אוקראינה דיווחה כי מסופי סטארשילד שנעו במהירות של יותר מכ־100 מייל לשעה — כ־160 קמ״ש — איבדו את החיבור לרשת בלילה שבין 13 ל־14 באוקטובר. לפי הדיווחים, השיבושים פגעו בחלק מהמשימות הצבאיות. אף שבהמשך השבוע דווח על שיפור בקישוריות, עד 22 באוקטובר נותרו לא פתורות שתי שאלות מרכזיות: האם ההגבלה הוסרה לחלוטין, ומי הורה עליה.
8
מה בדיוק הוגבל?
לפי הדיווח, לא מדובר רק בהאטה של מהירות הגלישה, אלא במגבלה הקשורה למהירות שבה המסוף עצמו נע. סרהיי בסקרסטנוב, יועץ לנשיא אוקראינה, אמר שציוד המחובר ללוויין איבד קשר כשהגיע למהירות של יותר מכ־100 מייל לשעה, כלומר כ־160 קמ״ש.
8
סטארשילד הוא שירות הלוויין של SpaceX המיועד לממשלות ולצרכים צבאיים. אוקראינה משתמשת בקישוריות לוויינית לתקשורת בשדה הקרב ולהפעלת כטב״מים. גורמים אוקראינים אמרו שההגבלות שיבשו משימות חשובות, ודיווחים נוספים תיארו השפעה על פעילות כטב״מים התקפיים והגנתיים. מהחומר שפורסם לא עולה כמה משימות בוטלו, ואין בו פירוט מאומת לפי דגמי כטב״מים.
19
האם השירות חזר לפעול עד 22 באוקטובר?
הדיווחים הבחינו בין שיפור בקישוריות מתחת לתקרת המהירות לבין חזרה לפעילות במהירויות גבוהות. ב־15 באוקטובר מסר משרד ההגנה האוקראיני שהחיבור השתפר במהירויות של עד 160 קמ״ש, אך תקרת המהירות הרשמית נותרה בתוקף. לכן, העדכון לא אישר שציוד שנע מהר יותר יכול לפעול כרגיל.
11
ב־22 באוקטובר אמר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שאילון מאסק ״החזיר את זה״. אולם דיווחים אוקראיניים מאותו יום הצביעו על בעיות שעדיין נמשכו: גורם אוקראיני אמר ל־Kyiv Independent שתקרת 161 הקמ״ש עדיין בתוקף, ונשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי אמר שהיכולת לפעול במהירות של 400 קמ״ש טרם חזרה. זלנסקי הוסיף שמזכיר המדינה מרקו רוביו הבטיח לחזור עם מידע בתוך ״48 שעות ומעלה״.
4
דיווח נוסף באותו ערב, שהתבסס על מקורות צבאיים אוקראיניים, טען שככל הנראה ההגבלה הוסרה. מכלול הדיווחים אינו מבהיר מתי ובאיזו מידה חזר השירות: הוא לא מוכיח שעד 22 באוקטובר השירות במהירות מלאה חזר באופן אחיד בכל אוקראינה.
שיחת טראמפ ומאסק — וגרסאות סותרות על האחריות
הניו יורק טיימס דיווח שטראמפ התקשר למאסק וביקש ממנו להשיב לאוקראינה גישה מלאה לסטארשילד. דיווחים אחרים ציינו שהשיחה התקיימה ב־21 באוקטובר. למחרת אמר טראמפ שמאסק החזיר את השירות, אך הדיווחים הפומביים על השיחה ועל מצב הרשת לא הכריעו אם ההגבלה אכן הוסרה בכל מקום.
17
4
גם בשאלה מי יזם את ההגבלה הופיעו גרסאות שונות:
- רויטרס דיווחה, מפי גורמים, כי בכירים במשרד ההגנה קיבלו הודעה שמקורה בבית הלבן ולפיה יש להאט את שירות סטארשילד באוקראינה. גורם בכיר בממשל האמריקאי אמר לרויטרס שהנשיא לא ביקש זאת.
- דיווח שסיכם את גרסת הוול סטריט ג׳ורנל ייחס למאסק את ההחלטה הסופית על ההאטה. גם CBS News דיווחה, מפי אנשים המכירים את הפרטים, שהחלטתו של מאסק הובילה להגבלות.
2
18
- מאסק אמר שמערכות סטארשילד נמצאות בבעלות ובשליטת ממשלת ארצות הברית, ושהצבא האמריקאי — ובסופו של דבר הנשיא — הוא שמחליט על מגבלות מהירות או שימוש. מנגד, רוביו אמר שההחלטות על גישת אוקראינה נתונות ל־SpaceX ולמאסק, ולא לבית הלבן.
7
- טראמפ הכחיש שהוא הטיל את ההגבלה.
21
הדיווחים הסותרים אינם קובעים מי אישר את השינוי. המחלוקת משקפת גם את המבנה החריג של השירות: SpaceX מפעילה אותו, הוא משמש לצורכי ממשל וביטחון, ודיווחים תיארו חוזה מול הפנטגון. המידע הזמין אינו מבהיר כיצד החוזה או תנאיו חלו על השינוי המסוים הזה.
הרקע הפוליטי — ומה הדיווחים אינם מוכיחים
ההגבלה הפכה לעימות פוליטי על רקע לחץ פומבי מצד טראמפ על אוקראינה להפסיק לתקוף מתקני אנרגיה ברוסיה. רויטרס הציבה את ההודעה שיוחסה לבית הלבן בהקשר הזה, ואילו דיווח על גרסת הוול סטריט ג׳ורנל קשר את החלטת מאסק לביקורת שמתחו מאסק וטראמפ על התקיפות האוקראיניות נגד בתי זיקוק רוסיים. העיתוי, כשלעצמו, אינו מוכיח מה היה המניע להגבלה.
3
2
בנפרד, דווח כי ב־14 באוקטובר תקפו כוחות רוסיים תשתיות אנרגיה באוקראינה. לפי אחד הדיווחים, בתוך 24 שעות פגעו 850 כטב״מים ו־39 טילים ב־30 יעדי אנרגיה ב־19 מחוזות. הנתונים מתארים את הרקע הצבאי הרחב, אך אינם מוכיחים קשר ישיר בין התקיפות להגבלות על סטארשילד.
5
המסקנה הברורה ביותר מצומצמת יותר: אוקראינה דיווחה על ניתוק מעל מהירות של כ־160 קמ״ש ועל שיבושים בחלק מהמשימות; לאחר מכן השתפרה הקישוריות, אך הדיווחים על חזרה לפעילות במהירות מלאה סתרו זה את זה. לפי המידע שפורסם עד 22 באוקטובר, עדיין לא הובהר מי הורה על ההגבלה ומתי הוסרה במלואה.
8
11