פידליטי: אבטחת הביטקוין לא תיחלש למרות קיצוץ התגמולים – הנה ההסבר הכלכלי

הכורים מגיבים להכנסה הכוללת, לא רק לתגמול. גריי טוען כי התמריצים לכורים כוללים את התגמול הכולל (block rewards), דמי עסקה, והשווי השוקי של הביטקוין ביחד . כל עוד הערך הכולל בדולרים של התגמולים מצדיק את עלויות החומרה והחשמל, הכורים ממשיכים להוסיף כוח חישוב (hash power) – מה שמעלה את עלות ביצוע התקפה .

המנגנונים שמבטיחים שעלות ההתקפה תמיד תעלה על ההשתתפות ביושר

הדו״ח של פידליטי חורג ממגמות היסטוריות ומציג סיבות מבניות מתורת המשחקים לכך שתקיפת הביטקוין אינה רציונלית מבחינה כלכלית – בהווה ובעתיד.

לולאות משוב שמלחמות בעצמן במהלך התקפה. הדו״ח מפרט כיצד התקפת 51% (בין אם צנזורה או הוצאה כפולה) מפעילה באופן טבעי תמריצים נגדיים המגייסים משתתפים ישרים ללא צורך בתיאום. לדוגמה, אם תוקף מייצר בלוקים ריקים, משתמשים מתמחרים מחדש את העסקאות בדמי עסקה גבוהים יותר, מה שמניע כורים ישרים נוספים להביא כוח חישוב לרשת כדי להתחרות ישירות בתוקף . גריי מתאר את זה כמבנה התמריצים של הביטקוין כ"[ר]אקטיבי" – תרחישי תקיפה יוצרים כוחות שוק שמושכים את כוח החישוב חזרה לכרייה הוגנת .

מתקפת צנזורה דורשת כ-99% מכוח החישוב כדי להיות בת-קיימא. מתקפת צנזורה מצליחה רק אם התוקף יכול לשמור על שליטה כמעט מוחלטת בייצור בלוקים. בפועל, דמי העסקה העולים כתוצאה מעסקאות מצונזרות מושכים כורים מתחרים, מה שהופך את האחיזה של התוקף לבלתי כדאית מבחינה כלכלית לאורך זמן .

היקף ההתקפה מוגבל מטבעו. גריי מציין שגם רוב כוח החישוב אינו מעניק שליטה על כללי הביטקוין – כמו ההיצע המקסימלי או לוח הזמנים להנפקה. לכן, התקפות 51% הן "מוגבלות בהיקפן" ו"משבשות מטבען" – ועד היום לא נצפו בקנה מידה משמעותי .

הרשת הכי פחות אטרקטיבית לתקיפה כשהיא הכי פגיעה. גריי מציין שבשנים הראשונות של הביטקוין, כאשר כוח החישוב היה נמוך מספיק כדי שמתקפת 51% תהיה אפשרית טכנית, לרשת היה ערך כלכלי זניח, כך שלא היה תמריץ רציונלי לתקוף אותה . לעומת זאת, ברגע שלביטקוין יש ערך שוק משמעותי, כוח החישוב והוצאות האנרגיה המאבטחות אותו כבר עלו באופן יחסי, מה שהופך את עלויות ההתקפה לאוסרות .

אין תלות בתחזיות אימוץ או דמי עסקה. הדו״ח נמנע בכוונה מהנחות לגבי רמות דמי העסקה העתידיות או שיעורי האימוץ. במקום זאת, הוא בוחן את כדאיות ההתקפה ישירות, ומסכם שהתגובה הרציונלית מבחינה כלכלית לכל התקפה היא להגן על הרשת, לא להצטרף לתוקף .

תרחיש התגמול של 0.195 BTC (בסביבות 2040)

לפי תחזיות ההחציה הסטנדרטיות, התגמול מגיע לכ-0.195 BTC כחמש החצאיות לאחר אירוע אפריל 2024 – בסביבות 2040 (3.125 BTC → 1.5625 BTC → ~0.78 BTC → ~0.39 BTC → ~0.195 BTC) . הטיעון של גריי חל באופן כללי על כל רמות התגמול העתידיות: הערך בדולרים של התגמול בכל תקופה תלוי במחיר הביטקוין באותה עת, והיסטורית עליית המחיר פיצתה יותר מכל קיצוץ של 50% בהנפקה . תזת הליבה של הדו״ח היא שהאבטחה נשענת על הערך הכולל של כל פיצוי הכורים (תגמול + דמי עסקה) ביחס לעלויות האנרגיה, לא על גודל התגמול בביטקוין, ושמנגנוני התמריצים המתקנים את עצמם של הרשת נשארים פעילים ללא קשר לכמה התגמול יורד .

סייגים חשובים

הניתוח מניח ביקוש מתמשך לביטקוין. פידליטי מכירה בכך שאם לביטקוין אין ביקוש, רוב הדינמיקה ברשת הופכת ללא רלוונטית – אבל בתרחיש כזה, התמריץ הכלכלי לתקוף יהיה גם קרוב לאפס .

הדו״ח גם מציין לחץ פיננסי בטווח הקרוב על כורים הנסחרים בבורסה, שחלקם מגוונים לפעולות בינה מלאכותית/מחשוב עתיר ביצועים (AI/HPC). אבל גריי מבחין בין לחץ תאגידי של כורים לבין אבטחת שכבת הבסיס של הביטקוין, שלדבריו נותרת איתנה .