״חבריו של פוטין שמעו מאיתנו שסיום המלחמה אפשרי״, אמר זלנסקי. הוא הוסיף כי ״רוסיה חייבת לצאת מאוקראינה עם המלחמה שלה — אנחנו לא רוצים מלחמה״ .
לפי הדיווחים, ההצעה כוללת אפשרות לפגישה במדינה ניטרלית . היא ממשיכה יוזמה קודמת: במכתב פתוח מ־4 ביוני הציע זלנסקי לפוטין פגישה אישית, הפסקת אש מלאה למשך המשא ומתן וחילופי שבויים במתכונת של ״כולם תמורת כולם״ . במכתב נכתב כי סיום המלחמה צריך להיעשות ״בכנות, בכבוד ובערבויות לכך שהמלחמה לא תתחדש״ .
בלילה שבין 25 ל־26 ביוני שיגרה אוקראינה מתקפה אווירית גדולה נגד יעדים ברוסיה. משרד ההגנה הרוסי טען כי מערכות ההגנה האווירית יירטו והשמידו 660 כטב״מים אוקראיניים . לפי הדיווח הרוסי, הכטב״מים הופלו מעל 12 מחוזות ברוסיה, וכן מעל חצי האי קרים, הים השחור וים אזוב .
הדיווחים הזכירו גם את אזור מוסקבה ואת אזור טולה, שבו נמצאים מתקנים תעשייתיים, ובהם מפעל כימיקלים מרכזי . NPR וכלי תקשורת נוספים תיארו את האירוע כאחת מתקיפות הכטב״מים הגדולות ביותר שביצעה קייב מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה .
חשוב להדגיש: המספר 660 מבוסס על הודעת משרד ההגנה הרוסי, המתאר את הכטב״מים כמי שיורטו או הושמדו. היקף הנזק בפועל והמספר המדויק של הכטב״מים ששוגרו אינם מאומתים באופן עצמאי במידע שפורסם.
בעוד מתקפת הכטב״מים הייתה בעיצומה, הרשויות בקייב דיווחו על מתקפת טילים בליסטיים רוסית במהלך הלילה של 26 ביוני . האירועים המחישו את המציאות המורכבת שבה מתנהלים מאמצי השלום: הצהרות על משא ומתן מתקיימות לצד המשך תקיפות ארוכות־טווח נגד ערים, תשתיות ואתרים צבאיים.
ב־23 ביוני אמר פוטין כי רוסיה מוכנה לשיחות שלום עם אוקראינה, אך רק על בסיס טיוטות ההסכמים שנדונו באיסטנבול ב־2022 . מוסקבה הציגה את המסגרת הזו כבסיס שכבר נוסח בעבר, ואילו מבקרים וגורמים אוקראיניים רואים בה מערכת דרישות חד־צדדית שאינה מציעה פשרה אמיתית .
לפי הדיווחים על טיוטת המסגרת, התנאים כללו:
פוטין התייחס גם ל״מציאות בשדה הקרב״ ולהבנות שלטענתו הושגו עם ארצות הברית באנקרג׳ שבאלסקה באוגוסט 2025 . המכון לחקר המלחמה, ISW, העריך כי האופן שבו הקרמלין מציג את התנאים משקף דרישות מקסימליסטיות לכניעה אוקראינית, ולא ניסיון להגיע להסדר מאוזן .
יום קודם לכן, ב־25 ביוני, זלנסקי אישר מבצע אסטרטגי בן 40 יום של שירות הביטחון של אוקראינה, ה־SBU, שמטרתו להפעיל לחץ על רוסיה כדי להביא לסיום המלחמה . פרטי המבצע נותרו מסווגים, אך ההצהרות הרשמיות קשרו אותו לתוכניות לתקיפות ארוכות ובינוניות טווח ולפעילות מבצעית של יחידות מיוחדות .
בפועל, מדובר בניסיון להשתמש ביכולת התקיפה המתפתחת של אוקראינה בעומק השטח הרוסי — ובייחוד בכטב״מים נגד תשתיות אנרגיה, מתקנים תעשייתיים ויעדים צבאיים — כדי להעלות את המחיר שמוסקבה משלמת על המשך המלחמה . מתקפת 26 ביוני נתפסה בכמה דיווחים כחלק מהפעלת הלחץ הזו, אף שלא פורסם אישור מלא לכך שכל מרכיביה היו חלק רשמי מהמבצע .
ההתפתחויות מצביעות על אסטרטגיה אוקראינית הפועלת בשני מסלולים במקביל:
מנגד, עמדת פוטין מותנית בקבלת מסגרת איסטנבול וב״מציאות״ כפי שרוסיה מגדירה אותה. לכן, גם כאשר שני הצדדים מדברים על משא ומתן, הפערים ביניהם נותרו עמוקים: קייב מדברת על סיום המלחמה עם ערבויות ובכבוד, בעוד שמוסקבה מציבה תנאים שאוקראינה ובעלות בריתה רואות בהם דרישות לוויתורים טריטוריאליים, לניטרליות ולהחלשת יכולת ההגנה של המדינה .
