קרן Godot הצהירה את עמדתה באופן ישיר: "AI לא יכול לקחת אחריות על קוד — בני אדם חייבים לעשות זאת." המדיניות דורשת שכל תורם יהיה המחבר האנושי בפועל של ההגשה שלו, וכל סיוע מוגבל של AI חייב להיות גלוי במלואו .
לצד ההגבלות על AI, הודיעה הקרן גם כי תורמים חדשים — המוגדרים כמי שיש להם 3 בקשות משיכה ממוזגות או פחות — ייאסר עליהם להגיש תכונות חדשות או רפקטורינג משמעותי ללא אישור מפורש ממתחזק (maintainer). מטרת הכלל היא להבטיח שתורמים חדשים יקדישו זמן ללימוד בסיס הקוד ולבניית אמון על ידי עבודה על תיקוני באגים ותיעוד תחילה .
ההודעה מ-30 ביוני לא הייתה שינוי דעת פתאומי. היא הייתה שיאה של משבר שהצטבר במשך חודשים.
בתחילת 2026, מתחזקי Godot החלו להפעיל אזעקות פומביות. בפברואר 2026, המתחזק רמי ורשלד דיווח שה-GitHub של הפרויקט מוצף בבקשות משיכה שנוצרו על ידי AI — לרוב ללא תיוג שהן מוצר AI — שמבזבזות כמויות אדירות של זמן מבקרים רק בשביל לסנן ולדחות . באותה עת הוא הזהיר: "אני לא יודע כמה זמן נוכל להמשיך בכך"
. הבעיה הייתה שההגשות הללו היו לעתים קרובות רדודות מבחינה טכנית, הכילו קוד בעייתי מבחינה חוקית, ומחבריהן חסרו לעתים קרובות את ההבנה לתקן או לתחזק את מה שהגישו
.
לפני המדיניות החדשה, Godot סבלה היקף מצומצם של סיוע AI — דברים כמו תמיכה בתרגום, השלמת קוד בשורה אחת, יצירת ביטויים רגולריים ומשימות חיפוש והחלפה — בתנאי שבן אדם לקח אחריות מלאה . אך היקפן העצום של הגשות של סוכני AI אוטונומיים ושל 'vibe coding' (משתמשים המנחים LLM לייצר תכונות שלמות מבלי להבין את הפלט) גבר על הסבילות הזו. הקרן הגיעה למסקנה ש**"לא ניתן לסמוך על משתמשים כבדים של AI שיבינו את הקוד שלהם מספיק כדי לתקן אותו"**
.
סיבה מרכזית שהוזכרה לאיסור הייתה המחיר האנושי. מתחזקים דיווחו שסקירת 'סלופ' של AI לא רק גוזלת זמן, אלא גם מורידה מאוד את המורל. היא הסיטה אנרגיה הרחק מחניכת תורמים אנושיים חדשים — הצינור המסורתי לגידול מאגר הכישרונות של הפרויקט . המדיניות מציינת במפורש שהזרם של קוד שנוצר על ידי AI פוגע באופן פעיל ביכולת הקהילה להכשיר מפתחים חדשים באמצעות משימות מתחילות ו-review מעשי של קוד
.
Godot מופץ תחת רישיון MIT, המחייב מקור ברור לכל קוד שנתרם. הקרן ציינה שקוד שנוצר על ידי AI — שלעתים קרובות מאומן על מאגרי מידע מוגנים בזכויות יוצרים שאינם ידועים — מהווה סיכוני ציות חמורים לזכויות יוצרים שעלולים לחשוף את הפרויקט לחבות משפטית .
ההודעה של Godot הגיעה באותו שבוע שבו אירע אירוע נפרד אך מקביל.
בסוף יוני 2026, בראיון ל-GamesRadar, דייוויד גיידר — לשעבר ראש צוות הכתיבה העלילתית של Dragon Age ושותף-מייסד של Summerfall Studios — כינה את הבינה המלאכותית היוצרת 'מגפה ממארת' בפיתוח משחקים . טיעוניו המרכזיים הדהדו ישירות את הדאגות שהובילו למדיניות של Godot:
הראיון של גיידר הפך לוויראלי בעיתונות המשחקים ב-29–30 ביוני 2026, כשכלי תקשורת ברחבי העולם סיקרו את דבריו — בדיוק בזמן ש-Godot פרסמה את מדיניותה הנוקשה .
המדיניות של קרן Godot מ-30 ביוני היא תגובה ישירה למשבר של חודשים: מבול של בקשות משיכה לא ניתנות לתחזוקה, בעלות סיכון משפטי, שנוצרו על ידי AI, ששרפו את המבקרים המתנדבים והרסו את יכולת הפרויקט לחנוך תורמים אנושיים חדשים. לאחר שניסתה לסבול סיוע מוגבל, הפרויקט עבר לאיסור מוחלט על קוד שנוצר על ידי AI, סוכני AI אוטונומיים ו-'vibe coding' — תוך דרישה למחברות אנושית מלאה, גילוי חובה של כל סיוע AI ואיום בחסימת GitHub למפרים. המהלך עלה בקנה אחד עם, וקיבל הד מדבריו של דייוויד גיידר שכינה AI יוצרת 'מגפה ממארת' והזהיר שהיא הורסת את המסלולים להכשרת דור המפתחים הבא .