ב 7 באוקטובר 2026 דיווחו צוותים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה ומאוניברסיטת טסינגחואה על שעונים גרעיניים עובדים: לייזרים מודדים מעבר אנרגיה בגרעיני תוריום 229 המשובצים בגבישי פלואוריד הסידן. טסינגחואה דיווחה על יציבות גבוהה בערך פי שישה ועל התאמה בין גבישים שונים; בווינה הדגימו בקרה אוטומטית על הלייזר במשך יותר מ 2...
פורסם על ידינערך באמצעות GPT-6 Lunaהתמונות נוצרו באמצעות GPT Image 2
Research answer

Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: What did the independent TU Wien and Tsinghua University teams achieve with the world’s first working thorium-229 nuclear clocks, reported i. Article summary: The TU Wien and Tsinghua University teams independently demonstrated working clocks whose reference is an energy transition *inside* thorium-229 nuclei, rather than an electron transition. Their October 7 Nature reports . Topic tags: general, academic, general web, news. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, charts with fa
שני צוותי מחקר עצמאיים — מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה (TU Wien) ומאוניברסיטת טסינגחואה בבייג׳ינג — הדגימו שעונים המבוססים על מעבר אנרגיה בתוך גרעיני תוריום-229. התוצאות פורסמו ב-Nature ב-7 באוקטובר 2026 והופכות יעד מחקרי ותיק להוכחת היתכנות עובדת. עם זאת, המכשירים עדיין אינם עולים בביצועיהם על השעונים האטומיים האופטיים המדויקים ביותר.12
שעונים אטומיים אופטיים רגילים מתבססים על מעברים הקשורים לאלקטרונים באטום. בשעון גרעיני, מעבר האנרגיה מתרחש בתוך הגרעין עצמו — במקרה הזה, בגרעיני תוריום-229. לייזרים בוחנים גרעיני תוריום המשובצים בגבישי פלואוריד הסידן, ומתכווננים לתדר האופייני של המעבר. במערכת שהדגימה וינה נעשה שימוש במעבר באורך גל של 148 ננומטר ובמנגנון משוב שמווסת את הלייזר.2
7
המילה „גרעיני” מתארת את המקום שבו מתרחש המעבר; היא לא אומרת שהשעון משתמש בביקוע גרעיני או בהיתוך. וגם בניגוד לשעונים המבוססים על אטומים או יונים שנלכדים במלכודות, אבות-הטיפוס האלה משתמשים בגבישים מוצקים שהוספו להם אטומי תוריום.7
צוות טסינגחואה דיווח על יציבות גבוהה בערך פי שישה מזו של המערכת מווינה. בנוסף, אותות שנמדדו בגבישים שיוצרו בנפרד התאימו ברמה של כ-3 × 10⁻¹³. ההתאמה בין הגבישים היא סימן מעודד לכך שאפשר לשחזר את אות השעון ביותר מדגימה אחת.4
הצוות מווינה הציג הישג מסוג אחר: המערכת ייצבה את הלייזר באופן אוטומטי ופעלה יותר מ-24 שעות ללא התערבות. אי-יציבות התדר שלה התקרבה ל-10⁻¹⁵ לאורך יום — נתון שמקובל להמחיש כשגיאה של כשנייה אחת ב-30 מיליון שנה.2
13
חשוב לא לערבב בין המדדים. יציבות לאורך זמן, התאמה בין גבישים שונים ודיוק ביחס לתקן חיצוני הם מדדים קשורים, אך אינם זהים. לכן, היתרון של פי שישה ביציבות שדיווחה טסינגחואה אינו דירוג כולל של הדיוק בשני השעונים.2
4
13
שני הניסויים מתמודדים עם אתגרים שונים בדרך לשעון שימושי. התוצאות של טסינגחואה מצביעות על כך שאפשר לקבל אות דומה מגבישים שונים; וינה הראתה שאפשר לשלוט בלייזר לאורך זמן, באופן אוטומטי. שני המרכיבים חשובים, אבל אף אחת מהתוצאות אינה אומרת ששעונים גרעיניים כבר מדויקים יותר משעונים אטומיים קונבנציונליים. המערכות החדשות עדיין מפגרות אחרי השעונים האופטיים הטובים ביותר.7
12
גרעינים בדרך כלל רגישים פחות מאלקטרונים לחלק מההשפעות החיצוניות — אחת הסיבות לכך שבעתיד שעונים גרעיניים עשויים להיות עמידים וקומפקטיים יותר. אבל המערכת של וינה עדיין משתמשת בגביש בגודל של כמילימטר. שעון בגודל שבב הוא אפשרות עתידית, לא תוצאה שכבר הושגה בניסויים האלה.2
7
אם הדורות הבאים יהיו ניידים יותר וישפרו את הביצועים, הם עשויים לסייע בניווט ובסנכרון מדויק. בשלב זה מדובר ביישומים אפשריים, ולא ביכולות שהוכחו באבות-הטיפוס.
