הפעילות הובילה את דרום קוריאה להזניק מטוסי קרב לאחר שיותר מעשרה מטוסים צבאיים סיניים ורוסיים נכנסו לאזור הזיהוי האווירי של דרום קוריאה — אזור ניטור רחב יותר מהמרחב האווירי הריבוני של המדינה. גם יפן הזניקה מטוסים כדי לעקוב אחר המבנה האווירי . לפי שתי המדינות, לא נרשמה חדירה למרחב האווירי הטריטוריאלי שלהן.

מה כלל הסיור האווירי?

לפי הדיווחים, הכוח המשותף כלל:

• מטוסים רוסיים: מפציצים אסטרטגיים מדגם Tu-95MS ומטוסי קרב מדגמי Su-30SM ו-Su-35S .
• מטוסים סיניים: מפציצי H-6K, מטוסי קרב מדגם J-10C ומטוס התרעה ובקרה מוטס KJ-500A — מערכת המכונה לעיתים AWACS .

משרד ההגנה הסיני מסר כי הסיור נערך במסגרת תוכנית שיתוף הפעולה השנתית בין צבאות שתי המדינות, וכי הוא נועד להדגים את "נחישותן ויכולתן להגן במשותף על היציבות האזורית" . רוסיה מסרה כי המשימה יצאה לדרך מעל ים יפן והתנהלה כמתוכנן, ללא הפרה של המרחב האווירי של מדינה זרה .

החידוש הבולט בסבב הנוכחי היה השילוב של מטוסי קרב מלווים ושל מטוס התרעה ובקרה מוטס. לפי הדיווחים, זו הייתה הפעם הראשונה שבה אמצעים כאלה השתתפו בסדרת הסיורים, שהתרכזה בעבר בעיקר בטיסות של מפציצים . שילוב כזה עשוי לאפשר תיאום, שליטה והגנה מורכבים יותר במהלך משימה ארוכת טווח.

כיצד הגיבה דרום קוריאה?

הרמטכ"ל הדרום-קוריאני מסר כי הצבא זיהה את המטוסים עוד לפני כניסתם לאזור הזיהוי האווירי של דרום קוריאה, והזניק מטוסי קרב כדי להיערך לכל תרחיש . המטוסים הסיניים והרוסיים נכנסו לאזור ולאחר מכן יצאו ממנו, אך לא נכנסו למרחב האווירי הטריטוריאלי של דרום קוריאה .

חשוב להבחין בין שני המושגים: אזור זיהוי אווירי נועד לאפשר למדינה לזהות ולעקוב אחר כלי טיס המתקרבים לשטחה, אך הוא אינו שקול לגבול האווירי הריבוני שלה. לכן כניסה ל-KADIZ אינה בהכרח הפרה של המרחב האווירי, אף שהיא עשויה להוביל להזנקת מטוסי קרב ולמחאה דיפלומטית.

יפן מסרה כי הזניקה גם היא מטוסים ועקבה אחר ארבעה מפציצי H-6 סיניים ושני מפציצי Tu-95 רוסיים, לצד מטוסים נוספים . לא דווח על עימות או על שימוש בכוח במהלך האירוע.

סדרה שנתית שהחלה ב-2019

הסיור המשותף הראשון של חילות האוויר הסיני והרוסי נערך ב-23 ביולי 2019 מעל ים יפן וים סין המזרחי. רוסיה תיארה אותו אז כסיור האווירי ארוך-הטווח המשותף הראשון שלה עם סין באזור אסיה והאוקיינוס השקט . באותה משימה דיווחה דרום קוריאה על ירי אזהרה, ויפן הגישה מחאה חריפה .

מאז נערכו הסיורים לפחות פעם בשנה במסגרת תוכנית שיתוף פעולה שנתית . הסיור העשירי התקיים בדצמבר 2025 מעל ים סין המזרחי והאוקיינוס השקט המערבי ונמשך כשמונה שעות .

כמעט כל אחד מהסיורים גרר הזנקת מטוסי קרב מצד דרום קוריאה ויפן, ולעיתים גם מחאות רשמיות. הסיבה המרכזית לכך היא שהמטוסים הסיניים והרוסיים נוהגים לטוס באזור הזיהוי האווירי של דרום קוריאה ללא הודעה מוקדמת .

מה השתנה ב-2026?

