הגוף הקטן 1998 KY26 מאיץ באופן שאינו מוסבר בכבידה בלבד, אבל נכון לעכשיו אין תשובה מוכחת לשאלה מה גורם לכך. מחקר תרמי של חוקרי המכון הטכנולוגי של ג׳ורג׳יה מחליש הסבר אחד — פליטת גז מקרח קבור — אך אינו מוכיח שהגוף הוא חללית, וגם לא פותר לבדו את מלוא תעלומת התאוצה.
3
13
גוף קטן, סיבוב מהיר ותאוצה חריגה
1998 KY26 הוא עצם קרוב לכדור הארץ, שקוטרו מוערך בכ־11 מטרים (כ־36 רגל). לפי הערכות, האלבדו שלו — מדד לכמות האור שהוא מחזיר — הוא כ־0.52, והוא משלים סיבוב סביב צירו בתוך כ־5.35 דקות.
17 למרות ממדיו הזעירים, מדידות מסלול מצביעות על שינוי בתנועתו שאי אפשר לייחס לכבידה בלבד.
אחת האפשרויות שנבחנה הייתה שמדובר ב״שביט אפל״: גוף שנראה כמו אסטרואיד, אך מכיל קרח קבור. כשהקרח מתחמם, הוא עשוי להפוך לגז וליצור דחף קטן, בלי להותיר בהכרח זנב ברור.
למה הקרח הקבור אינו הסבר משכנע
קורבין הנסן ומסאטושי הירבאיאשי בנו מודל של הטמפרטורות על פני 1998 KY26 ובתוכו. לפי המחקר שלהם, הטמפרטורות הממוצעות לאורך המסלול גבוהות מכדי לאפשר לקרח נדיף לשרוד לאורך זמן בחלל.
3 לשם השוואה, לפי הנתונים שפורסמו על המחקר, קרח צריך להישמר בטמפרטורה נמוכה מכ־128 מעלות מתחת לאפס; הממוצע בגוף הוא כ־47 מעלות מתחת לאפס, וגם האזורים הקרים ביותר חמים בהרבה מסף זה בממוצע לאורך מסלולו.
המסקנה היא שקרח קבור אינו נראה כמקור סביר ומתמשך לפליטת גז שתדחוף את הגוף. אבל שלילת ההסבר הזה אינה קובעת מה כן גורם לתאוצה, ובוודאי אינה מוכיחה שמדובר בעצם מלאכותי.
3
לחץ של אור השמש והדחף הזעיר שנוצר כשמשטח מתחמם ופולט חום הם כוחות שיכולים להשפיע על תנועתם של גופים בחלל. עם זאת, המקורות הזמינים אינם מראים שהכוחות האלה לבדם מסבירים באופן כמותי את כל התאוצה שנמדדה אצל 1998 KY26. לכן גם ההסבר הזה אינו סגור.
האם זו באמת Phobos 1?
האסטרופיזיקאי אבי לייב ושותפיו אדם היברד ואדם קרול הציעו ש־1998 KY26 עשוי להיות למעשה Phobos 1, גשושית סובייטית ששוגרה למאדים ואבדה ב־1988. במחקרם הם הצביעו על התאמות במסלול ובתצפיות, וטענו שמודל פשוט של חללית תואם שמונה עקומות אור של העצם.
1
אבל התאמה בין מודל לתצפיות אינה הוכחה לזהות. החוקרים עצמם מציינים שהניתוח אינו יכול לזהות באופן חד־משמעי את 1998 KY26 כ־Phobos 1; לכן מדובר בהשערה שטרם הוכחה, ולא בתגלית מאומתת.
1
גם מקור טבעי נותר אפשרות סבירה: מחקר אחר הצביע על כך שהגוף הגיע כנראה מחגורת האסטרואידים הראשית הפנימית, עם הסתברות של כ־67% למקור באזור תהודת ν6 שבשוליה הפנימיים. זו מסקנה מבוססת מודל, לא תצפית ישירה במקורו של האסטרואיד.
מה אמר מנהל נאס״א, ומה עשויה לגלות Hayabusa2
בריאיון לתוכנית ״Fox & Friends״ אמר מנהל נאס״א ג׳ארד אייזקמן כי לא ראה ראיות לכך ש־1998 KY26 הוא משהו אחר מאסטרואיד, או שהוא מהווה איום על כדור הארץ. האמירה משקפת את היעדר הראיות לזיהוי כחללית — היא אינה הכרעה מדעית סופית בשאלת מקור התאוצה.
המשימה היפנית Hayabusa2 מתוכננת להגיע אל 1998 KY26 ביולי 2031. תצפיות מקרוב עשויות לעזור להבחין בין פני שטח טבעיים לבין מבנים מלאכותיים, ולבחון את השערת Phobos 1 טוב יותר מנתוני בהירות ומסלול בלבד.
2
4 אם תהיה על הגוף כתובת קריאה כמו ״Made in the U.S.S.R.״, היא תהיה ראיה יוצאת דופן — אך עצם קיומה של כתובת כזו אינו מבוסס במקורות הזמינים.
לפי הדיווחים, הגוף צפוי לחלוף במרחק קרוב יחסית לכדור הארץ ב־2028, ולעבור שוב במרחק של פחות מעשרה מיליון מיילים ב־2039; מקור נוסף מציין מעבר במאי 2039, במרחק של כ־10.1 מיליון מיילים.
6 לעת עתה, השאלה החשובה אינה אם הסיפור על חללית אבודה מסקרן — אלא אילו תצפיות יצליחו להכריע בין ההסברים.