מיאמוטו גם הרחיב ואמר כי "בסופו של דבר, מה שאנשים זוכרים זה את ה-IP" וכי נינטנדו יכולה להגיע ל**"רק כל כך הרבה אנשים"** דרך משחקים בלבד
. מבחינתו, קולנוע הוא המנגנון להרחיב את בסיס המעריצים ולשמור על דמויות נינטנדו בחיים התרבותיים לאורך דורות, גם כשהחומרה והפורמטים הספציפיים מתיישנים
. זוהי תפנית פילוסופית מהותית עבור חברה שהייתה ידועה בשמרנותה כלפי עיבודים קולנועיים, בעיקר בעקבות הכישלון הקופתי והביקורתי של הסרט "האחים סופר מריו" הלייב-אקשן מ-1993
.
נינטנדו אישרה מפת דרכים ברורה לטווח הקרוב, עם פרויקטים נוספים שכבר נמצאים בפיתוח.
לתמיכה בהתרחבות זו, נינטנדו הקימה אולפנים פנימיים—Nintendo Pictures ו-Nintendo Stars—להפקת תוכן וידאו וקולנוע . החברה גם הבהירה שהיא אינה פשוט מעניקה רישיונות על ה-IP שלה, אלא נשארת "מעורבת עמוקות בהפקה" ו"לוקחת חלק במימון"
.
למרות ההתרגשות של מעריצים רבים, שיגרו מיאמוטו הצהיר במפורש כי נינטנדו לא בונה יקום קולנועי מאוחד בסגנון מארוול. בראיון משותף ממרץ 2026 עם מנכ"ל אילומיניישן, כריס מלדנדרי, שפורסם על ידי Polygon, נשאל מיאמוטו על קיומו של יקום קולנועי של נינטנדו. תשובתו הייתה: "אני לא חושב שזה משהו שאנחנו באמת חושבים עליו כרגע" .
הוא הרחיב ואמר: "מיד בהתחלה, אני אגיד שבניגוד למשהו כמו סופר סמאש ברוס, אני לא חושב שתהיה מצב [שבו] כל דמויות נינטנדו יתאחדו" . הוא דחה את הרעיון של סרט קרוסאובר "לעת עתה"
.
מיאמוטו מתמקד בהפיכת כל עיבוד קולנועי לחזק בפני עצמו, כשנינטנדו נשארת "מעורבת עמוקות" בכל פרויקט החל מהתכנון ועד ההפצה, במקום לכפות רצף עלילתי מחבר בין סרטים . למרות שהוא לא שלל לחלוטין את האפשרות להופעות אורח עתידיות—וציין שהצוות מתמקד בהוספת "הופעות אורח סודיות פה ושם"
—האסטרטגיה בבירור אינה מכוונת לאירוע יקום משותף אחד גדול.
אסטרטגיית הקולנוע של נינטנדו מייצגת הימור ארוך טווח על עמידות ה-IP שלה. על ידי יצירת צינור הפצה עקבי של סרטים—החל משני הזיכיונות הגדולים, מריו וזלדה—החברה מתייחסת לקולנוע כאל חלק קבוע מעסקיה. פרויקטים שעדיין לא הוכרזו נמצאים בפיתוח, והתשתית הארגונית (Nintendo Pictures) קיימת כדי לתמוך בהם. עם זאת, הגישה היא מכוונת ומבוזרת: כל סרט נועד לעמוד בזכות עצמו, ללא ציפיה שדמויות יתכנסו בסופו של דבר לקרוסאובר רב-ממדי אחד.