוקראיני עובד״, והודה לכוחות המערכות הבלתי מאוישות, לשירות הביטחון האוקראיני ולמינהל המודיעין הצבאי .
• ב־14 ביוני הוא דיווח על ״תוצאות טובות בהפעלת סנקציות ארוכות טווח נגד מתקנים חשובים״, במרחק של יותר מ־700 ק״מ מגבול אוקראינה .
• ב־26 ביוני הודיעה אוקראינה על מבצע בן 40 יום, שמטרתו להפעיל לחץ על רוסיה כדי שתסיים את המלחמה .
• ב־8 באפריל אמר זלנסקי כי רק הפסדים כלכליים משמעותיים יגרמו לרוסיה לשקול נסיגה מהמלחמה .

ההיגיון שמאחורי המדיניות ברור: פגיעה בבתי זיקוק, במאגרי דלק, במערכות הגנה אווירית ובתשתיות צבאיות נועדה להעלות את מחיר המלחמה — לא רק בחזית, אלא גם בעורף הרוסי.

המספרים שמציגים כוחות הרחפנים האוקראיניים

לפי נתוני כוחות המערכות הבלתי מאוישות של אוקראינה, היקף הפעילות ב־2026 גדל משמעותית:

• מספר התקיפות העמוקות בתוך השטח המבצעי והאסטרטגי של רוסיה גדל ב־1,150% .
• במאי 2026 פגעו הכוחות בכמעט 180 אלף מטרות אויב מאומתות, עלייה של 12.7% לעומת אפריל .
• מאז תחילת השנה פגעו יחידות הרחפנים ב־194 מערכות הגנה אווירית של רוסיה, כולל מכ״מים ורכיבי לוגיסטיקה .
• אוקראינה טוענת ליתרון של 1.5 ל־1 בכמות רחפני ה־FPV מול רוסיה .
• ביוני ביצעו מפעילי כוחות המערכות הבלתי מאוישות 2,359 משימות Deep Strike — תקיפות למרחק של 500 עד 2,000 ק״מ — ופגעו ב־172 מתקנים צבאיים־תעשייתיים ומתקני דלק ואנרגיה ברוסיה .

חשוב להדגיש כי אלה נתונים שמסרו גורמים אוקראיניים. הם מתארים את היקף הפעילות כפי שאוקראינה מדווחת עליו, ולא מהווים כשלעצמם אימות בלתי תלוי לכל פגיעה או לכל אומדן נזק.

המחסור בדלק והתגובה הרוסית

ב־28 ביוני הודה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לראשונה כי רוסיה מתמודדת עם ״מחסור מסוים״ בדלק. הוא התחייב לחזק את ההגנה על מתקני הנפט ולהגדיל את ייצור הדלק .

במקביל, הדיווחים שנסקרו תיארו פגיעה באספקת הדלק הרוסית, תורים בתחנות דלק והכנסת צעדי קיצוב באזורים שונים . עם זאת, מהמקורות לא ניתן להסיק שכל המחסור נגרם אך ורק מתקיפות הרחפנים; הם מתעדים את הודאתו של פוטין ואת הקשר שנעשה בדיווחים בין המתקפות לבין הלחץ על מערך הדלק.

השורה התחתונה: מתקפה אמיתית, אבל פרטים שהתערבבו

הראיות הזמינות מאשרות מערכה אוקראינית רחבת היקף נגד תשתיות רוסיות: מטח של 660 רחפנים ב־25–26 ביוני, גל נפרד של יותר מ־300 רחפנים ב־24 ביוני, פגיעות חוזרות בבית הזיקוק Slavneft-YANOS, הפסקות חשמל בקרים, עלייה חדה בתקיפות העומק והודאה רוסית במחסור בדלק.

הן אינן מאשרות מתקפה אחת ב־5–6 ביולי שכללה יותר מ־500 רחפנים ב־20 מחוזות, פגיעה בו־זמנית בבית הזיקוק בירוסלבל והשבתה של כל רשת החשמל בקרים. גם אין במקורות שנבדקו ציטוט של יבראייב המאשר את מועד מתקפה כזו. לכן, הטענה הספציפית נראית כמו שילוב של כמה אירועים אמיתיים מסוף יוני ותחילת יולי, יחד עם פרטים שלא אומתו במקורות הזמינים.

