ב־9 באוקטובר 2026 החריפה ארצות הברית את הלחץ על בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), והטילה סנקציות על המוסד עצמו — ולא רק על שופטים ובעלי תפקידים בו. הצעדים מגבילים עסקאות הקשורות לארה״ב וחוסמים נכסים של בית הדין שנמצאים בתחום השיפוט האמריקאי. לצד זאת נקבעה תקופת היערכות של שישה חודשים, ורישיונות מסוימים מאפשרים לחלק מהפעילות להימשך.
1
6
21
מה הסנקציות מגבילות?
לפי הדיווחים, יש לצעדים שלושה היבטים עיקריים:
- עסקאות עם בית הדין: ככלל, חברות ואנשים בארה״ב מנועים מעשיית עסקים עם ה־ICC.
1
21
- נכסים בתחום השיפוט האמריקאי: נכסי בית הדין שנמצאים תחת סמכות שיפוט אמריקאית נחסמים. המידע הזמין אינו קובע שנכסים המוחזקים מחוץ לתחום השיפוט הזה הוקפאו גם הם.
21
- שירותים פיננסיים, טכנולוגיה ודולרים: בדיווחים נאמר שהסנקציות מגבילות את גישת בית הדין לשירותים פיננסיים ולחברות טכנולוגיה אמריקאיות, וכן לשימוש בדולרים.
6
10
אלה תיאורים של ההשפעה המדווחת, ולא פירוט מלא של כל ההשלכות המשפטיות. קטעי המקורות הזמינים אינם כוללים את נוסח החלטת משרד האוצר האמריקאי או את מלוא תנאי הרישיונות. לכן הם אינם מאפשרים לקבוע כיצד יטופלו כל עסקת דולרים, כל ספק שירות זר או כל מקרה פרטני.
מה משמעות תקופת ששת החודשים?
לחברות ולאנשים בארה״ב שיש להם קשרים עסקיים עם בית הדין ניתנו שישה חודשים לסיים אותם. במקביל, משרד האוצר האמריקאי התיר באמצעות רישיונות להמשיך חלק מהשירותים ומהעסקאות בתקופה זו.
6
19
21
הדיווחים מונים חריגים או פעילויות שקיבלו רישיון בתחומי תקשורת, תוכנה, תשלומי פנסיה ועסקאות הקשורות לעצורים. אין פירוש הדבר שכל שירותי הטכנולוגיה או השירותים הפיננסיים פטורים. המקורות הזמינים גם אינם מפרטים את מלוא התנאים ואת הליך הרישוי לכל קטגוריה.
מה אמר רוביו — ועל מה מבוססת עמדת הממשל?
שר החוץ האמריקאי מרקו רוביו אמר שהצעדים נועדו להגן על ריבונות ארה״ב, והאשים את בית הדין בכך שהוא מבקש להעמיד אמריקאים לדין.
1
14 הממשל תיאר את ה־ICC כמוסד פוליטי וטען שניסה להעמיד לדין אמריקאים וישראלים שלא בצדק ובאופן בלתי חוקי. אלה טענות הממשל, ולא ממצאים עצמאיים שנקבעו בדיווחים המצוטטים כאן.
2
רוביו אמר שארה״ב תאסור עסקאות עם מה שכינה "בית הדין הסורר", תנתק ממנו משאבים ו"תשתק את יכולתו לפעול נגדנו". הוא תיאר גם יעד רחב יותר של פירוק בית הדין "חלק אחר חלק".
4
6
הצעד החדש מרחיב מערכה קודמת של סנקציות נגד בעלי תפקידים בבית הדין. לפי ה־BBC, לפני שהסנקציות הוטלו על המוסד עצמו כבר הוטלו סנקציות על 17 שופטים ובעלי תפקידים.
1 בדיווחים נקשר העימות של הממשל עם ה־ICC להליכים הנוגעים לארה״ב ולישראל.
2
בית הדין ומדינות נוספות מגיבים
בית הדין כינה את הסנקציות "מתקפה על שלטון החוק ועל יסודותיו של הסדר המשפטי הבינלאומי", וקרא ל־125 המדינות החברות בו להגן עליו. נשיאת ה־ICC, טומוקו אקנה, דחתה את הצעדים; בדיווחים נוספים נאמר שהנהגת בית הדין לא תירתע מהם.
17
לפי הדיווחים על התגובה הבינלאומית, מזכ״ל האו״ם הביע דאגה מההשפעה הצפויה על בית הדין. מדינות אירופיות, קנדה ויפן הביעו גם הן תמיכה ב־ICC וביקורת על הצעד האמריקאי.
18
שר החוץ של בלגיה קרא לאיחוד האירופי להפעיל את "חוק החסימה" כדי להגן על בית הדין. מדובר בהצעה, ולא באישור לכך שהחוק הופעל. בדיווחים אחרים נמסר שהנציבות האירופית התבקשה להכין צעד כזה, אך המקורות הזמינים אינם מוכיחים שהוא נכנס לתוקף.
זכייתה של נאווי פילאי בנובל והעיתוי
הסנקציות הוכרזו שעות לאחר שנאווי פילאי, משפטנית מדרום אפריקה ושופטת לשעבר בבית הדין, הוכרזה כזוכת פרס נובל לשלום לשנת 2026. פילאי כיהנה גם כנציבת האו״ם לזכויות אדם.
3 לפי רויטרס, ועדת נובל תיארה את הפרס כמסר תמיכה בבתי דין בינלאומיים, בתקופה שבה שופטים ומוסדות של המשפט הבינלאומי נתונים ללחץ פוליטי.
פילאי כינתה את הסנקציות "חסרות תקדים" ו"בלתי קבילות", ויצאה נגד ענישה של שופטים בשל עבודתם השיפוטית.
1 סמיכות הזמנים זכתה לתשומת לב, אך היא לבדה אינה מוכיחה מדוע הוכרזו הסנקציות באותו מועד. המקורות המצוטטים כאן אינם מכריעים אם העיתוי היה מקרי.