רק כ־60% מהמודעות כללו מחיר. השווי הכולל של ההצעות המתומחרות עמד על 66,014,467 דולר, כאשר פייסבוק לבדה ריכזה הצעות בשווי 65,042,748 דולר — 98.53% מהשווי המתועד . לכן בחלק מהדיווחים הסכום מעוגל ל־65 או 66 מיליון דולר .

בין המודעות הופיעו בעלי חיים חיים, ובהם למורים בעלי זנב טבעתי, קופי עכביש ושימפנזים, לצד מוצרים כמו קרני קרנף וקשקשי פנגולין . חלק ניכר מהפריטים שויכו למינים המופיעים בנספחי CITES — האמנה הבינלאומית להסדרת הסחר במינים של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה .

על פי הממצאים, 84% מהמודעות שאותרו בפייסבוק נקשרו למינים בנספח I של CITES, הכולל את המינים שעליהם חלות מגבלות הסחר המחמירות ביותר. בנוסף, 58.3% מהמודעות כללו מינים המצויים בסכנת הכחדה או בסכנת הכחדה חמורה . קבוצות פייסבוק היו הזירה המרכזית לפעילות, עם 76% מהאיתורים .

המסקנה של GI-TOC חד־משמעית: פייסבוק אינה רק עוד פלטפורמה שבה מופיעות מודעות כאלה, אלא ״התשתית הציבורית המרכזית שבאמצעותה הסחר המקוון בחיות בר מתרכז, מתגלה ומתרחב״ .

האם הבעיה נעוצה בעיצוב של פייסבוק?

הדו״ח והסיקור שבא בעקבותיו טוענים כי הבעיה אינה מסתכמת בכך שמודעות מסוימות חומקות ממערכות הניטור. לטענת החוקרים, מאפיינים מובנים בפלטפורמה יוצרים לסוחרים תנאים נוחים במיוחד — בעיה שהם מתארים ככזו שהיא ״מעוצבת מראש״ .

המאפיינים המרכזיים שעליהם מצביע הדו״ח:

• קבוצות סגורות ופרטיות: סוחרים יכולים לפרסם בקבוצות שאינן גלויות למשתמשים מזדמנים וקשות יותר לזיהוי עבור מנהלי התוכן .
• פרסום אנונימי או תחת שם בדוי: האפשרות לפעול בלי אימות ברור של זהות בעולם האמיתי מקשה להתחקות אחר המוכרים ולהעמידם לדין .
• כלי מסחר ומונטיזציה: יכולות מובנות של הפלטפורמה מאפשרות לפרסם, לקדם ולבצע עסקאות בהיקף נרחב .
• אלגוריתמי המלצות: לפי הדו״ח, מערכות ההמלצה עשויות להציג מודעות בלתי חוקיות למשתמשים שהתעניינו בתכנים על בעלי חיים, וכך להרחיב את החשיפה לרשתות הסחר .
• אכיפה שאינה מותאמת לשפות רבות: רק כ־12% מהמודעות הבלתי חוקיות שאותרו היו באנגלית. החוקרים טוענים שמיקוד האכיפה בתוכן באנגלית מאפשר לחלק גדול מהמודעות בשפות אחרות לחמוק מבדיקה .
• כשלי אכיפה אוטומטית: במקרים מסוימים, לאחר דיווח על פוסטים אסורים, החוקרים קיבלו תשובות אוטומטיות שלפיהן התוכן אינו מפר את מדיניות פייסבוק — אף שלטענתם מדובר היה בהפרות ברורות .

מחברת הדו״ח, סימון הייסום, אמרה ל־Mongabay: ״אנחנו זקוקים לרגולציה עם שיניים. רגולציה עצמית לא עבדה… וסביר שלא תהיה מוצלחת במלואה״ .

מה Meta משיבה?

