אולטימטום של שבוע, אמנת הגנה גרעינית וסכנת התרחבות המלחמה

העימות שהתפתח ביוני 2026 מציב את אוקראינה, בלארוס ורוסיה במסלול התנגשות מסוכן במיוחד. במרכזו עומדים אולטימטום אוקראיני בן שבוע, איום רוסי להפעיל את מנגנוני ההגנה המשותפים עם מינסק, ואזהרות גוברות כי בלארוס עשויה להפוך ממארחת של תשתיות רוסיות למשתתפת ישירה יותר במלחמה.

מה הצית את המשבר: האולטימטום של זלנסקי

ב־19 ביוני אמר נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי בתדרוך תקשורתי בקייב כי על מנהיג בלארוס אלכסנדר לוקשנקו להסיר בתוך שבוע תחנות ממסר רוסיות המוצבות בשני אזורים לפחות לאורך הגבול עם אוקראינה . לפי הטענה האוקראינית, התחנות משמשות להעברת אותות, להכוונה ולתיקון מסלולי טיסה של כטב״מי שאהד רוסיים התוקפים ערים באוקראינה .

זלנסקי אמר: «אם הוא לא יעשה זאת, אנחנו נעשה זאת בעצמנו», אך לא פירט מה תהיה צורת הפעולה . הוא הציג את הדרישה כאפשרות של בלארוס להימנע ממעורבות ישירה: «אם בלארוס אינה רוצה להיות מעורבת במלחמה, עליה להסיר את תחנות הממסר של הכטב״מים הרוסיים» . בהתאם לכך, המועד המשוער לפקיעת האולטימטום הוא 26 ביוני 2026 .

תגובת מוסקבה: «מלוא מגוון האמצעים»

ב־23 ביוני הגיב שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב ישירות לאיום האוקראיני. במהלך דיון שעסק ביישוב המלחמה באוקראינה אמר כי רוסיה מוכנה להפעיל «את כל המנגנונים הקבועים באמנת האיחוד» כדי להבטיח את ביטחונה של בלארוס ושל מה שמכונה «מדינת האיחוד» — המסגרת המדינית והביטחונית המשותפת לשתי המדינות .

לברוב האשים את קייב באיום על מינסק באמצעות אפשרות של תקיפות נגד ציוד צבאי סמוך לגבול, והצהיר כי מוסקבה תנקוט «את כל האמצעים הנדרשים» מכוח הסכם הביטחון עם בלארוס .

האמנה שאליה התייחס היא ההסכם על ערבויות הביטחון במסגרת מדינת האיחוד, שנחתם במינסק ב־6 בדצמבר 2024 ואושרר בידי שתי המדינות ב־2025 . ההסכם מחייב את הצדדים להגן זה על ריבונותו ועל שלמותו הטריטוריאלית באמצעות «כל המשאבים הצבאיים הזמינים», וכולל סעיפים הנוגעים להגנתה של בלארוס באמצעות נשק גרעיני רוסי .

מדוע האמנה מעלה גם את הסיכון הגרעיני

זו אינה רק אמנת הגנה הדדית קונבנציונלית. לפי המקורות, יש לה שני היבטים מרכזיים:

1. הרחבת המטרייה הגרעינית הרוסית לבלארוס. בעת אישור האמנה היא תוארה כהרחבה של ההגנה הגרעינית הרוסית על בלארוס וכצעד להעמקת האינטגרציה הצבאית בין המדינות . לפי נוסח שצוטט במקורות, נשק גרעיני רוסי עשוי לשמש בתגובה להפעלת נשק גרעיני או נשק להשמדה המונית נגד רוסיה או בלארוס, וכן במקרה של תוקפנות בנשק קונבנציונלי היוצרת «איום קריטי» על ריבונותה או שלמותה הטריטוריאלית של אחת המדינות .

2. שילוב בלארוס במערך ההרתעה הרוסי. נשק גרעיני טקטי רוסי כבר הוצב בשטח בלארוס. במהלך ביקור העבודה של לברוב במינסק ב־13–15 ביוני הצהיר משרד החוץ הרוסי כי הנשק «מגן באופן אמין» על גבולותיה המערביים של מדינת האיחוד ושל ארגון האמנה לביטחון קיבוצי . נוסף על כך, מערכת הטילים אורשניק הועברה לכוננות בבלארוס כבר בדצמבר 2025, במסגרת אותה תשתית ביטחונית .

המשמעות אינה שאירוע נקודתי יוביל בהכרח לשימוש בנשק גרעיני. אולם עצם הכללתו של תרחיש כזה באמנה מרחיבה את טווח התגובות האפשריות שמוסקבה מציגה במקרה של תקיפה על שטח בלארוס.

