המלחמה באיראן לא מרתיעה את המשקיעים: 82% אופטימיים לגבי עתיד כלכלת המפרץ

מניע מרכזי מס' 1: פעילות קרנות העושר הריבוניות בשיא

קרנות העושר הריבוניות של המפרץ הגבירו באופן אגרסיבי את פעילות העסקאות שלהן בתקופת הסכסוך, вопреки לציפיות שמלחמת איראן תצנן את תאבון ההשקעה שלהן. חמש הקרנות הגדולות — בערב הסעודית, איחוד האמירויות וקטאר — הוציאו יחד כמעט 26 מיליארד דולר במרץ, אפריל ומאי 2026, כאשר רוב ההון זרם לנכסים בשווקים מפותחים .

השקעות חוץ מתמשכות אלו מאותתות על עתודות הון עמוקות ומחויבות אסטרטגית ארוכת טווח, מה שמרגיע משקיעים בינלאומיים לגבי יציבותה הפיננסית של האזור . מומחה התעשייה Global SWF ציין כי הקרנות "לא הראו שום סימן האטה (עדיין), עם קצב ממוצע חזק יותר ברבעון האחרון, מאשר בחמש השנים לפני תחילת המלחמה" .

קרנות העושר של המפרץ היוו 43% מכלל הוצאות קרנות העושר הריבוניות העולמיות ב-2025, מה שהפך אותן לשחקניות דומיננטיות במגזרים כמו בינה מלאכותית . קרן ההשקעות הציבורית הסעודית (PIF), רשות ההשקעות של קטאר (QIA), ורשות ההשקעות של אבו דאבי (ADIA), מובאדלה (Mubadala) ו-ADQ דורגו כולן בין עשר קרנות העושר הריבוניות הפעילות בעולם במשך שלוש שנים רצופות .

מניע מרכזי מס' 2: גיוון כלכלי וצמיחה מחוץ לנפט

הדחיפה רבת השנים של מדינות המפרץ להפחתת התלות בפחמימנים מייצרת כעת חוסן מוחשי. כלכלות ה-GCC צפויות להישאר עמידות ב-2026, הנתמכות על ידי ביקוש מקומי חזק, התרחבות של מגזרים שאינם נפט, וסביבה כלכלית גלובלית יציבה ברובה . הבנק העולמי הדגיש כי צמיחה חזקה שאינה תלויה בנפט היא תמיכה מבנית מרכזית, גם כשהסכסוך לוחץ על הכנסות התלויות בנפט .

מנכ"לים במזרח התיכון מזהים את ערב הסעודית, איחוד האמירויות ומצרים כבעלות פוטנציאל ההשקעות התוך-אזורי החזק ביותר, כאשר איחוד האמירויות מדורגת כיעד הרביעי האטרקטיבי ביותר בעולם למשקיעים (אחרי ארה"ב, הודו וסין בלבד) לפי סקר המשקיעים הגלובלי של PwC 2025 . מדד אמון ההשקעות הישירות הזרות (FDI) של Kearney לשנת 2026 דירג את איחוד האמירויות כלכלה האופטימית ביותר בעולם עבור משקיעים בינלאומיים בשלוש השנים הקרובות, עם ציון אופטימיות נטו של 42%, גבוה מיפן (41%) וקנדה (39%) . ערב הסעודית גם הגיעה לאבן דרך היסטורית כשטיפסה מהמקום ה-13 למקום ה-10, ונכנסה לעשירייה הפותחת העולמית בפעם הראשונה .

מניע מרכזי מס' 3: תחזיות הצמיחה של הבנק העולמי (לפני הסכסוך ואחרי העדכון)

תחזיות הבנק העולמי עבור ה-GCC מציירות תמונה מורכבת — מומנטום בסיסי חזק שהופרע חלקית על ידי הסכסוך. לפני הסכסוך (סתיו 2025), הבנק העולמי ציין כי הצמיחה הכלכלית של ה-GCC תואץ ל-4.5% ב-2026, בהנחה של ביטול קיצוצי תפוקת הנפט של OPEC+ והתרחבות חזקה של המגזרים שאינם נפט .

לאחר פרוץ הסכסוך, התמונה עגומה יותר. באפריל 2026, הבנק העולמי חתך את תחזית הצמיחה שלו לאזור המזרח התיכון הרחב מ-3.6% ל-1.8%, וצמיחת ה-GCC הורדה מ-4.4% ל-1.3% בלבד . ICAWE ואוקספורד אקונומיקס צופים כי כלכלות ה-GCC יתכווצו ב-0.2% ב-2026 בגלל הזעזוע הגיאופוליטי החריף .

