דו"ח הבנק העולמי 2025: שריפת גז הגיעה לשיא של קרוב לשני עשורים

דו"ח מעקב שריפת הגז העולמי לשנת 2025 של הבנק העולמי, המבוסס על נתוני לוויין לשנת 2024, מצייר תמונה עגומה של מגמה עולמית מחמירה. שריפת גז טבעי (Gas Flaring) - השריפה המיותרת של גז טבעי הנלווה להפקת נפט - הגיעה לרמתה הגבוהה ביותר מזה קרוב לשני עשורים, ומתרכזת במספר קטן של מדינות תוך בזבוז עצום של משאבי אנרגיה וכסף.

שריפת גז עולמית: הרמה הגבוהה ביותר מאז 2007

שריפת הגז העולמית הגיעה ל-151 מיליארד מטרים מעוקבים (bcm) בשנת 2024, לעומת 148 bcm בשנת 2023. מדובר בעלייה של 2%, שהיא השנייה ברציפות בפעילות השריפה. נתון זה מייצג את הרמה הגבוהה ביותר של שריפה שנרשמה מאז 2007, ומאותת על נסיגה מההתקדמות הקודמת ועל כישלון בבלימת התופעה בקנה מידה עולמי.

המחיר הסביבתי כבד. שותפות הפחתת השריפה והמתאן העולמית (GFMR) של הבנק העולמי מעריכה שהשריפה ב-2024 שחררה 389 מיליון טונות של CO₂, כאשר חלק ניכר מגיע ממתאן לא שרוף, גז חממה רב-עוצמה. ה'גארדיאן' דיווח שנפח פליטות זה שווה ערך לתפוקת הפחמן השנתית של צרפת.

תשע מדינות אחראיות ל-75% מהשריפה העולמית

הדו"ח מזהה ריכוז חד של פעילות השריפה. תשע המדינות המובילות בשריפה היו אחראיות ל-שלושה רבעים מכלל השריפה בשנת 2024, אף על פי שהפיקו פחות ממחצית מהנפט העולמי. תשע המדינות הללו הן:

• רוסיה
• איראן
• עיראק
• ארצות הברית
• ונצואלה
• אלג'יריה
• ניגריה
• לוב
• סין

ריכוז השריפה בקרב שלוש המדינות המובילות - רוסיה, איראן ועיראק - התעצם עם הזמן. חלקן המשותף גדל מ-33% מכלל השריפה ב-2012 ל-46% ב-2024. לעומת זאת, יתר 70+ המדינות השורפות היוו רק 24% מהשריפה הכוללת ב-2024, ירידה מ-35% ב-2012, מה שמעיד על כך שהבעיה הופכת מרוכזת יותר במספר קטן יותר של פולטים גדולים.

63 מיליארד דולר של גז מבוזבז מדי שנה

הבזבוז הכלכלי מדהים. ל-151 ה-bcm של גז שנשרף ב-2024 היה ערך שוק מוערך של כ-63 מיליארד דולר, לפי חישוב המבוסס על תמחור גז טבעי של הנרי האב. לשם השוואה, כמות הגז שאבדה בשריפה כמעט שווה ערך לצריכת הגז הטבעי השנתית של אפריקה, שעומדת על כ-162 מיליארד מ"ק.

אין עלות בודדת לביטול השריפה השגרתית, אך יוזמת ZRF מראה התקדמות

דו"ח 2025 לא סיפק אומדן עלות גלובלי מצרפי יחיד לביטול השריפה השגרתית. עם זאת, הוא מדגיש את הביצועים של מדינות שהתחייבו ליוזמת 'אפס שריפה שגרתית עד 2030' (ZRF). היוזמה, שהושקה ב-2015, מחייבת ממשלות וחברות נפט להפסיק את השריפה השגרתית לא יאוחר מ-2030 באמצעות רגולציה, טכנולוגיה והסדרים פיננסיים.

הנתונים מאירים: מאז 2012, המדינות החברות ב-ZRF השיגו ירידה ממוצעת של 12% בעוצמת השריפה, בעוד שהמדינות שאינן חברות ראו עלייה של 25%. אך עם חמש שנים בלבד שנותרו עד ליעד 2030, השגת ה-ZRF תחייב ירידה של כמעט 40% בשריפה השגרתית מדי שנה, קצב שאפתני לאור המגמות הנוכחיות.

חסמים מבניים מונעים הפחתת שריפה

הדו"ח מזהה מספר חסמים מבניים מתמשכים המעכבים התקדמות, גם כשההיגיון הכלכלי והסביבתי לפעולה ברור:

• פערים רגולטוריים ומדיניות: אכיפה חלשה, תמריצים פיסקאליים לא מספקים וזכויות גז לא ברורות עלולים להרתיע השקעות בפרויקטים להפחתת שריפה במדינות שונות.
• חוסר בתשתיות: בשדות נפט מרוחקים, רשתות צינורות מוגבלות או יכולת עיבוד גז נמוכה מקשים על לכידת גז נלווה.
• חסמי שוק וחוזים: באזורים מפיקי נפט רבים, שווקי גז מקומיים מצומצמים או תנאים מסחריים לא אטרקטיביים הופכים פרויקטי לכידה ללא כלכליים.
• אתגרי מדידה, דיווח ואימות (MRV): הבנק העולמי מסתמך על הערכות לוויין למעקב אחר שריפה, מה שמדגיש את הצורך במדידה עקבית ואמינה לצורך תכנון ואחריותיות.

יוצאים מן הכלל ונקודות אור

למרות המגמה השלילית הכוללת, ישנם יוצאים מן הכלל בולטים. מדינות שאישרו את יוזמת ה-ZRF הציגו ביצועים טובים יותר באופן עקבי בהשוואה למדינות אחרות, מה שמוכיח שהתחייבות ומדיניות יכולות להניב תוצאות מדידות. יוזמת ZRF נותרה המסגרת העיקרית לתיאום המאמצים העולמיים, במטרה לסיים את השריפה השגרתית באמצעות שילוב של רגולציה, פריסת טכנולוגיה ומכשירים פיננסיים.

לסיכום, דו"ח הבנק העולמי לשנת 2025 מתעד משבר שריפה עולמי מחמיר: נפחי שריפה עולים, מרוכזים בקרב מספר מצומצם של יצרני נפט גדולים, עם 63 מיליארד דולר של גז שמבוזבזים מדי שנה וללא אומדן עלות אחד לפתרון הבעיה. החסמים המבניים ידועים היטב - רגולציה חלשה, פערי תשתית ועלויות גבוהות - בעוד שיוזמת ZRF מספקת נתיב מוכח אך מוגבל בזמן עבור המדינות המוכנות להתחייב.