לסיור ה-11 היו שני מאפיינים שבלטו במיוחד:

1. הרכב מורכב יותר: לצד המפציצים השתתפו מטוסי קרב רוסיים וסיניים, וכן מטוס KJ-500A ששימש להתרעה ולניהול השליטה האווירית . הדבר מצביע על מעבר ממשימה סמלית יחסית של מפציצים בלבד לתרגול רב-מערכתי יותר.
2. עיתוי רגיש: הסיור נערך ימים ספורים לאחר שטייוואן השלימה חמישה ימים של תרגילי מוכנות קרבית. בשל העיתוי, חלק מהאנליסטים פירשו את הטיסה כמסר מחושב לטאיפיי ולבעלות בריתה .

בייג'ינג ומוסקבה הציגו את הפעילות כתרגיל שגרתי שנועד להדגים נחישות משותפת לשמירה על היציבות האזורית. מנגד, מקורות עצמאיים ראו בה גם הפגנת יכולת שנועדה לבחון את הביטחון המבצעי של ארצות הברית ובעלות בריתה באזור האינדו-פסיפי .

למה הסיורים האלה חשובים?

הסיורים האוויריים הם חלק ממגמה רחבה יותר של העמקת התרגילים והסיורים הצבאיים המשותפים בין סין לרוסיה באזור אסיה והאוקיינוס השקט. דו"ח של שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי מיוני 2026 ציין כי מאז 2014 הגדילו שתי המדינות את מספר התרגילים והסיורים האוויריים והימיים המשותפים באזור .

מבחינת סין ורוסיה, מדובר בהפגנת תיאום ונוכחות בזירה שבה פועלות גם ארצות הברית, יפן ודרום קוריאה. מבחינת המדינות השכנות, טיסות חוזרות ונשנות בקרבת אזורים רגישים — ובייחוד כניסה לאזורי זיהוי אווירי ללא הודעה מוקדמת — יוצרות צורך להגיב במהירות ומגדילות את הסיכון לטעות בחישוב או להסלמה לא מתוכננת.

לכן, גם בלי הפרה של מרחב אווירי ובלי עימות ישיר, הסיור ה-11 מדגים כיצד שיתוף הפעולה האווירי בין מוסקבה לבייג'ינג נעשה מתמשך, מתואם ומורכב יותר מאז 2019.

הפעילות הובילה את דרום קוריאה להזניק מטוסי קרב לאחר שיותר מעשרה מטוסים צבאיים סיניים ורוסיים נכנסו לאזור הזיהוי האווירי של דרום קוריאה — אזור ניטור רחב יותר מהמרחב האווירי הריבוני של המדינה. גם יפן הזניקה מטוסים כדי לעקוב אחר המבנה האווירי . לפי שתי המדינות, לא נרשמה חדירה למרחב האווירי הטריטוריאלי שלהן.

מה כלל הסיור האווירי?

לפי הדיווחים, הכוח המשותף כלל:

• מטוסים רוסיים: מפציצים אסטרטגיים מדגם Tu-95MS ומטוסי קרב מדגמי Su-30SM ו-Su-35S .
• מטוסים סיניים: מפציצי H-6K, מטוסי קרב מדגם J-10C ומטוס התרעה ובקרה מוטס KJ-500A — מערכת המכונה לעיתים AWACS .

משרד ההגנה הסיני מסר כי הסיור נערך במסגרת תוכנית שיתוף הפעולה השנתית בין צבאות שתי המדינות, וכי הוא נועד להדגים את "נחישותן ויכולתן להגן במשותף על היציבות האזורית" . רוסיה מסרה כי המשימה יצאה לדרך מעל ים יפן והתנהלה כמתוכנן, ללא הפרה של המרחב האווירי של מדינה זרה .

החידוש הבולט בסבב הנוכחי היה השילוב של מטוסי קרב מלווים ושל מטוס התרעה ובקרה מוטס. לפי הדיווחים, זו הייתה הפעם הראשונה שבה אמצעים כאלה השתתפו בסדרת הסיורים, שהתרכזה בעבר בעיקר בטיסות של מפציצים . שילוב כזה עשוי לאפשר תיאום, שליטה והגנה מורכבים יותר במהלך משימה ארוכת טווח.

כיצד הגיבה דרום קוריאה?

הרמטכ"ל הדרום-קוריאני מסר כי הצבא זיהה את המטוסים עוד לפני כניסתם לאזור הזיהוי האווירי של דרום קוריאה, והזניק מטוסי קרב כדי להיערך לכל תרחיש . המטוסים הסיניים והרוסיים נכנסו לאזור ולאחר מכן יצאו ממנו, אך לא נכנסו למרחב האווירי הטריטוריאלי של דרום קוריאה .