Meta, החברה האם של פייסבוק, לא הגיבה ישירות לממצאי דו״ח GI-TOC כאשר Mongabay פנתה אליה . עם זאת, החברה מפנה לפעילותה במסגרת הקואליציה להפסקת הסחר המקוון בחיות בר, וטוענת כי בין 2018 ל־2025 הסירה 63.3 מיליון מודעות אסורות וחסמה מוכרים שנחשדו בפעילות בלתי חוקית . Meta גם מסרה בעבר כי היא משתמשת בכלי זיהוי אוטומטיים ומציגה אזהרות בחיפושים אחר מונחים מסוימים הקשורים לסחר בחיות בר .

בפעולת אכיפה נפרדת, Meta סגרה תשע קבוצות פייסבוק באינדונזיה בעקבות חקירה משותפת של Mongabay ו־Bellingcat, שמצאה ראיות לסחר גלוי בבעלי חיים מוגנים בפלטפורמה . דובר החברה אמר אז: ״גורמים עברייניים משנים ללא הרף את השיטות שלהם כדי לחמוק מאכיפה, ולכן אנחנו משתפים פעולה עם מומחים ומשקיעים בכלים ובטכנולוגיה כדי להקדים את האיומים האלה״ .

הדרישה: פיקוח חיצוני וחובות שאפשר לאכוף

GI-TOC טוענת כי הסתמכות על רגולציה עצמית של חברות הטכנולוגיה נכשלה, וקוראת לתיאום רגולטורי בינלאומי מחייב. בין ההמלצות: זיהוי תוכן רב־לשוני, ערוצי דיווח ייעודיים לגורמי אכיפה ולמומחים, שקיפות בנוגע לאלגוריתמי המלצות וגישה של חוקרים עצמאיים לנתונים .

לטענת מחברי הדו״ח, חובות אכיפות, שקיפות אלגוריתמית, ניטור בשפות רבות ופיקוח משמעותי של גורמים חיצוניים אינם פתרונות נקודתיים לפייסבוק בלבד. הם מייצגים, לדבריהם, את התשתית הנדרשת לניהול הסיכונים של פלטפורמות מקוונות — גם בתחומים אחרים שבהם עיצוב המערכת עלול להעצים נזק .

רק כ־60% מהמודעות כללו מחיר. השווי הכולל של ההצעות המתומחרות עמד על 66,014,467 דולר, כאשר פייסבוק לבדה ריכזה הצעות בשווי 65,042,748 דולר — 98.53% מהשווי המתועד . לכן בחלק מהדיווחים הסכום מעוגל ל־65 או 66 מיליון דולר .

בין המודעות הופיעו בעלי חיים חיים, ובהם למורים בעלי זנב טבעתי, קופי עכביש ושימפנזים, לצד מוצרים כמו קרני קרנף וקשקשי פנגולין . חלק ניכר מהפריטים שויכו למינים המופיעים בנספחי CITES — האמנה הבינלאומית להסדרת הסחר במינים של בעלי חיים וצמחים בסכנת הכחדה .

על פי הממצאים, 84% מהמודעות שאותרו בפייסבוק נקשרו למינים בנספח I של CITES, הכולל את המינים שעליהם חלות מגבלות הסחר המחמירות ביותר. בנוסף, 58.3% מהמודעות כללו מינים המצויים בסכנת הכחדה או בסכנת הכחדה חמורה . קבוצות פייסבוק היו הזירה המרכזית לפעילות, עם 76% מהאיתורים .

המסקנה של GI-TOC חד־משמעית: פייסבוק אינה רק עוד פלטפורמה שבה מופיעות מודעות כאלה, אלא ״התשתית הציבורית המרכזית שבאמצעותה הסחר המקוון בחיות בר מתרכז, מתגלה ומתרחב״ .

האם הבעיה נעוצה בעיצוב של פייסבוק?

הדו״ח והסיקור שבא בעקבותיו טוענים כי הבעיה אינה מסתכמת בכך שמודעות מסוימות חומקות ממערכות הניטור. לטענת החוקרים, מאפיינים מובנים בפלטפורמה יוצרים לסוחרים תנאים נוחים במיוחד — בעיה שהם מתארים ככזו שהיא ״מעוצבת מראש״ .

