הסו-57 פלון: ממטוס חמקן עילית למשאית טילי שיוט

ההשלכה ברורה: מפרצים פנימיים שומרים על חתימת מכ"ם חזיתית של 0.1 מ"ר – קריטית לחדירה למרחב אווירי מוגן . מתלים חיצוניים מגדילים את עומס החימוש ומאפשרים שימוש בטילים ישנים וגדולים יותר, אך מגדילים באופן דרמטי את החתימה. רוסיה מוכנה לקבל מחיר זה משתי סיבות: (א) הסו-57 פועל מטווחים רחוקים בהם מערכות ההגנה האוויריות דלילות יותר, (ב) המפרצים הפנימיים מוגבלים בגודלם – טילים מסוג Kh-59 לא נכנסים למפרצים התחתיים .

תקיפה מטווח רחוק, לא הגנת המולדת

בניגוד לכל רעיון של מעבר להגנת המולדת, הדפוס המבצעי הדומיננטי ב-2026 הוא שיגור טילי שיוט מאזורים מוגנים.

עד מאי 2026, ערוצי מעקב אוויריים אוקראינים תיעדו יותר מעשרה אירועים נפרדים של שיגורי טילי שיוט מסו-57 בגבול קורסק, ים אזוב וחצי האי קרים . המטוס משגר טילי Kh-59 ו-Kh-69 מעמדות מוגנות הרחק מקו החזית, לעולם לא חוצה למרחב האווירי האוקראיני . יורומיידן פרס (Euromaidan Press) מדווחת שרוסיה מפעילה את הסו-57 בעיקר בתפקידי התקפה מרחוק מעל שטחה הרוסי, לאחר שהופעות קרביות מוקדמות מעל אוקראינה לא הניבו הפלות אוויריות .

אין שום עדות מהימנה לכך שהסו-57 קיבל משימה ליירט כטב"מים או טילי שיוט אוקראינים מעל שטח רוסיה. משימה זו נותרת בידי מערכות קרקעיות כמו S-400/S-300, פנציר-S1, ובמידה גוברת – מערכות פרטיות נגד כטב"מים.

הלחצים על ההגנה האווירית ב-2026

רשת ההגנה האווירית הקרקעית של רוסיה נתונה בעומס כבד והולך, אך הסו-57 אינו משמש לתיקון הפרצות.

אוקראינה תוקפת את מוסקבה בכטב"מים באופן יומיומי מינואר 2026, כאשר רוסיה דיווחה על 437 כטב"מים שהופלו באזור מוסקבה רק בארבעת הימים הראשונים של השנה . עד יוני 2026, CNN תיארה אסטרטגיה של הצפת מערכות ההגנה האוויריות הרוסיות בנחילי כטב"מים, במקביל לתקיפות ישירות על משגרים ומכ"מים . בתגובה, רוסיה החלה לאפשר לעסקים פרטיים לרכוש מערכות הגנה אוויריות משלהם במאי 2026, והעבירה את העלויות לגופים שאינם פדרליים .

כטב"מים אוקראינים ארוכי טווח תקפו את בסיס שטשול (Shagol) במחוז צ'ליאבינסק (ליד הרי אורל) באפריל 2026, והשמידו לפחות שני מטוסי סו-57 ומטוס סו-34 אחד – הוכחה שאפילו בסיסים בעומק העורף אינם מוגנים עוד .

שדרוגי סו-57 ב-2026: הרחבת יכולות התקיפה

רוסיה ממשיכה בייצור ובשדרוגים, אך ההתמקדות היא בתקיפה, שליטה בכטב"מים ולוחמה אלקטרונית – לא בהגנה אווירית.

• תצורה טכנית חדשה (פברואר 2026): UAC (תאגיד המטוסים המאוחד הרוסי) מסרה משלוח של מטוסי סו-57 עם מערכות משופרות, יכולות נשק מורחבות וטווח משימה מוגדל – איתות על התפתחות דוקטרינרית מעבר לעליונות אווירית לכיוון תקיפה מדויקת ולוחמה אלקטרונית .
• גרסה דו-מושבית Su-57D (מאי 2026): טיסת בכורה של גרסה דו-מושבית המיועדת לשמש פלטפורמת שליטה על כטב"מי קרב S-70 אוחרוטניק (Okhotnik) ולתיאום מבצעי תקיפה מורכבים . הצוות הנוסף עשוי לאפשר גם משימות תקיפה ארוכות טווח .
• מערכת חיישנים מבוזרת (DAS): מטוסי סו-57 חדשים מצוידים במערכת DAS בסגנון F-35 למודעות מצבית של 360 מעלות, עם יכולת לפעול לצד כטב"ם חמקן S-71 .
• תוכנית Su-57M (מגאפוליס): בשלבי פיתוח עם מערכות משימה משופרות, מפעילים אלקטרו-מכניים ומנוע Izdeliye 30 (טיפוס 30) ליכולת סופרקרוז (טיסה על-קולית ללא מבערים) .

הערה חשובה: מספרי הייצור נותרים נמוכים מאוד – כ-30–40 מטוסים מבצעיים בלבד – ורוסיה ממשיכה להסתמך על מספר קטן של בסיסים. התקיפה בשטשול הוכיחה שכטב"מיה העמוקים של אוקראינה יכולים להגיע גם למיקומים מוגבלים אלה .

השורה התחתונה

הסו-57 אינו מתפתח לכיוון הגנה אווירית. הוא מותאם לשמש כמשאית טילי שיוט מטווח רחוק, המורידה את החמקנות למען כושר נשיאה בעת הצורך, בעוד שרשת ההגנה האווירית הקרקעית – תחת לחץ כבד של כטב"מים – מטפלת במשימת ההגנה על המולדת בנפרד. השדרוגים הרוסיים ב-2026 מתמקדים בטווח תקיפה, שליטה בכטב"מים (Su-57D) ומיזוג חיישנים – הרחבת ערכת הכלים ההתקפית של המטוס, במקום הפנייתו לתפקיד הגנתי מול איומים אוויריים מעל רוסיה.