הקרב על עתיד הבינה המלאכותית: מדינות מתפתחות דורשות להשפיע על הכללים

למה מדינות מתפתחות דורשות להיות חלק מההחלטות?

הוויכוח באו״ם אינו רק על השאלה מי יפתח את כלי הבינה המלאכותית (AI), אלא גם מי יקבע כיצד הם יפעלו ועל פי אילו כללים. מדינות מתפתחות חוששות שאם הפיתוח והרגולציה יישארו בעיקר בידי מדינות עשירות וחברות טכנולוגיה, הן ייאלצו להסתמך על מערכות ותקנים שנבנו בלעדיהן — ושאינם בהכרח מתאימים לצרכים המקומיים. לטענתן, כך עלולים הפערים הקיימים להעמיק. 1

המסר שלהן: הן לא רוצות להיות רק צרכניות של טכנולוגיה, אלא להשתתף בעיצובה ובקביעת הכללים שיחולו עליה. מבחינתן, שיתוף בהחלטות הוא גם דרך להשפיע על חלוקת התועלת ועל אופן ניהול הסיכונים. 1

הזדמנות לשירותים טובים יותר — לצד סיכונים כלכליים

מנהיגים הצביעו על האפשרות שבינה מלאכותית תסייע להגדיל את הפריון ולשפר שירותים ציבוריים. אבל התועלת אינה מובטחת: גישה לא שוויונית לטכנולוגיה עלולה להרחיב פערים כלכליים, והסתמכות עליה עשויה לעורר חששות בנוגע לאמון ולביטחון. 12

גם שוק העבודה עלה בדיון. הבנק העולמי הזהיר כי AI עלולה לצמצם משרות התחלתיות בתחומי השירותים — ובהם מוקדי שירות, תוכנה, פיננסים ושירותים עסקיים — שמספקים נתיב תעסוקה בחלק מהכלכלות המתפתחות. במקביל, הדוח שלו מדגיש את האפשרות להתאים כלים זולים יחסית לצרכים מקומיים.

בלי תשתיות ומיומנויות, קשה ליהנות מההבטחה

כדי להשתמש ב-AI בהיקף רחב דרושים חשמל אמין, חיבור לאינטרנט במחיר נגיש, תשתיות מחשוב ואנשים שיודעים לפתח, להתאים ולהפעיל את הכלים. מזכ״ל האו״ם הצביע גם על מימון מפוצל ועל פערים גאוגרפיים בבניית יכולות בתחום. 7

הפער הדיגיטלי ממחיש את גודל האתגר: לפי נתון שהובא באו״ם, 2.2 מיליארד בני אדם נותרו ללא חיבור לאינטרנט. גם השקעה במיומנויות ובתשתיות, לצד כללי בטיחות, עמדה במרכז דבריהם של מנהיגים בדיון. 7

תיאום עולמי מול גישה של פחות פיקוח

מנהיגים ממדינות הדרום הגלובלי ביקשו להשמיע קול בקביעת כללים משותפים. מזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש אמר שפעולה של מדינות בנפרד חשובה, אך אינה מספיקה בלי תיאום בינלאומי. בכירים בחברות AI קראו גם הם לממשלות לשתף פעולה בהתמודדות עם הסיכונים. 13410

הנשיא דונלד טראמפ הציג עמדה שונה: הוא המעיט בחששות מפני הסיכונים, התנגד למאמצים בינלאומיים לקבוע מגבלות חדשות, והעדיף לכנות את הטכנולוגיה „אינטליגנציה-על” (super intelligence). לצד זאת אמר שארה״ב תעקוב אחר התחום ושאפשר יהיה לרסן חברות באמצעות רשויות האכיפה אם יהיה צורך. 691315

המחלוקת באו״ם משקפת שאלה רחבה יותר מהפיקוח על טכנולוגיה: האם מדינות שעדיין בונות את התשתיות ואת היכולות שלהן יוכלו להשפיע על מערכת הכללים, או שייאלצו להסתגל להחלטות שכבר התקבלו במקומות אחרים.