צוות וינה השתמש בשעון גם כדי לחפש אות אפשרי של חומר אפל — ולא מצא עדות לאות כזה. התוצאה אינה שוללת את קיומו של חומר אפל; היא מדגימה כיצד שעון גרעיני יכול לספק כלי חדש לבדיקת שאלות בפיזיקה יסודית.8
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
ב 7 באוקטובר 2026 דיווחו צוותים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה ומאוניברסיטת טסינגחואה על שעונים גרעיניים עובדים: לייזרים מודדים מעבר אנרגיה בגרעיני תוריום 229 המשובצים בגבישי פלואוריד הסידן.
ב 7 באוקטובר 2026 דיווחו צוותים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה ומאוניברסיטת טסינגחואה על שעונים גרעיניים עובדים: לייזרים מודדים מעבר אנרגיה בגרעיני תוריום 229 המשובצים בגבישי פלואוריד הסידן. טסינגחואה דיווחה על יציבות גבוהה בערך פי שישה ועל התאמה בין גבישים שונים; בווינה הדגימו בקרה אוטומטית על הלייזר במשך יותר מ 24 שעות ואי יציבות תדר של כ 10⁻¹⁵.
ב 7 באוקטובר 2026 דיווחו צוותים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה ומאוניברסיטת טסינגחואה על שעונים גרעיניים עובדים: לייזרים מודדים מעבר אנרגיה בגרעיני תוריום 229 המשובצים בגבישי פלואוריד הסידן. טסינגחואה דיווחה על יציבות גבוהה בערך פי שישה ועל התאמה בין גבישים שונים; בווינה הדגימו בקרה אוטומטית על הלייזר במשך יותר מ 2...
פורסם על ידינערך באמצעות GPT-6 Lunaהתמונות נוצרו באמצעות GPT Image 2
Research answer

Create a landscape editorial hero image for this Studio Global article: What did the independent TU Wien and Tsinghua University teams achieve with the world’s first working thorium-229 nuclear clocks, reported i. Article summary: The TU Wien and Tsinghua University teams independently demonstrated working clocks whose reference is an energy transition *inside* thorium-229 nuclei, rather than an electron transition. Their October 7 Nature reports . Topic tags: general, academic, general web, news. Style: premium digital editorial illustration, source-backed research mood, clean composition, high detail, modern web publication hero. Use reference image context only for broad subject, composition, and topical grounding; do not copy the exact image. Avoid: logos, brand marks, copyrighted characters, real person likenesses, fake screenshots, UI text, readable text, watermarks, charts with fa
שני צוותי מחקר עצמאיים — מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה (TU Wien) ומאוניברסיטת טסינגחואה בבייג׳ינג — הדגימו שעונים המבוססים על מעבר אנרגיה בתוך גרעיני תוריום-229. התוצאות פורסמו ב-Nature ב-7 באוקטובר 2026 והופכות יעד מחקרי ותיק להוכחת היתכנות עובדת. עם זאת, המכשירים עדיין אינם עולים בביצועיהם על השעונים האטומיים האופטיים המדויקים ביותר.12
