אובדן משרות עקב בינה מלאכותית הפך לסיכון אשראי: פיץ', שילר והנתונים עד מאי 2026

האצה בפיטורים המיוחסים לבינה מלאכותית עד מאי 2026

הנתונים מצביעים על האצה ברורה בפיטורים המיוחסים ל-AI, כאשר AI הופך לסיבה המרכזית היחידה שמצוטטת בתאגידים לקיצוצים.

• מאי 2026: שיא מאי בפיטורים מאז 2020. מעסיקים בארה"ב הודיעו על מעט יותר מ-97,000 פיטורים במאי 2026 — הנתון הגבוה ביותר לחודש מאי מאז פרוץ הקורונה. AI היה הסיבה המובילה שצוינה לפיטורים בחודש השלישי ברציפות, והיווה כ-40% מכלל הקיצוצים .
• AI כגורם הפיטורים העיקרי. באפריל 2026, AI היווה 21,490 פיטורים, או 26% מסך 88,387 הפיטורים, מה שהפך אותו לסיבה העליונה בחודש השני ברציפות . במאי, AI נותר הגורם המוביל .
• זינוק משנה לשנה. סך הפיטורים המיוחסים ל-AI בארה"ב זינק מ-כ-12,700 ב-2024 ל-כ-54,800 ב-2025, עם אלפים נוספים שנרשמו בתחילת 2026 .
• תחזיות מנהלים כספיים. סקר של אוניברסיטת דיוק וה-NBER (הלשכה הלאומית למחקר כלכלי) ממרץ 2026 בקרב 750 מנהלים כספיים (CFO) חזה האצה חדה בצמצום כוח אדם עקב AI — עלייה פוטנציאלית של פי 9 עד 2027 .

אזהרת רוברט שילר: הפחד עצמו כטריגר כלכלי

חתן פרס נובל רוברט שילר פרסם מאמר אורח בניו יורק טיימס ב-22 ביוני 2026, תחת הכותרת "We Have to Stop Freaking Out About A.I." (אנחנו חייבים להפסיק להיכנס לפאניקה בגלל AI) . טיעוניו:

• הסכנה היא נרטיבית. שילר טוען שהסיכון הגדול ביותר אינו טכנולוגיית ה-AI עצמה, אלא "עוצמת הפחד שהיא מייצרת". כאשר חרדה נרחבת הופכת לנרטיב הכלכלי הדומיננטי, היא יכולה לשנות התנהגות בפועל — צרכנים מצמצמים הוצאות, חברות מקפיאות גיוסים — וליצור מיתון שלא היה הכרחי מבחינה טכנולוגית .
• "שפל, שבעבר נקרא פאניקה". שילר מתבסס על עבודתו בנרטיב כלכלי (Narrative Economics), ומציין ששפל כלכלי בהיסטוריה נגרם על ידי פאניקות וסיפורים מדבקים. הוא מזהיר שהנרטיב הנוכחי על חורבן משרות ב-AI מתנהג בדיוק כמו סיפורי הפאניקה ההיסטוריים האלה .
• 70% מהאמריקאים מצפים ש-AI יפחית משרות. שילר מצטט סקר של אוניברסיטת קוויניפיאק (Quinnipiac University) ממרץ 2026, שבו 70% מהאמריקאים אמרו שהם מאמינים שבינה מלאכותית תפחית את מספר המשרות. סקר של Pew מיוני 2026 מצא שרק 16% מצפים של-AI תהיה השפעה חיובית על החברה ב-20 השנים הבאות .
• מנגנון נבואה המגשימה את עצמה. אם מספיק אנשים מאמינים ש-AI ישמיד משרות, הם מקצצים בהוצאות ודוחים רכישות גדולות. חברות, המצפות לביקוש נמוך יותר וחוששות מאוטומציה, מאטות גיוסים או מאיצות פיטורים — מה שמוכיח את החשש המקורי . שילר מזהיר ש"דוממקסינג" (Doommaxxing) זה עלול לגרום למיתון גם אם אפקט התזוזה בפועל של AI צנוע .

סינתזה: סיכון תלת-שכבתי

שורה תחתונה: פיץ' מיקמה את אובדן המשרות בעקבות AI כסיכון אשראי מתהווה המרוכז בענפי TMT ואשראי פרטי, הנתמך בנתונים קשים המראים עלייה חדה בפיטורים המיוחסים ל-AI בארה"ב עד מאי 2026. אזהרתו של שילר מוסיפה סיכון מסדר שני מובהק: נרטיב הפחד השורר עלול לדכא את הביקוש המצרפי מספיק כדי לגרום למיתון, ללא תלות ביכולות הטכניות בפועל של AI.