יום קודם לכן, ב־24 ביוני, דווח על גל נפרד של יותר מ־300 רחפנים, שגרם להפסקת חשמל ברחבי סבסטופול — העיר הגדולה ביותר בחצי האי קרים . משרד ההגנה הרוסי טען כי באותו לילה יורטו 323 רחפנים בעלי כנף קבועה, וכי המתקפה הגיעה לכמעט 20 מחוזות רוסיים . לכן, ייתכן שחלק מהדיווחים ערבבו בין נתוני שני גלים סמוכים: 323 רחפנים בכמעט 20 מחוזות ב־24 ביוני, ו־660 רחפנים ב־12 מחוזות ובאזורים הסובבים אותם ב־25–26 ביוני.

בית הזיקוק בירוסלבל: יעד שחזר ונפגע

בית הזיקוק Slavneft-YANOS בעיר ירוסלבל, שממוקמת במרחק של יותר מ־700 ק״מ מגבול אוקראינה, מעבד לפי המקורות כ־15 מיליון טונות נפט בשנה . המקורות הזמינים מתעדים פגיעות או דיווחים על פגיעות במתקן בכמה מועדים:

• 28 במרץ: דווח על פגיעה בשטח בית הזיקוק ולאחריה פרצה שריפה .
• 25–26 באפריל: רחפנים פגעו ביחידת זיקוק בוואקום, והאירוע גרם לשריפה גדולה .
• 19–22 במאי: התרחשו כמה מתקפות לילה. מושל מחוז ירוסלבל, מיכאיל יבראייב, אישר שהאזור הותקף במתקפת רחפנים נרחבת .
• 14 ביוני: נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ציין פגיעות במרחק של יותר מ־700 ק״מ מהגבול .
• 27–28 ביוני: זלנסקי אישר כי נפגעו בתי הזיקוק בסלביאנסק ובירוסלבל .

עם זאת, אף אחד מהמקורות שנבדקו אינו מתאר פגיעה בבית הזיקוק Slavneft-YANOS ב־5–6 ביולי. הפגיעה המתועדת האחרונה בבית הזיקוק בירוסלבל היא זו שיוחסה ללילה שבין 27 ל־28 ביוני . גם ההודעות הפומביות של יבראייב שאותרו מתייחסות למתקפות בחודשים מאי ויוני, ולא למתקפה ביולי .

מה קרה בקרים — ומה לא הוכח

קרים חוותה כמה אירועי הפסקות חשמל בסוף יוני ובתחילת יולי:

• 24 ביוני: מתקפת רחפנים אוקראינית גרמה להפסקת חשמל ברחבי סבסטופול .
• 30 ביוני: דיווחים תיארו הפסקות חשמל נרחבות ברחבי קרים הכבושה לאחר פגיעות בתחנות משנה חשמליות .
• 5 ביולי: מושל קרים שמונה מטעם הקרמלין, סרגיי אקסיונוב, מסר כי אדם אחד נהרג ושני אנשים נפצעו, בהם ילד בן 10 . באותו לילה דווח גם על תקיפת שדה התעופה הצבאי גווארדייסקויה בקרים .

המקורות אינם מאשרים אירוע אחד שבו מתקפת 5–6 ביולי גרמה בו־זמנית להפסקת חשמל בכל קרים, פגעה בבית הזיקוק בירוסלבל וכללה יותר מ־500 רחפנים ב־20 מחוזות. האירוע הקרוב ביותר לכך מבחינת היקף הוא מטח 660 הרחפנים ב־25–26 ביוני, שעל פי הדיווחים הרוסיים כלל 12 מחוזות — לא 20 .

״סנקציות ארוכות טווח״: האסטרטגיה של זלנסקי

זלנסקי מציג את התקיפות העמוקות של אוקראינה כחלק ממערכה שהוא מכנה ״סנקציות ארוכות טווח״. אין מדובר בסנקציות כלכליות במובן המקובל, אלא בכינוי פוליטי־אסטרטגי לתקיפות נגד תשתיות שמסייעות למאמץ המלחמתי הרוסי.