חשוב להבחין בין שני המושגים: אזור זיהוי אווירי נועד לאפשר למדינה לזהות ולעקוב אחר כלי טיס המתקרבים לשטחה, אך הוא אינו שקול לגבול האווירי הריבוני שלה. לכן כניסה ל-KADIZ אינה בהכרח הפרה של המרחב האווירי, אף שהיא עשויה להוביל להזנקת מטוסי קרב ולמחאה דיפלומטית.

יפן מסרה כי הזניקה גם היא מטוסים ועקבה אחר ארבעה מפציצי H-6 סיניים ושני מפציצי Tu-95 רוסיים, לצד מטוסים נוספים . לא דווח על עימות או על שימוש בכוח במהלך האירוע.

סדרה שנתית שהחלה ב-2019

הסיור המשותף הראשון של חילות האוויר הסיני והרוסי נערך ב-23 ביולי 2019 מעל ים יפן וים סין המזרחי. רוסיה תיארה אותו אז כסיור האווירי ארוך-הטווח המשותף הראשון שלה עם סין באזור אסיה והאוקיינוס השקט . באותה משימה דיווחה דרום קוריאה על ירי אזהרה, ויפן הגישה מחאה חריפה .

מאז נערכו הסיורים לפחות פעם בשנה במסגרת תוכנית שיתוף פעולה שנתית . הסיור העשירי התקיים בדצמבר 2025 מעל ים סין המזרחי והאוקיינוס השקט המערבי ונמשך כשמונה שעות .

כמעט כל אחד מהסיורים גרר הזנקת מטוסי קרב מצד דרום קוריאה ויפן, ולעיתים גם מחאות רשמיות. הסיבה המרכזית לכך היא שהמטוסים הסיניים והרוסיים נוהגים לטוס באזור הזיהוי האווירי של דרום קוריאה ללא הודעה מוקדמת .

מה השתנה ב-2026?

לסיור ה-11 היו שני מאפיינים שבלטו במיוחד:

1. הרכב מורכב יותר: לצד המפציצים השתתפו מטוסי קרב רוסיים וסיניים, וכן מטוס KJ-500A ששימש להתרעה ולניהול השליטה האווירית . הדבר מצביע על מעבר ממשימה סמלית יחסית של מפציצים בלבד לתרגול רב-מערכתי יותר.
2. עיתוי רגיש: הסיור נערך ימים ספורים לאחר שטייוואן השלימה חמישה ימים של תרגילי מוכנות קרבית. בשל העיתוי, חלק מהאנליסטים פירשו את הטיסה כמסר מחושב לטאיפיי ולבעלות בריתה .

בייג'ינג ומוסקבה הציגו את הפעילות כתרגיל שגרתי שנועד להדגים נחישות משותפת לשמירה על היציבות האזורית. מנגד, מקורות עצמאיים ראו בה גם הפגנת יכולת שנועדה לבחון את הביטחון המבצעי של ארצות הברית ובעלות בריתה באזור האינדו-פסיפי .

למה הסיורים האלה חשובים?

הסיורים האוויריים הם חלק ממגמה רחבה יותר של העמקת התרגילים והסיורים הצבאיים המשותפים בין סין לרוסיה באזור אסיה והאוקיינוס השקט. דו"ח של שירות המחקר של הקונגרס האמריקאי מיוני 2026 ציין כי מאז 2014 הגדילו שתי המדינות את מספר התרגילים והסיורים האוויריים והימיים המשותפים באזור .

מבחינת סין ורוסיה, מדובר בהפגנת תיאום ונוכחות בזירה שבה פועלות גם ארצות הברית, יפן ודרום קוריאה. מבחינת המדינות השכנות, טיסות חוזרות ונשנות בקרבת אזורים רגישים — ובייחוד כניסה לאזורי זיהוי אווירי ללא הודעה מוקדמת — יוצרות צורך להגיב במהירות ומגדילות את הסיכון לטעות בחישוב או להסלמה לא מתוכננת.

לכן, גם בלי הפרה של מרחב אווירי ובלי עימות ישיר, הסיור ה-11 מדגים כיצד שיתוף הפעולה האווירי בין מוסקבה לבייג'ינג נעשה מתמשך, מתואם ומורכב יותר מאז 2019.