ב-27 בדצמבר 2024 פשט צה"ל על בית החולים כמאל עדואן – שהיה אז בית החולים האחרון שעדיין פעל בצפון עזה – ועצר את ד"ר אבו צפיה יחד עם צוותים רפואיים נוספים ומטופלים . במשך 40 יום הכחיש צה"ל כי הוא נמצא במעצר, ורק לאחר מכן הודה כי הוא מוחזק לחקירה . תצלום מאותו יום, שבו נראה ד"ר אבו צפיה בחלוק לבן צועד לבדו לעבר טנק ישראלי, הפך לאחד הסמלים המוכרים של המלחמה .
ד"ר אבו צפיה מוחזק לפי חוק לוחמים בלתי חוקיים, חוק ישראלי משנת 2002 המאפשר מעצר ממושך ללא הגשת כתב אישום או משפט, בדומה לדוקטרינת "הלוחם הבלתי חוקי" בארה"ב . על פי חוק זה, אסורים אינם זכאים לעיין בראיות נגדם, וניתן להאריך את צווי המעצר שלהם שוב ושוב בבית משפט . מעולם לא הוגש נגד ד"ר אבו צפיה כתב אישום פלילי, ולא נקבע תאריך למשפטו .
ב-16 ביוני 2026 דחה בית המשפט העליון את ערעורו של ד"ר אבו צפיה על מעצרו . השופטים הורו על הארכת מעצרו לפי חוק לוחמים בלתי חוקיים, תוך שהם מסתמכים על "חומר מסווג" ו"חומר חסוי" שלא הוצגו לד"ר אבו צפיה או לעורך דינו . פסק הדין קובע כי הוא יישאר במעצר עד אוקטובר 2026 לפחות . ארגוני זכויות אדם, בהם רופאים לזכויות אדם (PHRI) ואמנסטי אינטרנשיונל, תקפו בחריפות את ההחלטה וכינו אותה "כישלון מוסרי ומשפטי חמור" .
מצבו הבריאותי של ד"ר אבו צפיה הידרדר בצורה חמורה. בנו, ד"ר אליאס אבו צפיה, פרסם קריאה נרגשת ב-5 ביולי 2026 ובה תיאר סימנים של התעללות קשה במעצר . עורך דינו, נאצר עודה, דיווח כי ד"ר אבו צפיה כחוש, במצב קריטי, ונמנע ממנו ניתוח להוצאת רסיסים שנעוצים בירכו השמאלית מפציעה שספג עוד לפני מעצרו . עדויות של אסירים משוחררים ושל עורכי דינו מתארות ירידה משמעותית במשקלו וסכנת חיים מיידית .
בידוד מוחלט: ב-3 ביוני 2026 הועבר ד"ר אבו צפיה לבידוד בכלא נפחא, בית סוהר ברמת אבטחה מקסימלית . הבידוד נמשך הרבה מעבר ל-15 הימים הרצופים שמותר על פי כללי האו"ם (כללי נלסון מנדלה) . לדברי עורך דינו, ההעברה לבידוד היא צעד עונשין בתגובה להגשת הערעור לבית המשפט העליון .
עורכי דין וארגוני זכויות אדם טוענים כי ד"ר אבו צפיה סובל מהתעללות פיזית ונפשית קשה:
תגובת ישראל: שירות בתי הסוהר הכחיש את הטענות, כינה אותן "שקריות וחסרות כל בסיס עובדתי" וציין כי הוא "דוחה בתוקף האשמות על התעללות, הרעבה או מניעת טיפול רפואי", אך לא סיפק כל אימות בלתי תלוי .
הרשויות בישראל, ובהן צה"ל, טוענות כי ד"ר אבו צפיה "מזוהה עם חמאס" ונעצר בחשד ל"מעורבות בפעילות טרור" . כלי תקשורת ישראלי, JNS, אף כינה אותו "מחבל חמאס שניהל את בית החולים כמאל עדואן בעזה" .
הסתייגויות מרכזיות:
זוהי עובדת המחלוקת המרכזית: רשויות ישראל טוענות לקשר, אך לא חשפו ראיות. ארגוני זכויות האדם וסניגוריו מכחישים זאת ומצביעים על העדר כל כתב אישום.
ד"ר אבו צפיה אינו מקרה בודד. ארגון "רופאים לזכויות אדם" (PHRI) עתר לבג"ץ בדרישה לשחרר 14 רופאים פלסטינים מעזה המוחזקים ללא אישום לפי חוק לוחמים בלתי חוקיים . על פי דיווח בלה מונד, 17 רופאים ו-58 עובדי בריאות מעזה נעצרו מאז 7 באוקטובר 2023 .
PHRI וארגונים נוספים מתארים את המעצרים הללו כ"פגיעה שיטתית" בעובדי בריאות פלסטינים, בטענה כי הרופאים מוחזקים בתנאים קשים, נמנע מהם טיפול רפואי נאות ומזון, והם נתונים לאלימות פיזית במהלך חקירותיהם . על פי הערכות, למעלה מ-1,000 פלסטינים מעזה מוחזקים בישראל במעצר ללא אישום באותו חוק .
ההקשר הרחב כולל את מותו במעצר ישראלי של ד"ר עדנאן אל-בורש, מנהל מחלקת האורתופדיה בבית החולים שיפא, באפריל 2024, מקרה שזכויות אדם מצטטות כהוכחה לסיכון הקטלני עבור צוותים רפואיים במעצר .
מקורות בעלי סמכות גבוהה: רויטרס , NPR וה-BBC מספקים את הדיווח החזק והנייטרלי ביותר. כולם מאשרים את עובדות הליבה: מעצר ללא אישום לפי חוק לוחמים בלתי חוקיים, דחיית הערעור ב-16 ביוני, ההידרדרות הבריאותית והמהות השנויה במחלוקת של טענת חמאס.
ארגוני זכויות אדם: אמנסטי אינטרנשיונל , רופאים לזכויות אדם ישראל והמרכז הפלסטיני להגנת אסירים מספקים דיווחים מפורטים ועקביים על הבידוד, ההידרדרות הבריאותית וטענות ההתעללות.
מגבלה מרכזית: שאלת חברותו של אבו צפיה בחמאס אינה ניתנת לאימות בלתי תלוי. רשויות ישראל טוענות לה אך לא חשפו ראיות. ארגוני זכויות אדם וסניגוריו מכחישים אותה ומציינים את העדר כתב האישום. זוהי טענה שנויה במחלוקת בלב הפרשה.