במקביל, ב־12 ביוני הוא איים להגביר את התקיפות על תשתיות באוקראינה, כדי להרתיע את קייב מתקיפת מתקנים אזרחיים ברוסיה . בפגישה בקרמלין אמר כי רוסיה "תגביר את התקיפות על תשתיות האויב", במטרה "לשלול מהאויב כל רצון לתקוף את המתקנים האזרחיים שלנו" .
האיומים לא נשארו ברמת ההצהרות בלבד. בלילה שבין 14 ל־15 ביוני שיגרו הכוחות הרוסיים מטח גדול של טילים וכטב״מים, ובמסגרתו דווח על לפחות 70 טילים לעבר קייב, דניפרו וחרקיב .
גם בזירה הכלכלית הודה פוטין כי התקיפות האוקראיניות "פוגעות בכלכלה ובחברה הרוסית", אך טען שהכלכלה "תתאושש במהירות" . ב־23 ביוני הוא עודכן על משבר הדלק, אך אמר כי לדעתו המשבר לא ישפיע על המאמץ המלחמתי .
המחסור נובע משילוב של פגיעה בבתי זיקוק, במתקני אחסון ובנתיבי הובלה בעקבות מסע הרחפנים האוקראיני. עם זאת, המקורות אינם מציגים תמונה אחידה לחלוטין: חלק מהדיווחים מדגישים ירידה ארצית בייצור, ואחרים מצביעים בעיקר על שיבושים לוגיסטיים באזורי החזית ובשטחים שבשליטה רוסית .
התפשטות גיאוגרפית: בתוך חמישה ימים בתחילת יוני גדל מספר האזורים ברוסיה שבהם דווח על מחסור בבנזין מ־15 ליותר מ־25, נוסף על שישה שטחים אוקראיניים הנתונים לכיבוש רוסי . עד סוף יוני דיווח כלי התקשורת העצמאי The Bell על הקצבות דלק ב־53 אזורים, כולל בשטחים הכבושים .
המחסור הגיע גם למוסקבה ולסנקט פטרבורג. רשת תחנות הדלק טטנפט הגבילה את המכירה ל־20 ליטר בנזין ללקוח . בחצי האי קרים המצב חמור במיוחד: בסבסטופול הוטלה מאז סוף מאי מגבלה של 20 ליטר, ומכירת דלק מסוג AI-95 הועברה לשיטת קופונים, עם עדיפות לתחבורה ציבורית . כמה דיווחים אף תיארו הפסקה כמעט מוחלטת של מכירות הדלק באזור .
ירידה בייצור: לפי מקורות תעשייה שצוטטו ברויטרס, ייצור הבנזין בשבוע השלישי של יוני היה נמוך בכ־25% לעומת התקופה המקבילה בשנה הקודמת . היכולת הכוללת של רוסיה לזיקוק נפט מוערכת כנמוכה ב־20%–30% . בתחילת יוני העריכה Energy Intelligence שכמעט שליש מיכולת הזיקוק במדינה — כ־2.14 מיליון חביות ביום — לא הייתה פעילה .
צעדי הממשלה: סגן ראש הממשלה אלכסנדר נובאק אמר שרוסיה שוקלת איסור על ייצוא דיזל, ובמקביל בוחנת אפשרות לייבא דלק כדי להתמודד עם המחסור . חברת הרכבות הממשלתית הקימה צוות מיוחד לניהול הובלת הדלק ברחבי המדינה .
החקלאות היא אחת מנקודות התורפה המרכזיות. אנליסטים הזהירו שלרוסיה נותר זמן מוגבל לייצב את שוק הדלק לפני שהמחסור יפגע בעבודות הקציר של 2026 . באזורים חקלאיים מרכזיים עלו מחירי הדיזל ב־40%–90% לעומת רמות האביב .
השלכות כלכליות: הבנק המרכזי של רוסיה הזהיר כי משבר הדלק ועלויות המלחמה עלולים להאיץ את האינפלציה . כך, הפגיעה אינה מסתכמת בתורים בתחנות הדלק: היא עלולה לייקר הובלה, חקלאות ומוצרים נוספים ולהכביד על המשק הרוסי.
המערכה מתנהלת במעגל של הסלמה הדדית. אוקראינה תוקפת יעדים בעומק רוסיה — ובהם בתי זיקוק, מתקני נפט, נתיבי תחבורה ומערכות הגנה אווירית — בניסיון לפגוע בלוגיסטיקה ולהמחיש את חולשתה של ההגנה הרוסית על העורף . לפי הערכות שפורסמו, המטרה היא להגדיל את הלחץ על הקרמלין ולהוביל אותו לשולחן המשא ומתן עד סתיו 2026 .
רוסיה, מנגד, ממשיכה במבצעי התקפה לאורך החזית ומגבירה את השימוש בטילים ובכטב״מים נגד ערים ותשתיות באוקראינה. המכון לחקר המלחמה (ISW) וגופים נוספים העריכו כי ביצועי הצבא הרוסי נחלשים, גם אם קיימים הבדלים בין שיטות המיפוי והערכת המצב של המקורות השונים . הכוחות הרוסיים ממשיכים להתקדם באיטיות בחלקים מהחזית, אך מתמודדים עם עומס לוגיסטי גובר .
ב־4 ביוני שלח נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי מכתב פתוח לפוטין, ובו הציע הפסקת אש מיידית לאורך קווי החזית הקיימים ופגישה ישירה במדינה שלישית . פוטין דחה את ההצעה, ושר החוץ הרוסי סרגיי לברוב חזר על הקו הנוקשה של הקרמלין . גם יוזמת שלום שנתמכה בידי ארצות הברית, ושאפה להביא להסכם עד יוני 2026, נותרה תקועה כשסוגיות מרכזיות עדיין לא נפתרו .
בינתיים, המחיר לאוכלוסייה האזרחית ממשיך לעלות. משלחת האו״ם לזכויות אדם באוקראינה דיווחה כי במאי 2026 נהרגו לפחות 274 אזרחים ונפצעו 1,763 — הנתון החודשי הגבוה ביותר מאז אפריל 2022 — על רקע התעצמות מערך התקיפות ארוכות־הטווח של רוסיה .
משבר הדלק הוא תוצאה ישירה של הפגיעה האוקראינית בתשתיות אנרגיה ובנתיבי אספקה, אך הוא גם הופך למבחן עבור יכולתה של רוסיה להמשיך לנהל מלחמה ממושכת. פוטין מנסה לשדר שליטה באמצעות צעדי חירום והבטחה שהמלחמה לא תיפגע, ובו בזמן מאיים להחריף את התקיפות על אוקראינה.
אם המחסור ימשיך להתפשט, הוא עלול להכביד על הלוגיסטיקה, להעלות את האינפלציה ולשבש את עונת החקלאות. אולם בשלב זה אין סימן להתמתנות: השיחות תקועות, שני הצדדים מקשיחים עמדות, והתקיפות בעורף ממשיכות להעמיק את מעגל ההסלמה.