״חבריו של פוטין שמעו מאיתנו שסיום המלחמה אפשרי״, אמר זלנסקי. הוא הוסיף כי ״רוסיה חייבת לצאת מאוקראינה עם המלחמה שלה — אנחנו לא רוצים מלחמה״ .

לפי הדיווחים, ההצעה כוללת אפשרות לפגישה במדינה ניטרלית . היא ממשיכה יוזמה קודמת: במכתב פתוח מ־4 ביוני הציע זלנסקי לפוטין פגישה אישית, הפסקת אש מלאה למשך המשא ומתן וחילופי שבויים במתכונת של ״כולם תמורת כולם״ . במכתב נכתב כי סיום המלחמה צריך להיעשות ״בכנות, בכבוד ובערבויות לכך שהמלחמה לא תתחדש״ .

מתקפת 660 הכטב״מים

בלילה שבין 25 ל־26 ביוני שיגרה אוקראינה מתקפה אווירית גדולה נגד יעדים ברוסיה. משרד ההגנה הרוסי טען כי מערכות ההגנה האווירית יירטו והשמידו 660 כטב״מים אוקראיניים . לפי הדיווח הרוסי, הכטב״מים הופלו מעל 12 מחוזות ברוסיה, וכן מעל חצי האי קרים, הים השחור וים אזוב .

הדיווחים הזכירו גם את אזור מוסקבה ואת אזור טולה, שבו נמצאים מתקנים תעשייתיים, ובהם מפעל כימיקלים מרכזי . NPR וכלי תקשורת נוספים תיארו את האירוע כאחת מתקיפות הכטב״מים הגדולות ביותר שביצעה קייב מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה .

חשוב להדגיש: המספר 660 מבוסס על הודעת משרד ההגנה הרוסי, המתאר את הכטב״מים כמי שיורטו או הושמדו. היקף הנזק בפועל והמספר המדויק של הכטב״מים ששוגרו אינם מאומתים באופן עצמאי במידע שפורסם.

במקביל: דיווח על מתקפה רוסית בקייב

בעוד מתקפת הכטב״מים הייתה בעיצומה, הרשויות בקייב דיווחו על מתקפת טילים בליסטיים רוסית במהלך הלילה של 26 ביוני . האירועים המחישו את המציאות המורכבת שבה מתנהלים מאמצי השלום: הצהרות על משא ומתן מתקיימות לצד המשך תקיפות ארוכות־טווח נגד ערים, תשתיות ואתרים צבאיים.

התנאים של פוטין לשיחות

ב־23 ביוני אמר פוטין כי רוסיה מוכנה לשיחות שלום עם אוקראינה, אך רק על בסיס טיוטות ההסכמים שנדונו באיסטנבול ב־2022 . מוסקבה הציגה את המסגרת הזו כבסיס שכבר נוסח בעבר, ואילו מבקרים וגורמים אוקראיניים רואים בה מערכת דרישות חד־צדדית שאינה מציעה פשרה אמיתית .

לפי הדיווחים על טיוטת המסגרת, התנאים כללו:

• ויתור על שאיפות ההצטרפות לנאט״ו ואימוץ ניטרליות קבועה;
• ויתור על נשק גרעיני;
• צמצום הכוחות המזוינים של אוקראינה ל־85 אלף חיילים;
• הגבלת נוכחותם של כוחות וכלי נשק זרים בשטח אוקראינה .

פוטין התייחס גם ל״מציאות בשדה הקרב״ ולהבנות שלטענתו הושגו עם ארצות הברית באנקרג׳ שבאלסקה באוגוסט 2025 . המכון לחקר המלחמה, ISW, העריך כי האופן שבו הקרמלין מציג את התנאים משקף דרישות מקסימליסטיות לכניעה אוקראינית, ולא ניסיון להגיע להסדר מאוזן .

מבצע השפעה בן 40 יום

יום קודם לכן, ב־25 ביוני, זלנסקי אישר מבצע אסטרטגי בן 40 יום של שירות הביטחון של אוקראינה, ה־SBU, שמטרתו להפעיל לחץ על רוסיה כדי להביא לסיום המלחמה . פרטי המבצע נותרו מסווגים, אך ההצהרות הרשמיות קשרו אותו לתוכניות לתקיפות ארוכות ובינוניות טווח ולפעילות מבצעית של יחידות מיוחדות .

