התקיפה בקריווי ריה וההבטחות מהמערב: מה באמת קורה עם ההגנה האווירית של אוקראינה?

תקיפה בליסטית רוסית על תשתית אזרחית בקריווי ריה (Kryvyi Rih), עיר הולדתו של הנשיא וולודימיר זלנסקי, הרגה ב-23 ביוני 2026 שלושה בני אדם ופצעה יותר מ-20. התקיפה התרחשה ימים ספורים לאחר שפסגת ה-G7 בצרפת הבטיחה חיזוק משמעותי להגנה האווירית של אוקראינה. במקביל, חוזי ההגנה האווירית הקונקרטיים והגדולים ביותר נחתמו עם גרמניה, לא עם ארצות הברית, בהיקף של מיליארדי אירו.

התקיפה ב-23 ביוני 2026: מה קרה?

בבוקר 23 ביוני הזהיר חיל האוויר האוקראיני מפני איום בליסטי מכיוון קרים בסביבות השעה 10:55, ואחר כך אישר שיגורים. זמן קצר לאחר השעה 11:00 פגע טיל בליסטי מסוג איסקנדר-M (Iskander-M), המצויד בתחמושת מצרר, בתשתית אזרחית בקריווי ריה.

שלושה בני אדם נהרגו, ובין 23 ל-25 נפצעו, לפי מקורות שונים. שני גברים בני 30 ו-39 דווחו במצב קשה. כוחות ההצלה כיבו את השריפה שפרצה וניהלו פעולות חיפוש.

תגובתו המיידית של זלנסקי

הנשיא זלנסקי פרסם הודעה בטלגרם באותו היום, אישר את מספר הקורבנות וציין שכוחות ההצלה כיבו את השריפה. הוא הדגיש במפורש שכוחות רוסים כוונו נגד תשתית אזרחית.

הוא ניצל את התקיפה כדי לחזור ולקרוא לבנות בריתו במערב: "כל דחייה במימוש הסכמי ההגנה האווירית, כל עיכוב באספקת מערכות הגנה וטילים עולה בחיי אוקראינים".

זלנסקי תיאר שוב ושוב את אספקת ההגנה האווירית של אוקראינה כ"בלתי מספקת", וציין ב-16 בינואר 2026 שמערכות רבות היו "נטולות טילים" עד למשלוח שהגיע אז.

פסגת G7: מה הוסכם על הגנה אווירית?

פסגת G7 לשנת 2026 באוויאן-לה-בן (Évian-les-Bains), צרפת, הסתיימה ב-17 ביוני בהצהרה משותפת שכללה מספר התחייבויות להגנה אווירית:

• הגדלת אספקה: המנהיגים התחייבו "להגביר את אספקת היכולות, המערכות והטילים הנוספים להגנה אווירית, כמו גם יכולות ארוכות-טווח".
• דיון ברישיונות: ה-G7 אמרו שהם "מוכנים לשקול הרחבת רישיונות לאוקראינה כדי לאפשר הגדלת הייצור הצבאי המקומי", כולל טילי יירוט וטילים להגנה אווירית.
• החמרת סנקציות: המנהיגים הסכימו להחמיר את הסנקציות על הכנסות הנפט והגז של רוסיה.

זלנסקי תיאר את הפסגה כמי שהשיגה "תוצאות חשובות עבור אוקראינה", והגדיר את ההתחייבויות להגנה אווירית כתוצאה המרכזית, תוך שהוא מציין ש"פטריוט היא כמעט מילה אוקראינית עכשיו".

עם זאת, יש לציין שההתחייבות בנושא הרישיונות גובשה כ"מוכנים לשקול" ולא כללה לוח זמנים מחייב או חתימה סופית.

החוזים הממשיים העיקריים: החבילה הגרמנית בסך 4 מיליארד אירו

בעוד שהצהרת ה-G7 מספקת התחייבויות פוליטיות רחבות, החוזים המפורטים והמהותיים ביותר להגנה אווירית שנראים בראיות הנוכחיות הם בין אוקראינה לגרמניה, שנחתמו במהלך ביקור זלנסקי בברלין באפריל 2026. נחתמו עשרה מסמכים.

חוזים מרכזיים שנחתמו באפריל 2026

מערכת	פרטים
טילי PAC-2 GEM-T (פטריוט)	חוזה שנחתם בין משרד ההגנה האוקראיני ל-Raytheon, בשווי 3.7 מיליארד דולר עבור מאות מיירטי Patriot Advanced Capability-2. המימון מגיע מגרמניה, ומעורב בו קו ייצור חדש בעיר שרובנהאוזן (Schrobenhausen) בגרמניה.
משגרי IRIS-T SLM/SLS	חוזה עם חברת Diehl Defence הגרמנית למערכות IRIS-T. גרמניה התחייבה לספק 18 מערכות IRIS-T בסך הכל; נכון ל-30 במאי 2026, סופקו 10 משגרים.
החבילה הכוללת	גרמניה הסכימה על חבילת שיתוף פעולה חדשה בשווי 4 מיליארד אירו, הכוללת מאות טילי פטריוט, 36 מערכות IRIS-T, ו-5,000 רחפני בינה מלאכותית. גרמניה גם השקיעה 300 מיליון אירו בנשק ארוך-טווח.
שיתוף נתוני שדה קרב	מזכר נפרד מכסה שיתוף נתוני ביצועים ממערכות IRIS-T, PzH 2000 ו-RCH 155 בתמורה לתמיכה גרמנית מתמשכת.

ההסכמים מאפריל 2026 כללו גם הסכם יישום לשיתוף פעולה בתעשייה הביטחונית, שמטרתו ייצור משותף ותחזוקה של מערכות מסוימות באוקראינה בטווח הארוך.

חוזים עם ארה"ב: מה מאושר ומה לא?

החוזה המשמעותי ביותר המקושר לארה"ב – עסקת Raytheon PAC-2 GEM-T בסך 3.7 מיליארד דולר – נחתם בין אוקראינה ל-Raytheon, אך הוא ממומן על ידי גרמניה, ואינו רכש ישיר של ממשלת ארה"ב. הטילים מיוצרים במתקן של RTX בגרמניה.

באשר לחוזים ממשלתיים ישירים של ארה"ב (כמו NASAMS או סוללות פטריוט נוספות מחוץ למימון הגרמני), לא נמצאה הודעה חדשה ועצמאית בתקופה יוני 2025–יוני 2026 בתוצאות החיפוש הזמינות. הצהרת ה-G7 המשותפת מאשרת מחדש שארה"ב ובעלות ברית אחרות ימשיכו לספק מערכות פטריוט וטילים מיירטים, אך חוזה הייצור הגדול והיחיד שנראה בראיות הוא עסקת Raytheon הממומנת על ידי גרמניה. אספקות אמריקאיות נוספות של הגנה אווירית (סוללות פטריוט, NASAMS) נראות כחלק מחבילות נשיאותיות (PDA) ותוכניות מימון (USAI) ולא כחוזי ייצור חדשים שהוכרזו.

התקיפה הרוסית על קריווי ריה, ימים ספורים לאחר פסגת ה-G7, מדגישה את הפער בין ההבטחות לרמת הביצוע בשטח. המסר של זלנסקי היה חד וברור: כל עיכוב עולה בחיי אדם.