שעונים אטומיים אופטיים רגילים מתבססים על מעברים הקשורים לאלקטרונים באטום. בשעון גרעיני, מעבר האנרגיה מתרחש בתוך הגרעין עצמו — במקרה הזה, בגרעיני תוריום-229. לייזרים בוחנים גרעיני תוריום המשובצים בגבישי פלואוריד הסידן, ומתכווננים לתדר האופייני של המעבר. במערכת שהדגימה וינה נעשה שימוש במעבר באורך גל של 148 ננומטר ובמנגנון משוב שמווסת את הלייזר.2
7
המילה „גרעיני” מתארת את המקום שבו מתרחש המעבר; היא לא אומרת שהשעון משתמש בביקוע גרעיני או בהיתוך. וגם בניגוד לשעונים המבוססים על אטומים או יונים שנלכדים במלכודות, אבות-הטיפוס האלה משתמשים בגבישים מוצקים שהוספו להם אטומי תוריום.7
צוות טסינגחואה דיווח על יציבות גבוהה בערך פי שישה מזו של המערכת מווינה. בנוסף, אותות שנמדדו בגבישים שיוצרו בנפרד התאימו ברמה של כ-3 × 10⁻¹³. ההתאמה בין הגבישים היא סימן מעודד לכך שאפשר לשחזר את אות השעון ביותר מדגימה אחת.4
הצוות מווינה הציג הישג מסוג אחר: המערכת ייצבה את הלייזר באופן אוטומטי ופעלה יותר מ-24 שעות ללא התערבות. אי-יציבות התדר שלה התקרבה ל-10⁻¹⁵ לאורך יום — נתון שמקובל להמחיש כשגיאה של כשנייה אחת ב-30 מיליון שנה.2
13
חשוב לא לערבב בין המדדים. יציבות לאורך זמן, התאמה בין גבישים שונים ודיוק ביחס לתקן חיצוני הם מדדים קשורים, אך אינם זהים. לכן, היתרון של פי שישה ביציבות שדיווחה טסינגחואה אינו דירוג כולל של הדיוק בשני השעונים.2
4
13
שני הניסויים מתמודדים עם אתגרים שונים בדרך לשעון שימושי. התוצאות של טסינגחואה מצביעות על כך שאפשר לקבל אות דומה מגבישים שונים; וינה הראתה שאפשר לשלוט בלייזר לאורך זמן, באופן אוטומטי. שני המרכיבים חשובים, אבל אף אחת מהתוצאות אינה אומרת ששעונים גרעיניים כבר מדויקים יותר משעונים אטומיים קונבנציונליים. המערכות החדשות עדיין מפגרות אחרי השעונים האופטיים הטובים ביותר.7
12
גרעינים בדרך כלל רגישים פחות מאלקטרונים לחלק מההשפעות החיצוניות — אחת הסיבות לכך שבעתיד שעונים גרעיניים עשויים להיות עמידים וקומפקטיים יותר. אבל המערכת של וינה עדיין משתמשת בגביש בגודל של כמילימטר. שעון בגודל שבב הוא אפשרות עתידית, לא תוצאה שכבר הושגה בניסויים האלה.2
7
אם הדורות הבאים יהיו ניידים יותר וישפרו את הביצועים, הם עשויים לסייע בניווט ובסנכרון מדויק. בשלב זה מדובר ביישומים אפשריים, ולא ביכולות שהוכחו באבות-הטיפוס.
צוות וינה השתמש בשעון גם כדי לחפש אות אפשרי של חומר אפל — ולא מצא עדות לאות כזה. התוצאה אינה שוללת את קיומו של חומר אפל; היא מדגימה כיצד שעון גרעיני יכול לספק כלי חדש לבדיקת שאלות בפיזיקה יסודית.8
Studio Global AI
This page includes a source-backed answer you can continue inside Studio Global.
ב 7 באוקטובר 2026 דיווחו צוותים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה ומאוניברסיטת טסינגחואה על שעונים גרעיניים עובדים: לייזרים מודדים מעבר אנרגיה בגרעיני תוריום 229 המשובצים בגבישי פלואוריד הסידן.
ב 7 באוקטובר 2026 דיווחו צוותים מהאוניברסיטה הטכנולוגית של וינה ומאוניברסיטת טסינגחואה על שעונים גרעיניים עובדים: לייזרים מודדים מעבר אנרגיה בגרעיני תוריום 229 המשובצים בגבישי פלואוריד הסידן. טסינגחואה דיווחה על יציבות גבוהה בערך פי שישה ועל התאמה בין גבישים שונים; בווינה הדגימו בקרה אוטומטית על הלייזר במשך יותר מ 24 שעות ואי יציבות תדר של כ 10⁻¹⁵.