האצה בפיטורים המיוחסים לבינה מלאכותית עד מאי 2026

הנתונים מצביעים על האצה ברורה בפיטורים המיוחסים ל-AI, כאשר AI הופך לסיבה המרכזית היחידה שמצוטטת בתאגידים לקיצוצים.

• מאי 2026: שיא מאי בפיטורים מאז 2020. מעסיקים בארה"ב הודיעו על מעט יותר מ-97,000 פיטורים במאי 2026 — הנתון הגבוה ביותר לחודש מאי מאז פרוץ הקורונה. AI היה הסיבה המובילה שצוינה לפיטורים בחודש השלישי ברציפות, והיווה כ-40% מכלל הקיצוצים .
• AI כגורם הפיטורים העיקרי. באפריל 2026, AI היווה 21,490 פיטורים, או 26% מסך 88,387 הפיטורים, מה שהפך אותו לסיבה העליונה בחודש השני ברציפות . במאי, AI נותר הגורם המוביל .
• זינוק משנה לשנה. סך הפיטורים המיוחסים ל-AI בארה"ב זינק מ-כ-12,700 ב-2024 ל-כ-54,800 ב-2025, עם אלפים נוספים שנרשמו בתחילת 2026 .
• תחזיות מנהלים כספיים. סקר של אוניברסיטת דיוק וה-NBER (הלשכה הלאומית למחקר כלכלי) ממרץ 2026 בקרב 750 מנהלים כספיים (CFO) חזה האצה חדה בצמצום כוח אדם עקב AI — עלייה פוטנציאלית של פי 9 עד 2027 .

אזהרת רוברט שילר: הפחד עצמו כטריגר כלכלי

חתן פרס נובל רוברט שילר פרסם מאמר אורח בניו יורק טיימס ב-22 ביוני 2026, תחת הכותרת "We Have to Stop Freaking Out About A.I." (אנחנו חייבים להפסיק להיכנס לפאניקה בגלל AI) . טיעוניו:

• הסכנה היא נרטיבית. שילר טוען שהסיכון הגדול ביותר אינו טכנולוגיית ה-AI עצמה, אלא "עוצמת הפחד שהיא מייצרת". כאשר חרדה נרחבת הופכת לנרטיב הכלכלי הדומיננטי, היא יכולה לשנות התנהגות בפועל — צרכנים מצמצמים הוצאות, חברות מקפיאות גיוסים — וליצור מיתון שלא היה הכרחי מבחינה טכנולוגית .
• "שפל, שבעבר נקרא פאניקה". שילר מתבסס על עבודתו בנרטיב כלכלי (Narrative Economics), ומציין ששפל כלכלי בהיסטוריה נגרם על ידי פאניקות וסיפורים מדבקים. הוא מזהיר שהנרטיב הנוכחי על חורבן משרות ב-AI מתנהג בדיוק כמו סיפורי הפאניקה ההיסטוריים האלה .
• 70% מהאמריקאים מצפים ש-AI יפחית משרות. שילר מצטט סקר של אוניברסיטת קוויניפיאק (Quinnipiac University) ממרץ 2026, שבו 70% מהאמריקאים אמרו שהם מאמינים שבינה מלאכותית תפחית את מספר המשרות. סקר של Pew מיוני 2026 מצא שרק 16% מצפים של-AI תהיה השפעה חיובית על החברה ב-20 השנים הבאות .
• מנגנון נבואה המגשימה את עצמה. אם מספיק אנשים מאמינים ש-AI ישמיד משרות, הם מקצצים בהוצאות ודוחים רכישות גדולות. חברות, המצפות לביקוש נמוך יותר וחוששות מאוטומציה, מאטות גיוסים או מאיצות פיטורים — מה שמוכיח את החשש המקורי . שילר מזהיר ש"דוממקסינג" (Doommaxxing) זה עלול לגרום למיתון גם אם אפקט התזוזה בפועל של AI צנוע .

סינתזה: סיכון תלת-שכבתי

שורה תחתונה: פיץ' מיקמה את אובדן המשרות בעקבות AI כסיכון אשראי מתהווה המרוכז בענפי TMT ואשראי פרטי, הנתמך בנתונים קשים המראים עלייה חדה בפיטורים המיוחסים ל-AI בארה"ב עד מאי 2026. אזהרתו של שילר מוסיפה סיכון מסדר שני מובהק: נרטיב הפחד השורר עלול לדכא את הביקוש המצרפי מספיק כדי לגרום למיתון, ללא תלות ביכולות הטכניות בפועל של AI.