קרן המטבע הבינלאומית (IMF) חזתה ירידות חדות לתמ"ג של מדינות בודדות במפרץ: קטאר ב-14.7%-, כווית ב-4.2%-, בחריין ב-3.8%-, איחוד האמירויות ב-1.9%-, וערב הסעודית ב-1.4%- . הבנק העולמי ציין כי ערב הסעודית הייתה בעמדה טובה יותר מעמיתיה "לבלום את הזעזוע" של הסכסוך .

הניואנס המרכזי: הביטחון ארוך הטווח נותר גבוה מכיוון שמשקיעים רואים בהתכווצות זעזוע גיאופוליטי זמני לכלכלות מגוונות וחזקות מבנית עם כריות פיסקליות עמוקות.

פילוח סנטימנט לפי מדינת המפרץ

• איחוד האמירויות הערביות (UAE): הביצועים הבולטים ביותר. סקר Consulum–HarrisX מצא 92% אמון ציבורי בכלכלה ו-91% שאומרים שהמדינה "בכיוון הנכון" . מדד Kearney הכתיר את איחוד האמירויות כיעד ההשקעות האופטימי ביותר בעולם בשלוש השנים הקרובות . סקר המשקיעים של PwC דירג את איחוד האמירויות כיעד הרביעי האטרקטיבי ביותר בעולם .

• קטאר: סקר Consulum–HarrisX מדד במיוחד אמון חזק בכלכלה ובממשלה בקטאר, בקרב 826 משיבים . 89% מהמשיבים מאמינים שקטאר "בכיוון הנכון", ו-91% אמרו שהכלכלה נעה בכיוון הנכון . קרן העושר הריבונית העצומה של קטאר (QIA) נותרה שחקנית מרכזית בעסקאות גלובליות, אם כי קרן המטבע צופה את הירידה החדה ביותר בתמ"ג בקרב מדינות ה-GCC בעבור קטאר, ב-14.7%-, בשל חשיפתה לגז טבעי נוזלי (LNG) .

• ערב הסעודית: ממשיכה להיתפס כסיפור הגיוון הכלכלי הגדול ביותר באזור, כאשר קרן העושר הריבונית שלה (PIF) היא בין המוציאות הגדולות בעולם. ערב הסעודית הגיעה לאבן דרך היסטורית כשנכנסה לעשירייה הפותחת העולמית במדד אמון ה-FDI בפעם הראשונה .

יישור קו מחדש של ההון העולמי

נתוני שוק רחבים יותר מחזקים את ממצאי הסקר. אמון המשקיעים בצפון אמריקה דווקא עלה בתקופת מלחמת איראן, כאשר מדד השקעות גיאופוליטי עלה מ-118 ב-2025 ל-132 במהלך הסכסוך, מה שמעיד על תפיסת האזור כמקלט יציב יחסית . משקיעים מוסדיים אירופאים ואסייתים הראו עניין גובר בהקצאה לאסיה-פסיפיק ולשווקים מתעוררים, כאשר המפרץ נהנה כיעד מרכזי באיזון מחדש זה .

ההשקעות הזרות באזור המפרץ היו עמידות מהצפוי לאחר פרוץ הסכסוך עם איראן. ההשקעות הנכנסות נותרו יציבות ברובן: מספר הפרויקטים ירד ב-9.7% לעומת עלייה עולמית של 9.8%, אך סך ההון המושקע נותר יציב על 33.1 מיליארד דולר לפני הסכסוך ו-32.3 מיליארד דולר אחריו .

בשורה התחתונה

סקר Consulum–HarrisX (82% אמון משקיעים) מגלה כי משקיעים בינלאומיים מבדילים בין שיבוש גיאופוליטי קצר טווח לבין חוסן מבני ארוך טווח באזור המפרץ. המניעים המרכזיים הם כוח האש חסר התקדים של קרנות העושר הריבוניות (כ-26 מיליארד דולר שהושקעו ברבעון השני של 2026 לבדו), האצת הגיוון הכלכלי מחוץ לנפט, כריות פיסקליות חזקות, וההתבססות של איחוד האמירויות כיעד השקעות גלובלי מוביל . האופטימיות הזו נמשכת גם כשתחזיות התמ"ג לטווח הקצר הורדו בחדות — הדעה הרווחת היא שהיסודות הכלכליים של המפרץ ישרדו את מעגל הסכסוך.