״חבריו של פוטין שמעו מאיתנו שסיום המלחמה אפשרי״, אמר זלנסקי. הוא הוסיף כי ״רוסיה חייבת לצאת מאוקראינה עם המלחמה שלה — אנחנו לא רוצים מלחמה״ .
לפי הדיווחים, ההצעה כוללת אפשרות לפגישה במדינה ניטרלית . היא ממשיכה יוזמה קודמת: במכתב פתוח מ־4 ביוני הציע זלנסקי לפוטין פגישה אישית, הפסקת אש מלאה למשך המשא ומתן וחילופי שבויים במתכונת של ״כולם תמורת כולם״ . במכתב נכתב כי סיום המלחמה צריך להיעשות ״בכנות, בכבוד ובערבויות לכך שהמלחמה לא תתחדש״ .
בלילה שבין 25 ל־26 ביוני שיגרה אוקראינה מתקפה אווירית גדולה נגד יעדים ברוסיה. משרד ההגנה הרוסי טען כי מערכות ההגנה האווירית יירטו והשמידו 660 כטב״מים אוקראיניים . לפי הדיווח הרוסי, הכטב״מים הופלו מעל 12 מחוזות ברוסיה, וכן מעל חצי האי קרים, הים השחור וים אזוב .
הדיווחים הזכירו גם את אזור מוסקבה ואת אזור טולה, שבו נמצאים מתקנים תעשייתיים, ובהם מפעל כימיקלים מרכזי . NPR וכלי תקשורת נוספים תיארו את האירוע כאחת מתקיפות הכטב״מים הגדולות ביותר שביצעה קייב מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה .
חשוב להדגיש: המספר 660 מבוסס על הודעת משרד ההגנה הרוסי, המתאר את הכטב״מים כמי שיורטו או הושמדו. היקף הנזק בפועל והמספר המדויק של הכטב״מים ששוגרו אינם מאומתים באופן עצמאי במידע שפורסם.
בעוד מתקפת הכטב״מים הייתה בעיצומה, הרשויות בקייב דיווחו על מתקפת טילים בליסטיים רוסית במהלך הלילה של 26 ביוני . האירועים המחישו את המציאות המורכבת שבה מתנהלים מאמצי השלום: הצהרות על משא ומתן מתקיימות לצד המשך תקיפות ארוכות־טווח נגד ערים, תשתיות ואתרים צבאיים.
ב־23 ביוני אמר פוטין כי רוסיה מוכנה לשיחות שלום עם אוקראינה, אך רק על בסיס טיוטות ההסכמים שנדונו באיסטנבול ב־2022 . מוסקבה הציגה את המסגרת הזו כבסיס שכבר נוסח בעבר, ואילו מבקרים וגורמים אוקראיניים רואים בה מערכת דרישות חד־צדדית שאינה מציעה פשרה אמיתית .
לפי הדיווחים על טיוטת המסגרת, התנאים כללו:
פוטין התייחס גם ל״מציאות בשדה הקרב״ ולהבנות שלטענתו הושגו עם ארצות הברית באנקרג׳ שבאלסקה באוגוסט 2025 . המכון לחקר המלחמה, ISW, העריך כי האופן שבו הקרמלין מציג את התנאים משקף דרישות מקסימליסטיות לכניעה אוקראינית, ולא ניסיון להגיע להסדר מאוזן .
יום קודם לכן, ב־25 ביוני, זלנסקי אישר מבצע אסטרטגי בן 40 יום של שירות הביטחון של אוקראינה, ה־SBU, שמטרתו להפעיל לחץ על רוסיה כדי להביא לסיום המלחמה . פרטי המבצע נותרו מסווגים, אך ההצהרות הרשמיות קשרו אותו לתוכניות לתקיפות ארוכות ובינוניות טווח ולפעילות מבצעית של יחידות מיוחדות .
בפועל, מדובר בניסיון להשתמש ביכולת התקיפה המתפתחת של אוקראינה בעומק השטח הרוסי — ובייחוד בכטב״מים נגד תשתיות אנרגיה, מתקנים תעשייתיים ויעדים צבאיים — כדי להעלות את המחיר שמוסקבה משלמת על המשך המלחמה . מתקפת 26 ביוני נתפסה בכמה דיווחים כחלק מהפעלת הלחץ הזו, אף שלא פורסם אישור מלא לכך שכל מרכיביה היו חלק רשמי מהמבצע .
ההתפתחויות מצביעות על אסטרטגיה אוקראינית הפועלת בשני מסלולים במקביל:
מנגד, עמדת פוטין מותנית בקבלת מסגרת איסטנבול וב״מציאות״ כפי שרוסיה מגדירה אותה. לכן, גם כאשר שני הצדדים מדברים על משא ומתן, הפערים ביניהם נותרו עמוקים: קייב מדברת על סיום המלחמה עם ערבויות ובכבוד, בעוד שמוסקבה מציבה תנאים שאוקראינה ובעלות בריתה רואות בהם דרישות לוויתורים טריטוריאליים, לניטרליות ולהחלשת יכולת ההגנה של המדינה .