AI: הרבה חשש, תמונה מורכבת יותר במציאות

אחד הממצאים המרכזיים בדוח הוא הפער בין האופן שבו אנשי אבטחה תופסים את איום ה־AI לבין היקפו בפועל. 67% מהמשיבים סבורים שהתקפות המונעות באמצעות AI מתגברות, ו־58% מציינים נוזקות מבוססות AI כאיום המרכזי שמדאיג אותם . עם זאת, Bitdefender מציינת כי השכיחות בפועל של התקפות ששופרו באמצעות AI נמוכה יותר מכפי שהחשש הציבורי עשוי לרמוז .

לצד זאת, 63% מהארגונים דיווחו כי חוו במהלך 12 החודשים האחרונים מתקפה שכללה שימוש ב־AI . התוקפים משתמשים בכלי בינה מלאכותית יוצרת כדי לאפשר גם לתוקפים בעלי מיומנות נמוכה יחסית לפעול במהירות רבה יותר ולקצר את משך הזמן שבין החדירה הראשונית לבין מימוש הנזק .

כמעט כל המשיבים — 96% — הסכימו ש־GenAI, כלומר בינה מלאכותית יוצרת, מהווה איום על עולם הסייבר; יותר משליש, 36%, אמרו שהשימוש הזדוני בטכנולוגיה זו מואץ .

שינוי סדר העדיפויות: מצמצמים את משטח התקיפה

לראשונה, צמצום משטח התקיפה הפך לעדיפות התפעולית המובילה של צוותי אבטחה. 68% ממנהלי האבטחה הסכימו כי השבתת כלים ויישומים שאינם נחוצים היא צעד קריטי . מדובר בשינוי דגש: לא להסתמך רק על זיהוי ותגובה לאחר החדירה, אלא לצמצם מראש את מספר הנתיבים שבהם התוקף יכול להשתמש.

הדגש הזה בולט במיוחד בארצות הברית, שבה 75% מהמשיבים תמכו בגישה, ובסינגפור, עם 71% . הסיבה לכך קשורה בין היתר לדומיננטיות של טכניקות Living off the Land (LOTL) — שימוש לרעה בכלים לגיטימיים שכבר מותקנים בסביבה הארגונית, כגון PowerShell, ‏WMI ו־PsExec.

לפי ניתוח Bitdefender, 84% מהמתקפות החמורות משתמשות בטכניקות LOTL . במקום לפרוץ באמצעות תוכנה זדונית חדשה ובולטת, התוקפים משתמשים לעיתים בהרשאות גנובות ובכלים שהמערכת כבר מכירה ומהימנה מבחינת מנגנוני ההגנה. במילים אחרות: הם מנסים להתחבר במקום לפרוץ .

פער בין ההנהלה לצוותים בשטח

הדוח מצביע על בעיית ממשל ותקשורת בתוך הארגונים — ובעיקר על פער בין הביטחון של ההנהלה לבין ההתמודדות היומיומית של אנשי האבטחה.

• פער בביטחון העצמי: 45% מהמנהלים בדרג C אמרו שהם "בטוחים מאוד" ביכולת הארגון לנהל סיכוני סייבר, לעומת 19% בלבד מהמנהלים בדרג הביניים .
• פער בסדרי העדיפויות: 41% מהמנהלים הבכירים דירגו אימוץ כלי AI כעדיפות העליונה, בעוד ש־35% מהמנהלים בדרג הביניים התמקדו בראש ובראשונה באבטחת ענן ובניהול זהויות .

פער כזה עלול להוביל להשקעות שאינן תואמות את הסיכונים התפעוליים הדחופים ולבלום את השיפור בפועל של מערך האבטחה . בעוד שהנהלה בכירה עשויה להתמקד בחדשנות ובאימוץ טכנולוגיות, הצוותים בשטח נדרשים להתמודד עם הרשאות, תשתיות ענן, מערכות ישנות וכלים שאינם בשימוש — אך עדיין מרחיבים את משטח התקיפה.

משבר השתיקה: הלחץ להסתיר פריצות

הממצא המדאיג ביותר בדוח נוגע לאופן שבו ארגונים מתנהלים לאחר אירוע אבטחה:

• 58% מאנשי המקצוע בתחום האבטחה אמרו שנאמר להם לשמור על פריצה בסוד, גם כאשר סברו שיש לדווח עליה .
• מדובר ב־עלייה של 38% לעומת ממצאי Bitdefender מ־2023 .
• מנהלי אבטחת מידע ראשיים (CISOs) ומנהלי מערכות מידע ראשיים (CIOs) דיווחו על לחץ כזה בשכיחות גבוהה יותר מאנשי הצוות בחזית .

