צו מעצר אירופי לנציב האיחוד לשעבר דימיטריס אברמופולוס בפרשת "קטרגייט"

צו המעצר מגיע לאחר ארבע שנות חקירה בחשדות שקטאר, מרוקו ומאוריטניה שילמו שוחד כדי להשפיע על החלטות הפרלמנט האירופי . הפרשה התפוצצה לראשונה בדצמבר 2022 עם מעצרה של סגנית נשיא הפרלמנט לשעבר, אווה קאילי, ואחרים .

צו המעצר האירופי

שופט חוקר בלגי הוציא את צו המעצר האירופי נגד אברמופולוס, שכיהן כנציב האיחוד האירופי לענייני הגירה, פנים ואזרחות בין השנים 2014 ל-2019 . הצו מתייחס ספציפית לחשדות שאברמופולוס השתתף ב"ארגון פשע" ועסק בהלבנת הון .

הצו אינו בר-ביצוע באופן מיידי, מכיוון שאברמופולוס חבר בפרלמנט היווני מטעם מפלגת השלטון הדמוקרטיה החדשה, המעניקה לו חסינות פרלמנטרית . הבקשה הבלגית להסרת החסינות הועברה על ידי פרקליטות בית המשפט העליון היווני למשרד המשפטים היווני, ותוגש להצבעה בפרלמנט היווני .

הקשר לארגון Fight Impunity והתשלומים לכאורה

במרכז ההאשמות נגד אברמופולוס עומד מעורבותו בארגון Fight Impunity (השם הרשמי: Association Against Impunity and for Transitional Justice), עמותה שהוקמה על ידי חבר הפרלמנט האירופי לשעבר, פייר אנטוניו פנזרי, שכבר הודה באשמה בפרשת הקטרגייט . התביעה הבלגית טוענת שאברמופולוס קיבל תשלומים בסך כולל של כ-73,000 אירו מהארגון כחלק ממערך רחב יותר של לובינג למען קטאר ומרוקו .

אברמופולוס שירת כחבר במועצה הכבודית של Fight Impunity, תפקיד שנטל על עצמו לאחר שעזב את הנציבות האירופית. מקורביו טוענים שהתשלומים בסך 73,000 אירו היו בעד שירותים לגיטימיים, דווחו כדין, וקיבלו אישור מראש מהוועדה לאתיקה של הנציבות האירופית . הם מדגישים ששיתוף הפעולה שלו עם הארגון הסתיים לפני פרוץ פרשת הקטרגייט בדצמבר 2022 .

אישור אתי של הנציבות האירופית

יסוד מרכזי בהגנתו של אברמופולוס הוא שהוא ביקש וקיבל אישור מהוועדה העצמאית לאתיקה של הנציבות האירופית בטרם קיבל על עצמו את התפקיד בתשלום ב-Fight Impunity . הוועדה נתנה חוות דעת רשמית ב-10 בדצמבר 2020, לאחר שאברמופולוס הודיע לנציבות שהתפקיד כחבר במועצה הכבודית יכלול תגמול למשך שנה אחת החל מ-1 באוקטובר 2020, ויכלול "קידום פעיל של פעילויות הארגון ברמה הבין-לאומית" .

דובר הנציבות האירופית אישר ב-23 ביוני 2026 שוועדת האתיקה אישרה את הבקשה, וציין שבמועד הבדיקה לא היה כל אינדיקציה לפעילות בלתי חוקית של הארגון . הנציבות מסרה שפעילותו המאושרת של אברמופולוס בארגון היא נושא נפרד מההתנהלות לכאורה הנחקרת .

ארגון Transparency International EU קרא לחקירה עצמאית של הנסיבות סביב אישור מינויו של אברמופולוס ל-Fight Impunity על ידי הנציבות .

מכשול החסינות

מעמדו של אברמופולוס כחבר כנסת יווני מטעם מפלגת הדמוקרטיה החדשה יוצר חסם משפטי למעצרו. הבקשה הבלגית להסרת חסינותו חייבת לקבל אישור ברוב קולות בפרלמנט היווני לפני שניתן יהיה להוציא את הצו לפועל .

עם זאת, אברמופולוס הצהיר שלא יעשה שימוש בחסינותו ופנה באופן אישי לרשויות היווניות בבקשה לפתוח בחקירה מלאה . הוא ביקש למסור עדות בפני שופט יווני, וקרא שוב ושוב להסיר את חסינותו כדי שיוכל לנקות את שמו .

הכחשתו והגנתו של אברמופולוס

בהצהרה שפרסם ב-22 ביוני 2026, אמר אברמופולוס שאין לו "שום מעורבות, ישירה או עקיפה" בפרשת הקטרגייט . הוא תיאר את השתתפותו ב-Fight Impunity כ"חוקית לחלוטין, מבוקרת, מאושרת, מוצהרת וממוסה", וטען שתפקידו היה כבוד גרידא, ללא סמכויות ניהוליות או ביצועיות .

צוות ההגנה שלו טען שהשתתפותו הייתה "פעילות מוסדית שגולתה ואושרה" שעברה בדיקה והותרה באופן רשמי על ידי הנציבות האירופית . אברמופולוס גם ציין שכיהן בוועדה מייעצת לצד דמויות בין-לאומיות בולטות, בהן הנציבה העליונה לשעבר של האיחוד לענייני חוץ, פדריקה מוגריני, ראש ממשלת צרפת לשעבר, ברנאר קזנב, והסנאטורית האיטלקייה, אמה בונינו .

ההקשר הרחב: פרשת הקטרגייט

פרשת הקטרגייט נחשפה לראשונה בדצמבר 2022, כאשר המשטרה הבלגית פשטה על מיקומים ברחבי בריסל והחרימה מאות אלפי אירו במזומן . הפרשה, הנחשבת לאחת מפרשיות השחיתות החמורות ביותר שזעזעו את האיחוד האירופי, מתמקדת בחשדות שקטאר, מרוקו ומאוריטניה ביקשו להשפיע על קבלת ההחלטות בפרלמנט האירופי באמצעות תשלומים ומתנות לחברי פרלמנט בהווה ובעבר . קטאר ומרוקו הכחישו בעקביות כל מעורבות .

סגנית נשיא הפרלמנט לשעבר, אווה קאילי, וחבר הפרלמנט לשעבר, פייר אנטוניו פנזרי, נמנים עם הדמויות המרכזיות שהואשמו בפרשה. הודאתו של פנזרי באשמה ושיתוף הפעולה שלו עם התביעה היו הכוח המניע מאחורי החקירה . אברמופולוס התפטר מ-Fight Impunity זמן קצר לאחר פרוץ הפרשה ב-2022 .