ההבזק חלף, אבל מקור הקרינה המשיך לפעול

התפרצות של קרני גמא יכולה להיראות כמו אירוע שנגמר כמעט ברגע שהתחיל. אבל ב־4 ביולי 2025, אחרי שהאות של GRB 250704B דעך, טלסקופ החלל Einstein Probe קלט סיפור ארוך יותר: מקור הקרינה המשיך לפלוט קרני רנטגן רכות במשך כ־560 שניות — מעט יותר מתשע דקות. 12

האות הממושך מצביע על שלב פעילות נוסף, שאפשר להחמיץ אם מתמקדים רק בקרני גמא או באנרגיות גבוהות יותר. הוא גם מעורר שאלה מרכזית: מה המשיך להפיק את הקרינה? אחת הפרשנויות מתאימה למגנטר — כוכב נייטרונים בעל שדה מגנטי עצום שמסתובב במהירות — אך התצפיות אינן מאשרות שזה אכן היה השריד. 211

הבזק קצר, אות רנטגן ממושך

GRB 250704B סווג כהתפרצות קצרה של קרני גמא, שאורכה הכולל כ־0.4 שניות. אחריה זיהה טלסקופ הרנטגן רחב־השדה של Einstein Probe פליטה בטווח הרנטגן הרך, 0.5–4 קילו־אלקטרון־וולט (keV), שנמשכה כ־560 שניות. 12

לפי המחקר, השונות של האות והספקטרום שלו אינם מתיישבים עם התמונה הפשוטה של הבזק גמא קשה שאחריו מגיע רק זוהר־המשך רגיל. החוקרים מתארים את פליטת הרנטגן הרכה כשלב ממושך ונפרד של הפליטה הראשונית. בלי תצפית רגישה לקרני רנטגן רכות, השלב הזה עלול היה להישאר מחוץ לתמונה. 2

מעקב בכמה אורכי גל הוסיף פרטים

ההבזק הראשוני לא היה כל האירוע. ניתוח של תצפיות בכמה אורכי גל, מרדיו ועד קרני גמא, מצא גם פליטת רנטגן ממושכת ומישור חריג באור נראה ובאינפרה־אדום, שנמשך בערך יום ואחריו נרשמה דעיכה מהירה. המעקב בחן את ההתפתחות לאורך כמעט יומיים.

הנתונים מתאימים למודל שבו מגנטר בן מילישניות — כוכב נייטרונים מגנטי במיוחד שמסתובב במהירות גבוהה — ממשיך להזין את הפעילות אחרי ההתפרצות. במסגרת זו, פליטת הרנטגן מיוחסת לאנרגיה שמשתחררת כשהמגנטר מאט את סיבובו, ואילו הפליטה באור נראה ובאינפרה־אדום מוסברת כזוהר־המשך שמקבל אספקת אנרגיה נוספת. אלה הסברים המבוססים על מודל; הם אינם אישור ישיר לזהות השריד. 11

מה אפשר ללמוד על מיזוגי כוכבי נייטרונים?

אם פרשנות המגנטר נכונה, השריד של האירוע נשאר פעיל מספיק זמן כדי להמשיך להפיק קרינה אחרי התפרצות הגמא הקצרה. הדבר עשוי לסייע לחוקרים להבין מה קורה אחרי מיזוג של עצמים קומפקטיים — ובפרט אם שריד של כוכבי נייטרונים יכול לשרוד, או קורס במהירות. אותות רנטגן רכים עשויים להיות רמז אלקטרומגנטי שימושי לחיפוש לצד גלי כבידה באירועי מיזוג עתידיים. 211

משוואת המצב של כוכבי נייטרונים מתארת כיצד מתנהג החומר בצפיפות קיצונית, ובכלל זה כמה מסה כוכב נייטרונים יכול לתמוך בה. אם בעתיד יהיה אפשר למדוד באופן אמין את מסת המיזוג ולקבוע מה עלה בגורל השריד, הנתונים עשויים לסייע בבדיקת מודלים שונים של החומר הזה. אבל EP250704a לבדו אינו קובע את זהות השריד ואינו מודד ישירות את משוואת המצב. חשיבותו היא בזיהוי אות שעשוי לעזור לחקור אירועים דומים בהמשך. 211

השורה התחתונה

התפרצות קרני גמא שנמשכה פחות מחצי שנייה לוותה במקרה הזה בכמעט עשר דקות של קרני רנטגן רכות. תצפיות ההמשך באור נראה, באינפרה־אדום וברדיו מציירות תמונה עשירה יותר מזו שההבזק לבדו היה מספק. מגנטר שממשיך להזין את הקרינה הוא הסבר אפשרי ומעניין — אבל נכון לעכשיו, הוא נותר פרשנות ולא מסקנה ודאית. 1211