הנתונים משתנים מאוד בין המדינות: סינגפור הובילה עם 75.7%, אחריה ארצות הברית עם 73.8%, בריטניה עם 58.1%, איטליה עם 52.8% וגרמניה עם 48.4%. צרפת רשמה את השיעור הנמוך ביותר — 35.4% .

Bitdefender מזהירה כי תרבות של הסתרה עלולה לפגוע בציות לדרישות רגולטוריות, באמון של בעלי עניין וביכולת של הארגון להתאושש לאורך זמן . כאשר אירוע אינו מדווח בזמן, הארגון עלול לאבד לא רק שליטה על הנזק הטכני, אלא גם על האמון מול לקוחות, שותפים ורשויות.

ומה לגבי ריבונות מידע?

בחומרים הפומביים הזמינים של הדוח והבלוג של Bitdefender אין פרק עצמאי שכותרתו "ריבונות מידע". עם זאת, הנתונים מפולחים לפי מדינות, והדיון בלחצים חוצי־גבולות ובחובות דיווח על פריצות נוגע בעקיפין למתח שבין רגולציות לאומיות, דרישות דיווח וציפיות הנוגעות למידע .

הפער בין 35.4% בצרפת ל־75.7% בסינגפור אינו מוכיח כשלעצמו סיבה מסוימת, אך הוא ממחיש עד כמה הלחץ הארגוני סביב דיווח על אירועים משתנה בין סביבות משפטיות ורגולטוריות שונות. לכן נכון לראות בריבונות מידע ובהיבטי ציות הקשר אפשרי לממצאים — לא מסקנה עצמאית שהדוח מדד ישירות.

האתגרים שמקשים על הקשחת משטח התקיפה

המשיבים התבקשו לבחור עד שלושה אתגרים מרכזיים. אלה היו התשובות המובילות :

• איזון בין אבטחה לנוחות שימוש — 37%
• שילוב מערכות ותיקות עם תשתיות מודרניות — 35%
• קצב השינוי המהיר של מפת האיומים — 34%
• מתקפות על שרשרת האספקה של תוכנות צד שלישי — 32%
• התקנת עדכוני אבטחה בזמן — 30%
• משתמשים בעלי הרשאות עודפות — 24%
• קושי למנוע שימוש לרעה בכלים לגיטימיים — 23%

הדוח מציג גם ריבוי כלים ומורכבות תפעולית כגורמים שמכבידים על ההגנה. צמצום חשבונות מנהל שאינם בשימוש, יישומים רדומים והרשאות עודפות הופך אפוא לקו הגנה מרכזי . לפי Bitdefender, צמצום משטח התקיפה אינו עוד פעולה נקודתית, אלא שינוי אסטרטגי שנועד להתמודד עם התקפות LOTL מתוחכמות יותר .

השורה התחתונה

דוח Bitdefender ל־2025 מצייר תמונה של תחום סייבר שנמצא במעבר מהגנה המבוססת בעיקר על גילוי ותגובה, לגישה שמנסה להקטין מראש את אפשרויות הפעולה של התוקף.

1. התקפות חשאיות המבוססות על LOTL הפכו למרכיב דומיננטי: 84% מהמתקפות החמורות שנבדקו השתמשו בכלים לגיטימיים שכבר קיימים בארגון.
2. צמצום משטח התקיפה הוא העדיפות התפעולית המובילה, לפי 68% ממנהלי האבטחה.
3. החשש מ־AI גבוה מאוד, אך הדוח מצביע על פער בין התפיסה לבין השכיחות בפועל — גם כאשר 63% מהארגונים דיווחו על מתקפה שכללה AI.
4. קיים פער משמעותי בין רמת הביטחון של ההנהלה לבין תחושת המוכנות של מנהלים בדרג הביניים.
5. יותר ממחצית מאנשי האבטחה דיווחו על לחץ להסתיר פריצות, מגמה שהחמירה מאז 2023 ועלולה לפגוע בציות, באמון ובעמידות הארגונית.

הדוח אינו כולל סעיף ייעודי בנושא ריבונות מידע. עם זאת, ההבדלים בין המדינות והדיון בחובת הדיווח על פריצות ממחישים את המתח הרגולטורי שמסביב לניהול אירועי סייבר חוצי־גבולות.

