פיצול גיאו-כלכלי: העולם על סף אובדן של 6.9 טריליון דולר

הפיצול הגיאו-כלכלי הגיע לנקודת מפנה קריטית. דוח של הפורום הכלכלי העולמי (WEF) מיוני 2026, 'מעמיקים את הפערים: המחיר של מערכת פיננסית מקוטעת יותר' (Deepening Divides: The Cost of a More Fragmented Financial System), שהופק בשיתוף עם חברת הייעוץ אוליבר ויימן (Oliver Wyman), מציין את השנים 2025–2026 כנקודת האל-חזור מגלובליזציה לכלכלה עולמית מפוצלת מבחינה מבנית. להלן פירוט עיקרי האזהרות, התחזיות וההמלצות, כפי שעולות מהדוח וממקורות מבוססים נוספים.

תרחיש קיצון: אובדן תוצר של עד 6.9 טריליון דולר

התנתקות כלכלית מלאה בין גוש מזרחי לגוש מערבי עלולה לעלות לכלכלה העולמית עד 6.9 טריליון דולר באובדן תוצר (GDP) בתרחיש קיצון . נתון זה מעדכן כלפי מעלה הערכה קודמת מדוח WEF מינואר 2025, 'ניווט בפיצול המערכת הפיננסית העולמית' (Navigating Global Financial System Fragmentation), שהעריך אובדן תוצר בטווח של 0.6 עד 5.7 טריליון דולר (כ-5% מהתמ"ג העולמי) בתרחיש של פיצול גבוה מאוד – השפעה שכבר אז הוגדרה כחמורה יותר מהמשבר הפיננסי של 2008 או ממגפת הקורונה . העלייה ל-6.9 טריליון דולר משקפת את ההתגברות המתמשכת של חסמי סחר, מגבלות השקעה ומדיניות 'הפחתת סיכונים' (de-risking) במהלך השנים 2025–2026 .

כבר כואב: 213–307 מיליארד דולר בשנה

הפיצול אינו רק סיכון עתידי; הוא כבר גובה מחיר כבד בהווה. הדוח מעריך כי הפיצול הגיאו-כלכלי עולה כיום לכלכלה העולמית 213 עד 307 מיליארדי דולר בשנה באובדן תוצר . במקביל, הוא מוסיף 0.2 עד 0.3 נקודות אחוז לאינפלציה העולמית, ובכך שוחק את כוח הקנייה ברוב הכלכלות . עלויות אלו נובעות מירידה בהיקפי הסחר, צמצום זרימות ההון חוצה הגבולות, ואובדן היעילות הכלכלית ששווקים משולבים סיפקו בעבר .

מתפשט אל מעבר ליריבים: גם בעלי ברית נפגעים

ממצא בולט במיוחד הוא שהפיצול כבר אינו מוגבל ליריבים גיאו-פוליטיים מובהקים כמו ציר ארה"ב-סין. הדוח מזהיר כי התופעה התפשטה ופוגעת גם בכלכלות של בעלות ברית מסורתיות, כאשר חסמי סחר, מדיניות 'הפחתת סיכונים' פיננסית ואמצעי ביטחון כלכלי מתרבים גם בין מדינות החולקות את אותו גוש גיאו-פוליטי . מגמה זו הואצה על ידי היחלשותם של מוסדות רב-צדדיים כמו קרן המטבע הבינלאומית (IMF), הבנק העולמי (World Bank) וארגון הסחר העולמי (WTO), שתפקידו ביישוב סכסוכי סחר נשחק. כתוצאה מכך, מדינות מסתמכות יותר ויותר על הסכמים דו-צדדיים ועל הסדרי תשלום במטבעות מקומיים .

השפעה על שכר העובדים בארה"ב לפי רמת מיומנות

הדוח מספק הערכות מפורטות של ההשפעה על שכר הריאלי של עובדים אמריקאים, כשהעובדים המיומנים ביותר סופגים את הירידות המוחלטות הגדולות ביותר:

• עובדים בעלי מיומנות נמוכה: שכר ריאלי נמוך ב-0.33%
• עובדים בעלי מיומנות בינונית: שכר ריאלי נמוך ב-0.49%
• עובדים בעלי מיומנות גבוהה: שכר ריאלי נמוך ב-0.58%

הממצא שעובדים אמריקאים מיומנים במיוחד חווים את הקיצוץ החד ביותר בשכרם מוסבר בכך שהם חשופים יותר למגזרים משולבים גלובלית – כמו פיננסים, טכנולוגיה וייצור מתקדם – שהם המופרעים ביותר כתוצאה מהפיצול .