בפועל, מדובר בניסיון להשתמש ביכולת התקיפה המתפתחת של אוקראינה בעומק השטח הרוסי — ובייחוד בכטב״מים נגד תשתיות אנרגיה, מתקנים תעשייתיים ויעדים צבאיים — כדי להעלות את המחיר שמוסקבה משלמת על המשך המלחמה . מתקפת 26 ביוני נתפסה בכמה דיווחים כחלק מהפעלת הלחץ הזו, אף שלא פורסם אישור מלא לכך שכל מרכיביה היו חלק רשמי מהמבצע .

מה המשמעות של האסטרטגיה הדו־מסלולית?

ההתפתחויות מצביעות על אסטרטגיה אוקראינית הפועלת בשני מסלולים במקביל:

• המסלול הדיפלומטי: קייב משדרת נכונות לפגישה ישירה, מעבירה הצעות דרך בעלות בריתה וגם דרך מדינות המקורבות לרוסיה, ומציגה את היוזמה כהצעה לסיום המלחמה באמצעות ערבויות והסדר מוסכם .
• מסלול הלחץ הצבאי: אוקראינה מגבירה את השימוש בתקיפות עומק ובכטב״מים כדי לשחוק את מערכי ההגנה הרוסיים, לפגוע בתשתיות ולהבהיר שמחיר המלחמה עלול להמשיך לעלות עבור מוסקבה .

מנגד, עמדת פוטין מותנית בקבלת מסגרת איסטנבול וב״מציאות״ כפי שרוסיה מגדירה אותה. לכן, גם כאשר שני הצדדים מדברים על משא ומתן, הפערים ביניהם נותרו עמוקים: קייב מדברת על סיום המלחמה עם ערבויות ובכבוד, בעוד שמוסקבה מציבה תנאים שאוקראינה ובעלות בריתה רואות בהם דרישות לוויתורים טריטוריאליים, לניטרליות ולהחלשת יכולת ההגנה של המדינה .

״חבריו של פוטין שמעו מאיתנו שסיום המלחמה אפשרי״, אמר זלנסקי. הוא הוסיף כי ״רוסיה חייבת לצאת מאוקראינה עם המלחמה שלה — אנחנו לא רוצים מלחמה״ .

לפי הדיווחים, ההצעה כוללת אפשרות לפגישה במדינה ניטרלית . היא ממשיכה יוזמה קודמת: במכתב פתוח מ־4 ביוני הציע זלנסקי לפוטין פגישה אישית, הפסקת אש מלאה למשך המשא ומתן וחילופי שבויים במתכונת של ״כולם תמורת כולם״ . במכתב נכתב כי סיום המלחמה צריך להיעשות ״בכנות, בכבוד ובערבויות לכך שהמלחמה לא תתחדש״ .

מתקפת 660 הכטב״מים

בלילה שבין 25 ל־26 ביוני שיגרה אוקראינה מתקפה אווירית גדולה נגד יעדים ברוסיה. משרד ההגנה הרוסי טען כי מערכות ההגנה האווירית יירטו והשמידו 660 כטב״מים אוקראיניים . לפי הדיווח הרוסי, הכטב״מים הופלו מעל 12 מחוזות ברוסיה, וכן מעל חצי האי קרים, הים השחור וים אזוב .

הדיווחים הזכירו גם את אזור מוסקבה ואת אזור טולה, שבו נמצאים מתקנים תעשייתיים, ובהם מפעל כימיקלים מרכזי . NPR וכלי תקשורת נוספים תיארו את האירוע כאחת מתקיפות הכטב״מים הגדולות ביותר שביצעה קייב מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה .

חשוב להדגיש: המספר 660 מבוסס על הודעת משרד ההגנה הרוסי, המתאר את הכטב״מים כמי שיורטו או הושמדו. היקף הנזק בפועל והמספר המדויק של הכטב״מים ששוגרו אינם מאומתים באופן עצמאי במידע שפורסם.

