הסטארט-אפ הבריטי Atheni AI רוצה לגשר על הפער שבין רכישת כלי AI לבין שימוש אפקטיבי בהם – עם מאמן דיגיטלי מותאם אישית

חברות רוכשות כלי AI בקצב שיא. מחקר גלובלי של CambrianEdge.ai מצא ש-88% מהארגונים אימצו AI בלפחות פונקציה אחת . אך רוב השימוש נותר שטחי – 37% מהארגונים מיישמים AI עם שינוי מועט או ללא שינוי בתהליכים העסקיים הבסיסיים. סקר מ-2026 בקרב 775 משתמשי AI ב-104 ארגונים מצא ש-55% מהמקצוענים רואים בשימוש מבודד ובהיעדר זרימות עבודה מובנות אדם-מכונה את המחסום הגדול ביותר לאימוץ .

הטכנולוגיה אינה צוואר הבקבוק; הצד האנושי הוא זה. זו התזה המרכזית של Atheni AI, סטארט-אפ לונדוני שגייס זה עתה 350,000 ליש"ט (כ-440,000 דולר) בסבב פרה-סיד כדי לגשר על הפער בין קניית AI לבין שימוש אפקטיבי בו .

בעיית ה'פרארי לסופר'

לואיז באלארד, מייסדת-שותפה של Atheni AI, מתארת את מצב האימוץ הארגוני באופן בוטה: "לאנשים היו הכלים, אבל הם נתקעו על פני השטח. לא בגלל שהם לא מסוגלים, אלא כי זה נדיר שמישהו מבין איך להשתמש ב-AI ממש טוב דרך משימות בסיסיות" . בפסגה של Tech.eu היא ניסחה זאת ביתר שאת: לארגונים יש "פרארי שאנשים לוקחים לסופר" – טכנולוגיה עוצמתית המיועדת לעבודה טריוויאלית ובעלת ערך נמוך .

הגישה של Atheni AI אינה לבנות מודל AI נוסף. במקום זאת, החברה מתמקדת בשינוי התנהגותי. הפלטפורמה שלה משמשת כ"מאמן דיגיטלי" המטמיע הדרכה מותאמת אישית, ספציפית לתפקיד, ישירות בזרימות העבודה היומיומיות. היא אינה תלויה בספק ספציפי, כלומר עובדת עם ChatGPT, Claude, Copilot וכלים אחרים מבלי לנעול משתמשים במערכת אקולוגית אחת . המטרה היא להעביר עובדים מעבר לסיכומים בסיסיים וניסוח מיילים, לעבודה חדשה ובעלת ערך גבוה יותר.

למה ההכשרה המסורתית היא 'שיעור פסנתר אחד, מצפים לקונצרט'

באלארד טוענת שההכשרה הארגונית הקונבנציונלית נכשלת משלוש סיבות הקשורות זו בזו:

1. ההכשרה גנרית ומתיישנת מיד. "ההכשרה גנרית מדי ומיושנת ברגע שהיא יוצאת לאוויר העולם," אמרה בפוסט בלינקדאין . בראיון פודקאסט היא ציינה שסרטוני הדרכה מסורתיים נעשים פעם אחת ואז הופכים במהירות לבלתי רלוונטיים, כי כלי AI משתנים כל כך מהר .

2. נפח השימוש אינו זהה ליכולת. חברות מודדות תדירות – כמה שעות עובד מבלה בכלי AI – ומתייגות זאת בטעות כהתקדמות. באלארד משווה זאת להתמקדות בעומק: "מישהו שמשתמש ב-AI ארבע שעות ביום אולי עושה משימות טריוויאליות, בעוד ש-20 דקות של עבודה ברמה גבוהה יכולות לספק הרבה יותר ערך" .

3. סשנים חד-פעמיים לא משנים התנהגות. "הם עושים סדנה וחושבים שסיימו את העבודה. שיעור פסנתר אחד – ומצפים לקונצרט," מציינת באלארד . הבעיה העמוקה יותר היא ש-AI שונה מהותית מטכנולוגיות קודמות במקום העבודה. אין לו "קצוות קבועים" – במקום משימה ברורה וזרימת עבודה, הוא מציע אינסוף אפשרויות. רוב האנשים חוזרים ברירת מחדל למשימות המוכרות ובעלות הערך הנמוך שהם כבר מכירים .

החלופה של Atheni היא אימון מתמשך ומותאם אישית, המודד האם עובד יכול לעשות עבודה חדשה באמת, לא באיזו תדירות הוא לוחץ .

אתגר הגיוס: 'פער אמינות' ליזמיות

באלארד והמייסדת-שותפה שלה, מקנזי האו, בילו שנתיים בבניית המתודולוגיה של Atheni באמצעות ייעוץ ישיר ללקוחות, עוד לפני שכתבו שורת קוד אחת של פלטפורמה . לבאלארד ניסיון של שלושה עשורים בתקשורת ארגונית, והיא מכרה את סוכנות יחסי הציבור שלה. האו הייתה יועצת השקעות מוסדית. אף אחת מהן לא התאימה למודל הציפיות הטיפוסי של מייסד AI מצליח.

"באנו מהצד האנושי, לא מהצד הטכנולוגי," אמרה באלארד, ותיארה את האתגר להילקח ברצינות למרות הניסיון המשותף שלהן לאורך עשרות שנים .

ההטיה שהן חוו משקפת בעיה מערכתית. דו"ח של ועדת בית הנבחרים הבריטי מ-2025 מצא שצוותי יזמות נשיות קיבלו רק 2% מהשקעות ההון ב-2024, בעוד שצוותים גבריים גרפו למעלה מ-80% מההון . הדפוס קיצוני אף יותר בתחום ה-AI: בין 2012 ל-2022, צוותים גבריים גייסו 80% מסך הון הסיכון ב-AI, בעוד שצוותים נשיים גייסו 0.3% בלבד .

באלארד עצמה הדגישה בלינקדאין שב-2025, רק 1.75% מהשקעות ההון בבריטניה הלכו לצוותי יזמות נשיות .

למרות הרוחות הנגדיות, Atheni AI סגרה סבב פרה-סיד של 350,000 ליש"ט במאי 2026. הסבב נתמך על ידי משקיעים מלאכים, בהם היזם הסדרתי אלכס צ'סטרמן (מייסד Zoopla, Cazoo, ו-LoveFilm), וקיבל תמיכה מ-Innovate UK . צ'סטרמן היה מאמין מוקדם, ואמר למייסדות שהן "זיהו לפני שנתיים את מה שרק עכשיו הופך ברור" . הסבב היה צנוע יחסית – ומשקף את המאבק שעוד ניצב בפני יזמיות, גם עם אחיזה חזקה בשוק ופער שוק ברור.