מדוע שווקים מתעוררים סופגים את המכה הקשה ביותר (מקרה מבחן: אפריקה)

מדינות הנמצאות מחוץ לגושים הגיאו-פוליטיים הגדולים צפויות לספוג מכה כלכלית לא פרופורציונלית. הדוח מעריך פגיעה של 10.7% בצמיחת התמ"ג עבור מדינות שאינן מיושרות עם גוש, לעומת 6.4% עבור כלכלות המיושרות עם גוש . שווקים מתעוררים פגיעים במיוחד משלוש סיבות עיקריות:

• תלות רבה יותר בסחר פתוח ובזרימות הון חוצות גבולות, מה שהופך אותן לחשופות יותר לשיבושים.
• היעדר חוצצים כלכליים מגוונים, כלומר יש להן פחות תעשיות מקומיות או שווקים פנימיים גדולים להישען עליהם בעת משבר.
• נלכדות בין גושים יריבים, מה שמוביל לירידה בהשקעות, לשיבושים בהעברת טכנולוגיה ולעלויות מימון גבוהות יותר .

באפריקה, הנזק הכלכלי כבר ניכר. תחזית 2025 של הבנק האפריקאי לפיתוח (African Development Bank) ציינה כי אי-הוודאות הגלובלית הנובעת ממכסים הובילה להורדת תחזיות הצמיחה ב-0.2 עד 0.4 נקודות אחוז, ל-3.9% ב-2025 ו-4.0% ב-2026 . מחקר של קרן המטבע הבין-לאומית (IMF Working Paper) מצא שאפריקה שמדרום לסהרה פגיעה במיוחד משום שהקשרים המסחריים והפיננסיים של האזור מגוונים פחות, מה שמקשה על ספיגת זעזועים מיחסי סחר מצומצמים . דוח ה-WEF מחזק את המסקנה שמדינות שאינן מיושרות (non-aligned), כולל אלו באפריקה, צפויות לספוג את אובדן התפוקה החמור ביותר בכל תרחיש של ניתוק .

חמישה צעדי מדיניות שהפורום הכלכלי העולמי ממליץ עליהם

הדוח מזהה חמישה צעדים קונקרטיים שעל קובעי המדיניות לנקוט כדי לנהל ולצמצם את הנזקים :

1. קביעת כללי משחק משותפים (guardrails) להגנה על המערכת הפיננסית: שמירה על שלטון החוק, הבטחת מדיניות מוניטרית עצמאית, הגבלת החרמות של נכסים ריבוניים, והגנה על מידע ממשלתי מפני גישה לא מורשית .
2. התנגדות לפיצול נוסף של המערכת: שמירה על ערוצים פתוחים לתשלומים חוצי גבולות, לבנקאות כתכתב (correspondent banking) ולתשתיות שווקים פיננסיים .
3. רפורמה במערכת הפיננסית העולמית: חיזוק המוסדות הרב-צדדיים (IMF, World Bank, WTO) ועדכון המסגרות שלהם כדי להתמודד עם המציאות הגיאו-פוליטית הנוכחית .
4. קידום יכולת פעולה הדדית (interoperability) בין גושים מתעוררים: הבטחה שתשתיות פיננסיות חדשות ומערכות תשלום חדשות (למשל, מטבעות דיגיטליים ומערכות סליקה חלופיות) יחברו ולא יחצצו .
5. השקעה בחוסן כלכלי شامل (inclusive): תמיכה בכלכלות מתעוררות ובאוכלוסיות פגיעות באמצעות סיוע ממוקד, העברת טכנולוגיה ובניית יכולות, כדי להפחית את הנטל הא-סימטרי של הפיצול .

המסר המרכזי של הדוח ברור: הכלכלה העולמית חצתה נקודת אל-חזור (tipping point), וללא התערבות מדינית מכוונת, מחירי החלוקה ימשיכו לטפס עבור כל הכלכלות – אך במיוחד עבור אלו שהכי פחות מסוגלות לספוג את הזעזוע.