הקרמלין ופסקוב: «איום ישיר על הריבונות»

ב־22 ביוני אישר הקרמלין כי נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ולוקשנקו צפויים להיפגש בעתיד הקרוב, בין היתר כדי לדון באולטימטום של זלנסקי . דובר הקרמלין דמיטרי פסקוב גינה את האולטימטום וטען כי אוקראינה מאיימת על ריבונותה של בלארוס.

«באשר לאיום עצמו, הוא כמובן אינו יכול שלא לעורר דאגה», אמר פסקוב. «זהו איום ישיר על ריבונותה של מדינה שכנה. אנו רואים בכך הצהרה מסוכנת מאוד» .

לוקשנקו שותק — אך מינסק אינה מתקפלת

נכון לדיווחים מ־23 ביוני, לוקשנקו עצמו לא פרסם תגובה ישירה לאולטימטום. עם זאת, מינסק דחתה את הדרישה האוקראינית לפרק את תחנות הממסר ושידרה נחישות להגן על גבולותיה . הערכת Belarus Security Brief מ־22 ביוני היא שבלארוס נתונה במקביל ל«לחץ דיפלומטי וצבאי חריף» מצד אוקראינה ורוסיה .

עמדתו של לוקשנקו מורכבת. ב־4 במרץ 2025 הוא חתם על החוק המאשר את אמנת הביטחון עם רוסיה, ובכך קיבל על עצמו התחייבויות של הגנה הדדית . בעבר ניסה לשמור על מרחק פורמלי ממעורבות ישירה במלחמה הרוסית, אף שאפשר לכוחות רוסיים להשתמש בשטח ובתשתיות בלארוס. בשנת 2022 הוא סייע לפלישה הרוסית לאוקראינה דרך שטחה הצפוני של בלארוס .

האופוזיציה הגולה מזהירה: הכנות שיטתיות למלחמה

ב־22 ביוני הזהיר הקבינט המעבר המאוחד של בלארוס — גוף האופוזיציה הגולה בהובלת סוויאטלנה ציחנואוסקאיה — כי לוקשנקו עשוי להכין את בלארוס לכניסה ישירה למלחמה הרוסית נגד אוקראינה. הגוף העביר למשרד החוץ האוקראיני דיווח רשמי בנושא .

האופוזיציה מסרה לאוקראינה תיק מודיעיני בן 30 עמודים, שלפיו משטרו של לוקשנקו «מכין את המדינה באופן שיטתי לכניסה למלחמה». המסמך מצביע על שינויים משפטיים, צבאיים ומדיניים שלטענת מחבריו מעידים על מעבר למתכונת חירום ומלחמה . בין הסימנים שצוינו:

• שינויי חוקה שביטלו את מעמדה של בלארוס כמדינה ניטרלית ולא־גרעינית;
• הכפלת גיוסם של חיילים בחוזה;
• גידול של פי חמישה בהוצאות הביטחון בתקציב המדינה;
• מיליטריזציה של החברה .

«הרטוריקה של לוקשנקו משתנה: אנחנו מתכוננים למלחמה», אמרה ציחנואוסקאיה במאי 2026 . היא אף כינתה בעבר את לוקשנקו «פושע מלחמה» בשל מתן אפשרות לרוסיה להשתמש בשטח בלארוס כבר מראשית הפלישה .

שלושה מסלולי הסלמה שמתכנסים

עם התקרבות המועד המשוער — 26 ביוני — מתכנסים שלושה מסלולים שעלולים להרחיב את המלחמה:

1. אוקראינה איימה לפעול באופן חד־צדדי נגד התשתיות בבלארוס אם תחנות הממסר יישארו פעילות .
2. רוסיה הצהירה כי תגיב באמצעות מלוא מנגנוני האמנה, שמסגרת ההרתעה הגרעינית היא חלק מהם .
3. בלארוס דחתה את האולטימטום, ובמקביל האופוזיציה הגולה מעריכה כי לוקשנקו עשוי להיות מוכן למעורבות ישירה יותר במלחמה .

התרחיש המסוכן ביותר אינו נובע רק מקיומו של ציוד תקשורת בגבול, אלא מהאופן שבו כל צד מגדיר אותו: קייב רואה בו תשתית שמסייעת לתקיפות רוסיות; מוסקבה עשויה להציג פגיעה בו כתקיפה על שטח בלארוס; והאמנה בין רוסיה לבלארוס מעניקה לקרמלין בסיס מדיני־צבאי להבטיח תגובה רחבה יותר.

תקיפה אוקראינית בשטח בלארוס — גם אם תוגבל לתשתית תקשורת — עלולה, לפי התרחיש שמעלים המקורות, להפעיל את סעיף ההגנה ההדדית ולהוביל לפתיחת חזית נוספת או להסלמה גרעינית . נכון ל־23 ביוני, חלון הסיכון המרכזי הוגדר כ־72–96 השעות שלפני פקיעת האולטימטום. אם קייב תממש את האיום לפעול בעצמה ומוסקבה תגיב מכוח האמנה, העימות עלול לחרוג באופן משמעותי מגבולות אוקראינה.