הירידה לא נבעה מאירוע יחיד, אלא משילוב של כמה התפתחויות שנתפסו בשוק כחיוביות לצד ההיצע: התחדשות התנועה במצר הורמוז, הפסקת אש שברירית בין וושינגטון לטהרן וחזרת היצוא הסעודי ממסוף ראס תנורה.
הגורם המרכזי שלחץ את המחירים מטה היה ההתאוששות המהירה במשלוחי הנפט דרך מצר הורמוז. בסוף יוני ובראשית יולי גברה תנועת הספינות המסחריות בנתיב האסטרטגי, וגורם אמריקאי מסר כי היקף זרימת הנפט עלה ליותר מ-10 מיליון חביות ביום . רויטרס דיווחה בנפרד כי משלוחי הנפט במצר הגיעו לרמה הגבוהה ביותר מאז תחילת המלחמה, לאחר שהפסקת האש אפשרה את פתיחתו מחדש .
המצר הוא צוואר בקבוק מרכזי בשוק האנרגיה העולמי. בימי שגרה עוברים בו כ-20 מיליון חביות ביום של נוזלי נפט — כ-20% מסחר הנפט הימי העולמי . במהלך העימות הצטמצמו הזרימות בכמעט 30% ברבעון הראשון של 2026 . גם ההתאוששות ליותר מ-10 מיליון חביות ביום עדיין נמוכה מהרמה שלפני המלחמה, אך היא הספיקה כדי לשכנע את הסוחרים שהתרחיש הגרוע ביותר של משבר אספקה מיידי הולך ומתרחק .
ההתאוששות בתנועת הספינות התאפשרה בעקבות פריצת דרך דיפלומטית. ב-17 ביוני 2026 חתמו נשיא ארה״ב דונלד טראמפ ונשיא איראן מסעוד פזשכיאן מרחוק על "מזכר איסלמבאד" — מסגרת בת 14 סעיפים שתווכה בידי פקיסטן, קטר, סעודיה, טורקיה ומצרים .
המסגרת האריכה את הפסקת האש ל-60 יום, קבעה פתיחה מחדש של מצר הורמוז למעבר מסחרי ללא אגרה, והעניקה לאיראן 30 יום לפינוי מוקשים. היא כללה גם הסרת המצור הימי האמריקאי והקלות סנקציות שאפשרו את חידוש יצוא הנפט האיראני .
ב-22 ביוני הסתבבב בבירגנשטוק שבשווייץ הסבב הראשון של שיחות בדרג בכיר בין ארה״ב לאיראן במסגרת המזכר. המתווכות פקיסטן וקטר הודיעו כי הצדדים גיבשו מפת דרכים להסכם סופי בתוך 60 יום, וכן הסכימו להקים "תא מניעת חיכוך" — מנגנון שנועד למנוע עימותים נוספים, בין היתר בזירה הלבנונית .
אלא שהמסלול הדיפלומטי נותר רחוק מלהיות יציב. רויטרס דיווחה על עיכובים וחוסר ודאות בשיחות, והדגישה כי המסגרת אינה עדיין הסדר שלום סופי ובר-קיימא . הלווייתו של מנהיגה העליון לשעבר של איראן, עלי ח'אמנאי, דחתה גם היא את המשא ומתן . ב-29 ביוני, לאחר כמה ימים של תקיפות הדדיות, נדרשו הצדדים להסכים מחדש על הפסקת אש זמנית כדי לשמר את ההסכם .
מבחינת שוק הנפט, השילוב הזה היה משמעותי: הוא הספיק כדי להפחית את פרמיית הסיכון, אך לא כדי להבטיח שהסיכון הגיאופוליטי נעלם.
אות נוסף של לחץ כלפי מטה הגיע מסעודיה. חברת ארמקו חידשה ב-26 ביוני את טעינת הנפט במסוף ראס תנורה — נמל הנפט הגדול בעולם — לאחר הפסקה של כמעט ארבעה חודשים שנגרמה מסגירת מצר הורמוז .
עד 2 ביולי לפחות חמש מכליות ענק, שכל אחת מסוג VLCC, העמיסו יחד כ-10 מיליון חביות נפט סעודי ויצאו ממצר הורמוז . במקביל, ארמקו עברה לתמחור ספוט עבור לקוחות באסיה, במקום שיטת המחירים הרשמית והנוסחתית שבה היא משתמשת בדרך כלל . המהלך אותת לסוחרים שסחורה נוספת עשויה להגיע לשוק במהירות.
משלוחי הנפט של סעודיה התקרבו בהמשך לרמות שלפני המלחמה, לפי נתוני מעקב של בלומברג . הממלכה גם הורידה בחדות את מחירי המכירה הרשמיים ליולי: מחיר Arab Light לאסיה קוצץ ב-6 דולר לחבית, על רקע ביקוש חלש יותר והציפייה לגידול בהיצע .
לצד חזרת הזרימות במצר וחידוש היצוא הסעודי, כמה מדינות המשיכו לשחרר נפט ממאגרים אסטרטגיים כדי לפצות על אובדן האספקה בתקופת השיבושים. שחרורים אלה הגדילו את ההיצע הזמין בטווח הקצר .
גם צד הביקוש סיפק אות דובי. לפי מינהל המידע לאנרגיה של ארה״ב (EIA), כמות הדלק שסופקה לשוק האמריקאי ירדה ל-8.8 מיליון חביות ביום בשבוע שהסתיים ב-20 ביוני — ירידה של 3.2% לעומת השבוע הקודם ו-4.5% לעומת השבוע המקביל ב-2025 .
חשוב לציין כי הטענה שלפיה OPEC+ צפויה להגדיל את התפוקה בכ-188 אלף חביות ביום באוגוסט אינה נתמכת במקורות שסופקו. לכן אין להסתמך על הנתון המדויק הזה. עם זאת, תמונת ההיצע השלילית למחירים נתמכת היטב בהתאוששות זרימות הנפט במצר ובחזרת היצוא הסעודי .
למרות השינוי החד בתמחור השוק, כמה סיכונים עדיין עלולים להפוך את המגמה:
שוק הנפט מתמחר כעת תרחיש של חזרה הדרגתית לנורמליות: הזרימות במצר הורמוז התאוששו, מסגרת דיפלומטית בין ארה״ב לאיראן עדיין בתוקף, וסעודיה מחזירה בהדרגה את היצוא ממסוף ראס תנורה. כך נמחק חלק גדול מפרמיית המלחמה שנבנתה במשך ארבעה חודשים.
אבל זו עדיין אינה חזרה מלאה לשגרה. המעבר במצר הורמוז נמוך מהרמה שלפני המלחמה, השיחות בין וושינגטון לטהרן אינן סופיות, וכל תקרית חדשה עלולה להחזיר לשוק את פרמיית הסיכון כמעט בן-לילה.