האצה בפיטורים המיוחסים לבינה מלאכותית עד מאי 2026

הנתונים מצביעים על האצה ברורה בפיטורים המיוחסים ל-AI, כאשר AI הופך לסיבה המרכזית היחידה שמצוטטת בתאגידים לקיצוצים.

• מאי 2026: שיא מאי בפיטורים מאז 2020. מעסיקים בארה"ב הודיעו על מעט יותר מ-97,000 פיטורים במאי 2026 — הנתון הגבוה ביותר לחודש מאי מאז פרוץ הקורונה. AI היה הסיבה המובילה שצוינה לפיטורים בחודש השלישי ברציפות, והיווה כ-40% מכלל הקיצוצים .
• AI כגורם הפיטורים העיקרי. באפריל 2026, AI היווה 21,490 פיטורים, או 26% מסך 88,387 הפיטורים, מה שהפך אותו לסיבה העליונה בחודש השני ברציפות . במאי, AI נותר הגורם המוביל .
• זינוק משנה לשנה. סך הפיטורים המיוחסים ל-AI בארה"ב זינק מ-כ-12,700 ב-2024 ל-כ-54,800 ב-2025, עם אלפים נוספים שנרשמו בתחילת 2026 .
• תחזיות מנהלים כספיים. סקר של אוניברסיטת דיוק וה-NBER (הלשכה הלאומית למחקר כלכלי) ממרץ 2026 בקרב 750 מנהלים כספיים (CFO) חזה האצה חדה בצמצום כוח אדם עקב AI — עלייה פוטנציאלית של פי 9 עד 2027 .

אזהרת רוברט שילר: הפחד עצמו כטריגר כלכלי

חתן פרס נובל רוברט שילר פרסם מאמר אורח בניו יורק טיימס ב-22 ביוני 2026, תחת הכותרת "We Have to Stop Freaking Out About A.I." (אנחנו חייבים להפסיק להיכנס לפאניקה בגלל AI) . טיעוניו:

• הסכנה היא נרטיבית. שילר טוען שהסיכון הגדול ביותר אינו טכנולוגיית ה-AI עצמה, אלא "עוצמת הפחד שהיא מייצרת". כאשר חרדה נרחבת הופכת לנרטיב הכלכלי הדומיננטי, היא יכולה לשנות התנהגות בפועל — צרכנים מצמצמים הוצאות, חברות מקפיאות גיוסים — וליצור מיתון שלא היה הכרחי מבחינה טכנולוגית .
• "שפל, שבעבר נקרא פאניקה". שילר מתבסס על עבודתו בנרטיב כלכלי (Narrative Economics), ומציין ששפל כלכלי בהיסטוריה נגרם על ידי פאניקות וסיפורים מדבקים. הוא מזהיר שהנרטיב הנוכחי על חורבן משרות ב-AI מתנהג בדיוק כמו סיפורי הפאניקה ההיסטוריים האלה .
• 70% מהאמריקאים מצפים ש-AI יפחית משרות. שילר מצטט סקר של אוניברסיטת קוויניפיאק (Quinnipiac University) ממרץ 2026, שבו 70% מהאמריקאים אמרו שהם מאמינים שבינה מלאכותית תפחית את מספר המשרות. סקר של Pew מיוני 2026 מצא שרק 16% מצפים של-AI תהיה השפעה חיובית על החברה ב-20 השנים הבאות .
• מנגנון נבואה המגשימה את עצמה. אם מספיק אנשים מאמינים ש-AI ישמיד משרות, הם מקצצים בהוצאות ודוחים רכישות גדולות. חברות, המצפות לביקוש נמוך יותר וחוששות מאוטומציה, מאטות גיוסים או מאיצות פיטורים — מה שמוכיח את החשש המקורי . שילר מזהיר ש"דוממקסינג" (Doommaxxing) זה עלול לגרום למיתון גם אם אפקט התזוזה בפועל של AI צנוע .

סינתזה: סיכון תלת-שכבתי

שורה תחתונה: פיץ' מיקמה את אובדן המשרות בעקבות AI כסיכון אשראי מתהווה המרוכז בענפי TMT ואשראי פרטי, הנתמך בנתונים קשים המראים עלייה חדה בפיטורים המיוחסים ל-AI בארה"ב עד מאי 2026. אזהרתו של שילר מוסיפה סיכון מסדר שני מובהק: נרטיב הפחד השורר עלול לדכא את הביקוש המצרפי מספיק כדי לגרום למיתון, ללא תלות ביכולות הטכניות בפועל של AI.