AI: הרבה חשש, תמונה מורכבת יותר במציאות

אחד הממצאים המרכזיים בדוח הוא הפער בין האופן שבו אנשי אבטחה תופסים את איום ה־AI לבין היקפו בפועל. 67% מהמשיבים סבורים שהתקפות המונעות באמצעות AI מתגברות, ו־58% מציינים נוזקות מבוססות AI כאיום המרכזי שמדאיג אותם . עם זאת, Bitdefender מציינת כי השכיחות בפועל של התקפות ששופרו באמצעות AI נמוכה יותר מכפי שהחשש הציבורי עשוי לרמוז .

לצד זאת, 63% מהארגונים דיווחו כי חוו במהלך 12 החודשים האחרונים מתקפה שכללה שימוש ב־AI . התוקפים משתמשים בכלי בינה מלאכותית יוצרת כדי לאפשר גם לתוקפים בעלי מיומנות נמוכה יחסית לפעול במהירות רבה יותר ולקצר את משך הזמן שבין החדירה הראשונית לבין מימוש הנזק .

כמעט כל המשיבים — 96% — הסכימו ש־GenAI, כלומר בינה מלאכותית יוצרת, מהווה איום על עולם הסייבר; יותר משליש, 36%, אמרו שהשימוש הזדוני בטכנולוגיה זו מואץ .

שינוי סדר העדיפויות: מצמצמים את משטח התקיפה

לראשונה, צמצום משטח התקיפה הפך לעדיפות התפעולית המובילה של צוותי אבטחה. 68% ממנהלי האבטחה הסכימו כי השבתת כלים ויישומים שאינם נחוצים היא צעד קריטי . מדובר בשינוי דגש: לא להסתמך רק על זיהוי ותגובה לאחר החדירה, אלא לצמצם מראש את מספר הנתיבים שבהם התוקף יכול להשתמש.

הדגש הזה בולט במיוחד בארצות הברית, שבה 75% מהמשיבים תמכו בגישה, ובסינגפור, עם 71% . הסיבה לכך קשורה בין היתר לדומיננטיות של טכניקות Living off the Land (LOTL) — שימוש לרעה בכלים לגיטימיים שכבר מותקנים בסביבה הארגונית, כגון PowerShell, ‏WMI ו־PsExec.

לפי ניתוח Bitdefender, 84% מהמתקפות החמורות משתמשות בטכניקות LOTL . במקום לפרוץ באמצעות תוכנה זדונית חדשה ובולטת, התוקפים משתמשים לעיתים בהרשאות גנובות ובכלים שהמערכת כבר מכירה ומהימנה מבחינת מנגנוני ההגנה. במילים אחרות: הם מנסים להתחבר במקום לפרוץ .

פער בין ההנהלה לצוותים בשטח

הדוח מצביע על בעיית ממשל ותקשורת בתוך הארגונים — ובעיקר על פער בין הביטחון של ההנהלה לבין ההתמודדות היומיומית של אנשי האבטחה.

• פער בביטחון העצמי: 45% מהמנהלים בדרג C אמרו שהם "בטוחים מאוד" ביכולת הארגון לנהל סיכוני סייבר, לעומת 19% בלבד מהמנהלים בדרג הביניים .
• פער בסדרי העדיפויות: 41% מהמנהלים הבכירים דירגו אימוץ כלי AI כעדיפות העליונה, בעוד ש־35% מהמנהלים בדרג הביניים התמקדו בראש ובראשונה באבטחת ענן ובניהול זהויות .

פער כזה עלול להוביל להשקעות שאינן תואמות את הסיכונים התפעוליים הדחופים ולבלום את השיפור בפועל של מערך האבטחה . בעוד שהנהלה בכירה עשויה להתמקד בחדשנות ובאימוץ טכנולוגיות, הצוותים בשטח נדרשים להתמודד עם הרשאות, תשתיות ענן, מערכות ישנות וכלים שאינם בשימוש — אך עדיין מרחיבים את משטח התקיפה.

משבר השתיקה: הלחץ להסתיר פריצות

הממצא המדאיג ביותר בדוח נוגע לאופן שבו ארגונים מתנהלים לאחר אירוע אבטחה:

• 58% מאנשי המקצוע בתחום האבטחה אמרו שנאמר להם לשמור על פריצה בסוד, גם כאשר סברו שיש לדווח עליה .
• מדובר ב־עלייה של 38% לעומת ממצאי Bitdefender מ־2023 .
• מנהלי אבטחת מידע ראשיים (CISOs) ומנהלי מערכות מידע ראשיים (CIOs) דיווחו על לחץ כזה בשכיחות גבוהה יותר מאנשי הצוות בחזית .