במקביל: דיווח על מתקפה רוסית בקייב

בעוד מתקפת הכטב״מים הייתה בעיצומה, הרשויות בקייב דיווחו על מתקפת טילים בליסטיים רוסית במהלך הלילה של 26 ביוני . האירועים המחישו את המציאות המורכבת שבה מתנהלים מאמצי השלום: הצהרות על משא ומתן מתקיימות לצד המשך תקיפות ארוכות־טווח נגד ערים, תשתיות ואתרים צבאיים.

התנאים של פוטין לשיחות

ב־23 ביוני אמר פוטין כי רוסיה מוכנה לשיחות שלום עם אוקראינה, אך רק על בסיס טיוטות ההסכמים שנדונו באיסטנבול ב־2022 . מוסקבה הציגה את המסגרת הזו כבסיס שכבר נוסח בעבר, ואילו מבקרים וגורמים אוקראיניים רואים בה מערכת דרישות חד־צדדית שאינה מציעה פשרה אמיתית .

לפי הדיווחים על טיוטת המסגרת, התנאים כללו:

• ויתור על שאיפות ההצטרפות לנאט״ו ואימוץ ניטרליות קבועה;
• ויתור על נשק גרעיני;
• צמצום הכוחות המזוינים של אוקראינה ל־85 אלף חיילים;
• הגבלת נוכחותם של כוחות וכלי נשק זרים בשטח אוקראינה .

פוטין התייחס גם ל״מציאות בשדה הקרב״ ולהבנות שלטענתו הושגו עם ארצות הברית באנקרג׳ שבאלסקה באוגוסט 2025 . המכון לחקר המלחמה, ISW, העריך כי האופן שבו הקרמלין מציג את התנאים משקף דרישות מקסימליסטיות לכניעה אוקראינית, ולא ניסיון להגיע להסדר מאוזן .

מבצע השפעה בן 40 יום

יום קודם לכן, ב־25 ביוני, זלנסקי אישר מבצע אסטרטגי בן 40 יום של שירות הביטחון של אוקראינה, ה־SBU, שמטרתו להפעיל לחץ על רוסיה כדי להביא לסיום המלחמה . פרטי המבצע נותרו מסווגים, אך ההצהרות הרשמיות קשרו אותו לתוכניות לתקיפות ארוכות ובינוניות טווח ולפעילות מבצעית של יחידות מיוחדות .

בפועל, מדובר בניסיון להשתמש ביכולת התקיפה המתפתחת של אוקראינה בעומק השטח הרוסי — ובייחוד בכטב״מים נגד תשתיות אנרגיה, מתקנים תעשייתיים ויעדים צבאיים — כדי להעלות את המחיר שמוסקבה משלמת על המשך המלחמה . מתקפת 26 ביוני נתפסה בכמה דיווחים כחלק מהפעלת הלחץ הזו, אף שלא פורסם אישור מלא לכך שכל מרכיביה היו חלק רשמי מהמבצע .

מה המשמעות של האסטרטגיה הדו־מסלולית?

ההתפתחויות מצביעות על אסטרטגיה אוקראינית הפועלת בשני מסלולים במקביל:

• המסלול הדיפלומטי: קייב משדרת נכונות לפגישה ישירה, מעבירה הצעות דרך בעלות בריתה וגם דרך מדינות המקורבות לרוסיה, ומציגה את היוזמה כהצעה לסיום המלחמה באמצעות ערבויות והסדר מוסכם .
• מסלול הלחץ הצבאי: אוקראינה מגבירה את השימוש בתקיפות עומק ובכטב״מים כדי לשחוק את מערכי ההגנה הרוסיים, לפגוע בתשתיות ולהבהיר שמחיר המלחמה עלול להמשיך לעלות עבור מוסקבה .

מנגד, עמדת פוטין מותנית בקבלת מסגרת איסטנבול וב״מציאות״ כפי שרוסיה מגדירה אותה. לכן, גם כאשר שני הצדדים מדברים על משא ומתן, הפערים ביניהם נותרו עמוקים: קייב מדברת על סיום המלחמה עם ערבויות ובכבוד, בעוד שמוסקבה מציבה תנאים שאוקראינה ובעלות בריתה רואות בהם דרישות לוויתורים טריטוריאליים, לניטרליות ולהחלשת יכולת ההגנה של המדינה .