המאפיינים המרכזיים שעליהם מצביע הדו״ח:

• קבוצות סגורות ופרטיות: סוחרים יכולים לפרסם בקבוצות שאינן גלויות למשתמשים מזדמנים וקשות יותר לזיהוי עבור מנהלי התוכן .
• פרסום אנונימי או תחת שם בדוי: האפשרות לפעול בלי אימות ברור של זהות בעולם האמיתי מקשה להתחקות אחר המוכרים ולהעמידם לדין .
• כלי מסחר ומונטיזציה: יכולות מובנות של הפלטפורמה מאפשרות לפרסם, לקדם ולבצע עסקאות בהיקף נרחב .
• אלגוריתמי המלצות: לפי הדו״ח, מערכות ההמלצה עשויות להציג מודעות בלתי חוקיות למשתמשים שהתעניינו בתכנים על בעלי חיים, וכך להרחיב את החשיפה לרשתות הסחר .
• אכיפה שאינה מותאמת לשפות רבות: רק כ־12% מהמודעות הבלתי חוקיות שאותרו היו באנגלית. החוקרים טוענים שמיקוד האכיפה בתוכן באנגלית מאפשר לחלק גדול מהמודעות בשפות אחרות לחמוק מבדיקה .
• כשלי אכיפה אוטומטית: במקרים מסוימים, לאחר דיווח על פוסטים אסורים, החוקרים קיבלו תשובות אוטומטיות שלפיהן התוכן אינו מפר את מדיניות פייסבוק — אף שלטענתם מדובר היה בהפרות ברורות .

מחברת הדו״ח, סימון הייסום, אמרה ל־Mongabay: ״אנחנו זקוקים לרגולציה עם שיניים. רגולציה עצמית לא עבדה… וסביר שלא תהיה מוצלחת במלואה״ .

מה Meta משיבה?

Meta, החברה האם של פייסבוק, לא הגיבה ישירות לממצאי דו״ח GI-TOC כאשר Mongabay פנתה אליה . עם זאת, החברה מפנה לפעילותה במסגרת הקואליציה להפסקת הסחר המקוון בחיות בר, וטוענת כי בין 2018 ל־2025 הסירה 63.3 מיליון מודעות אסורות וחסמה מוכרים שנחשדו בפעילות בלתי חוקית . Meta גם מסרה בעבר כי היא משתמשת בכלי זיהוי אוטומטיים ומציגה אזהרות בחיפושים אחר מונחים מסוימים הקשורים לסחר בחיות בר .

בפעולת אכיפה נפרדת, Meta סגרה תשע קבוצות פייסבוק באינדונזיה בעקבות חקירה משותפת של Mongabay ו־Bellingcat, שמצאה ראיות לסחר גלוי בבעלי חיים מוגנים בפלטפורמה . דובר החברה אמר אז: ״גורמים עברייניים משנים ללא הרף את השיטות שלהם כדי לחמוק מאכיפה, ולכן אנחנו משתפים פעולה עם מומחים ומשקיעים בכלים ובטכנולוגיה כדי להקדים את האיומים האלה״ .

הדרישה: פיקוח חיצוני וחובות שאפשר לאכוף

GI-TOC טוענת כי הסתמכות על רגולציה עצמית של חברות הטכנולוגיה נכשלה, וקוראת לתיאום רגולטורי בינלאומי מחייב. בין ההמלצות: זיהוי תוכן רב־לשוני, ערוצי דיווח ייעודיים לגורמי אכיפה ולמומחים, שקיפות בנוגע לאלגוריתמי המלצות וגישה של חוקרים עצמאיים לנתונים .

לטענת מחברי הדו״ח, חובות אכיפות, שקיפות אלגוריתמית, ניטור בשפות רבות ופיקוח משמעותי של גורמים חיצוניים אינם פתרונות נקודתיים לפייסבוק בלבד. הם מייצגים, לדבריהם, את התשתית הנדרשת לניהול הסיכונים של פלטפורמות מקוונות — גם בתחומים אחרים שבהם עיצוב המערכת עלול להעצים נזק .