ב־17 באוקטובר, בבסיס חיל האוויר אנדרוז, שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו הבחין בין שירות האינטרנט המסחרי סטארלינק של SpaceX לבין סטארשילד, השירות הצבאי. לפי רוביו, אוקראינה אינה מקבלת כעת גישה לסטארשילד, ובקשת קייב להשתמש בו לתקיפות עומק בתוך רוסיה עדיין נמצאת בדיון.
5
11
12
13
רוביו תיאר את סטארלינק כמוצר מסחרי ואת סטארשילד כמוצר ביטחוני וצבאי.
5 הוא גם הכחיש שהבית הלבן הורה להאט את השירות באוקראינה.
6
11
13
מה נותר במחלוקת
הדברים אינם מיישבים את השאלה מה גרם להגבלות שעליהן דיווחו האוקראינים. הנשיא וולודימיר זלנסקי אמר שהמגבלות עדיין בתוקף, ותיאר אותן כפעולה שנראית מכוונת ולא כתקלה טכנית.
1 גורמים אוקראינים דיווחו שההגבלות שיבשו משימות צבאיות, ובהן פעילות של כטב״מי הגנה אווירית.
15
גם החשבונות על האחריות אינם תואמים: מאסק אמר שכל הגבלה על השירות הצבאי נקבעת בידי ממשלת ארצות הברית והצבא האמריקאי, ובסופו של דבר בידי הנשיא דונלד טראמפ.
8 רוביו, לעומת זאת, הכחיש שהממשל הורה על ההאטה.
6
11 המידע הזמין אינו מכריע מי יזם או אישר את ההגבלות.
שני שירותים, ושתי סוגיות נפרדות
ההבחנה של רוביו בין סטארלינק לסטארשילד מתייחסת לסוג השירות ולגישה אליו. בנפרד, זלנסקי אמר שהמגבלות על קישוריות לוויינית באוקראינה נותרו בעינן גם לאחר שארצות הברית חידשה את שיתוף המודיעין על שיגורי טילים בליסטיים רוסיים, שנפסק לכמה ימים. חידוש שיתוף המודיעין, לפי דבריו, לא ביטל את מגבלות החיבור.
3
לכן, עמדתו של רוביו הייתה שאוקראינה משתמשת בסטארלינק המסחרי ולא בסטארשילד הצבאי, ושוושינגטון לא הורתה על ההאטה; במקביל, בקשתה של קייב לגישה לסטארשילד נותרה פתוחה. הדיווחים של זלנסקי ומאסק הציגו תמונה אחרת של ההגבלות ושל השליטה בהן, והמקורות הזמינים אינם פותרים את הסתירה.
1
5
6
8