הנתונים משתנים מאוד בין המדינות: סינגפור הובילה עם 75.7%, אחריה ארצות הברית עם 73.8%, בריטניה עם 58.1%, איטליה עם 52.8% וגרמניה עם 48.4%. צרפת רשמה את השיעור הנמוך ביותר — 35.4% .

Bitdefender מזהירה כי תרבות של הסתרה עלולה לפגוע בציות לדרישות רגולטוריות, באמון של בעלי עניין וביכולת של הארגון להתאושש לאורך זמן . כאשר אירוע אינו מדווח בזמן, הארגון עלול לאבד לא רק שליטה על הנזק הטכני, אלא גם על האמון מול לקוחות, שותפים ורשויות.

ומה לגבי ריבונות מידע?

בחומרים הפומביים הזמינים של הדוח והבלוג של Bitdefender אין פרק עצמאי שכותרתו "ריבונות מידע". עם זאת, הנתונים מפולחים לפי מדינות, והדיון בלחצים חוצי־גבולות ובחובות דיווח על פריצות נוגע בעקיפין למתח שבין רגולציות לאומיות, דרישות דיווח וציפיות הנוגעות למידע .

הפער בין 35.4% בצרפת ל־75.7% בסינגפור אינו מוכיח כשלעצמו סיבה מסוימת, אך הוא ממחיש עד כמה הלחץ הארגוני סביב דיווח על אירועים משתנה בין סביבות משפטיות ורגולטוריות שונות. לכן נכון לראות בריבונות מידע ובהיבטי ציות הקשר אפשרי לממצאים — לא מסקנה עצמאית שהדוח מדד ישירות.

האתגרים שמקשים על הקשחת משטח התקיפה

המשיבים התבקשו לבחור עד שלושה אתגרים מרכזיים. אלה היו התשובות המובילות :

• איזון בין אבטחה לנוחות שימוש — 37%
• שילוב מערכות ותיקות עם תשתיות מודרניות — 35%
• קצב השינוי המהיר של מפת האיומים — 34%
• מתקפות על שרשרת האספקה של תוכנות צד שלישי — 32%
• התקנת עדכוני אבטחה בזמן — 30%
• משתמשים בעלי הרשאות עודפות — 24%
• קושי למנוע שימוש לרעה בכלים לגיטימיים — 23%

הדוח מציג גם ריבוי כלים ומורכבות תפעולית כגורמים שמכבידים על ההגנה. צמצום חשבונות מנהל שאינם בשימוש, יישומים רדומים והרשאות עודפות הופך אפוא לקו הגנה מרכזי . לפי Bitdefender, צמצום משטח התקיפה אינו עוד פעולה נקודתית, אלא שינוי אסטרטגי שנועד להתמודד עם התקפות LOTL מתוחכמות יותר .

השורה התחתונה

דוח Bitdefender ל־2025 מצייר תמונה של תחום סייבר שנמצא במעבר מהגנה המבוססת בעיקר על גילוי ותגובה, לגישה שמנסה להקטין מראש את אפשרויות הפעולה של התוקף.

1. התקפות חשאיות המבוססות על LOTL הפכו למרכיב דומיננטי: 84% מהמתקפות החמורות שנבדקו השתמשו בכלים לגיטימיים שכבר קיימים בארגון.
2. צמצום משטח התקיפה הוא העדיפות התפעולית המובילה, לפי 68% ממנהלי האבטחה.
3. החשש מ־AI גבוה מאוד, אך הדוח מצביע על פער בין התפיסה לבין השכיחות בפועל — גם כאשר 63% מהארגונים דיווחו על מתקפה שכללה AI.
4. קיים פער משמעותי בין רמת הביטחון של ההנהלה לבין תחושת המוכנות של מנהלים בדרג הביניים.
5. יותר ממחצית מאנשי האבטחה דיווחו על לחץ להסתיר פריצות, מגמה שהחמירה מאז 2023 ועלולה לפגוע בציות, באמון ובעמידות הארגונית.

הדוח אינו כולל סעיף ייעודי בנושא ריבונות מידע. עם זאת, ההבדלים בין המדינות והדיון בחובת הדיווח על פריצות ממחישים את המתח הרגולטורי שמסביב לניהול אירועי סייבר חוצי־גבולות.