• ב־23 ביוני אמר זלנסקי כי ״הדיוק האוקראיני עובד״, והודה לכוחות המערכות הבלתי מאוישות, לשירות הביטחון האוקראיני ולמינהל המודיעין הצבאי .
• ב־14 ביוני הוא דיווח על ״תוצאות טובות בהפעלת סנקציות ארוכות טווח נגד מתקנים חשובים״, במרחק של יותר מ־700 ק״מ מגבול אוקראינה .
• ב־26 ביוני הודיעה אוקראינה על מבצע בן 40 יום, שמטרתו להפעיל לחץ על רוסיה כדי שתסיים את המלחמה .
• ב־8 באפריל אמר זלנסקי כי רק הפסדים כלכליים משמעותיים יגרמו לרוסיה לשקול נסיגה מהמלחמה .

ההיגיון שמאחורי המדיניות ברור: פגיעה בבתי זיקוק, במאגרי דלק, במערכות הגנה אווירית ובתשתיות צבאיות נועדה להעלות את מחיר המלחמה — לא רק בחזית, אלא גם בעורף הרוסי.

המספרים שמציגים כוחות הרחפנים האוקראיניים

לפי נתוני כוחות המערכות הבלתי מאוישות של אוקראינה, היקף הפעילות ב־2026 גדל משמעותית:

• מספר התקיפות העמוקות בתוך השטח המבצעי והאסטרטגי של רוסיה גדל ב־1,150% .
• במאי 2026 פגעו הכוחות בכמעט 180 אלף מטרות אויב מאומתות, עלייה של 12.7% לעומת אפריל .
• מאז תחילת השנה פגעו יחידות הרחפנים ב־194 מערכות הגנה אווירית של רוסיה, כולל מכ״מים ורכיבי לוגיסטיקה .
• אוקראינה טוענת ליתרון של 1.5 ל־1 בכמות רחפני ה־FPV מול רוסיה .
• ביוני ביצעו מפעילי כוחות המערכות הבלתי מאוישות 2,359 משימות Deep Strike — תקיפות למרחק של 500 עד 2,000 ק״מ — ופגעו ב־172 מתקנים צבאיים־תעשייתיים ומתקני דלק ואנרגיה ברוסיה .

חשוב להדגיש כי אלה נתונים שמסרו גורמים אוקראיניים. הם מתארים את היקף הפעילות כפי שאוקראינה מדווחת עליו, ולא מהווים כשלעצמם אימות בלתי תלוי לכל פגיעה או לכל אומדן נזק.

המחסור בדלק והתגובה הרוסית

ב־28 ביוני הודה נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לראשונה כי רוסיה מתמודדת עם ״מחסור מסוים״ בדלק. הוא התחייב לחזק את ההגנה על מתקני הנפט ולהגדיל את ייצור הדלק .

במקביל, הדיווחים שנסקרו תיארו פגיעה באספקת הדלק הרוסית, תורים בתחנות דלק והכנסת צעדי קיצוב באזורים שונים . עם זאת, מהמקורות לא ניתן להסיק שכל המחסור נגרם אך ורק מתקיפות הרחפנים; הם מתעדים את הודאתו של פוטין ואת הקשר שנעשה בדיווחים בין המתקפות לבין הלחץ על מערך הדלק.

השורה התחתונה: מתקפה אמיתית, אבל פרטים שהתערבבו

הראיות הזמינות מאשרות מערכה אוקראינית רחבת היקף נגד תשתיות רוסיות: מטח של 660 רחפנים ב־25–26 ביוני, גל נפרד של יותר מ־300 רחפנים ב־24 ביוני, פגיעות חוזרות בבית הזיקוק Slavneft-YANOS, הפסקות חשמל בקרים, עלייה חדה בתקיפות העומק והודאה רוסית במחסור בדלק.

הן אינן מאשרות מתקפה אחת ב־5–6 ביולי שכללה יותר מ־500 רחפנים ב־20 מחוזות, פגיעה בו־זמנית בבית הזיקוק בירוסלבל והשבתה של כל רשת החשמל בקרים. גם אין במקורות שנבדקו ציטוט של יבראייב המאשר את מועד מתקפה כזו. לכן, הטענה הספציפית נראית כמו שילוב של כמה אירועים אמיתיים מסוף יוני ותחילת יולי, יחד עם פרטים שלא אומתו במקורות הזמינים.